הראשל"צ שליט"א בשיעורו במוצ"ש פרשת קרח אמר שהרמב"ם נפטר צעיר והספיק לחבר את: פירוש המשניות, משנה תורה והכוזרי.
מה המקור לכך? האם הכוזרי לא חובר ע"י ר' יהודה הלוי?
ראה בילקו"י סימן מ"ז הלכה כ"ח עמוד ע"ג שכתב: "דשמא הלכה כהפוסקים דס"ל דכל שישן שינת קבע בלילה הוי הפסק וצריך לחזור ולברך בבוקר..., ואת"ל שהלכה כדברי המקובלים דחשיב כישן ביום, שמא הלכה כדברי האומרים שאפילו שינת קבע ביום הויא הפסק וצריך לחזור ולברך. ואעפ"י דלא מהני ס"ס בברכות, שאני הכא שדעת הרבה...
לדעתי הצנועה, מהדוגמאות שהביאו פה ממו"ר שליט"א, לא נראה כדבריך - שכללו של רדב''ז יועיל לעניין עניית אמן.
אולי חברי הפורום יכולים להביא התייחסות לזה מספריו.
הרב כתב: "ובכל הנ"ל לא יענה אמן", וכ"כ בהמשך: "ולפ"ז בכל הדוגמאות הנ"ל אין לספרדי לענות אמן" [מלבד אות ג' ו- ט"ו שיש ס"ס. ע"ש בהערה].
אמנם ראיתי כי בקשר ל:
1. אות ט"ז השומע מתימני שמברך לישב בסוכה בכל פעם שנכנס- שבעלון השיעור השבועי מס' 413 סעיף י"א, וכן במכתב ממרן זצוק"ל מיום ז' חשון תשל"ז...
מו"ר הראשל"צ שליטא כתב בעין יצחק ח"ב עמ' תע"ג, שמהני ספק ספיקא בברכות התורה מכיוון שי"א שהיא מן התורה, ולכן עפ"י זה מי שישן שנת קבע בלילה על מיטתו וקם בלילה ללמוד, יברך ברכות התורה.
ושאלתי - מה הדין בנ"ל:
- לנשים [שבילקו"י סימן מ"ז עמ' ס"ה כתב: "אינן חייבות מה"ת בברכה"ת אליבא דכו"ע". אמנם ראיתי...
יישר כח לכולם על המקורות.
וראיתי בילקו"י סימן נ"א הלכה ל"ד שאפשר לענות אמן על ברכת אשכנזיה על פסוקי דזמרא וברכות ק"ש, מטעם ספק ספיקא שמא הלכה כדעת הפוסקים שאין דין ברכה לבטלה בברכות השבח. וכ"כ בעין יצחק ח"ב עמ' תק"ג בהערה ד"ה 'וכיוצא בזה יש לדון', בקשר לברכת אשר יצר.
ואם כן, מדוע לא צירף ספק...