תוצאות חיפוש

נראה שאתה מחפש אותו יותר מדאי. הרב עובדיה כתב בהערה שם ומ"מ נ"ל שנכון להחמיר בזה ולחוש לאחרונים הנ"ל. אמנם נראה שע"י עירוי מכלי שני על התה שבכלי שלישי יש להקל גם למעשה וכו' עי"ש. כלומר שלתוך כלי שני אין להקל למעשה. כלומר אם אתה תשאל את הרב עובדיה בשורה התחתונה האם לתת תה לכלי שני הוא יאמר לך...

אתה מניח הנחה שאינה נכונה. לא כתוב בבא"ח ובאף אחד מהפוסקים ששהחיינו של מילה היא על 'השמחה' גרידא. הברכה היא על שמחת 'המצוה'!. מי שלא עושה את 'המצוה' אין לו לברך, ולכן סתם הבא"ח שהקרובים [שזה האח, האחות, 'האמא', ושאר הקרובים] לא יברכו. הדברים פשוטים עד למאוד. מה שנראה בעיניך 'פשוט' כבר ציין לך...

את המקור כבר אני הבאתי מהילקוט יוסף בשם אביו שהוא המעשה רב, וע"ז גופא הקשיתי כדלעיל.

לא הבנתי מה באת לומר? הוא כותב במפורש שהאם תברך שהחיינו ובהערה מביא את העדות בשם אביו. הקרובים זה כולל את כולם, אם האם היתה מברכת היה לו לכתוב להדיא כן. זה לא משנה, השאלה אם יש חיוב כעת לברך או לא. המעיין בדבריו שם יראה שגם להצד שאין האב מברך כשיגיע - הקרובים לא מברכים בשעת המילה. זה לא תלוי...

כתב בספר ילקוט יוסף שובע שמחות ח"ב פרק ח', שכשהאב אינו נמצא - האמא מברכת ברכת "שהחיינו" מיד אחר החיתוך. ובהערות שם כתב שכן הורה מרן זצ"ל במעשה שהיה, ולא הביא לזה מקורות. ולא זכיתי להבין הוראה זו. חדא, דמפורש בבא"ח שנה ראשונה פרשת ראה סעיף ח לא כך, וז"ל נהגו שהאב יברך שהחיינו בשעת המילה, ואם לא...

א. לרוב הבודקים יצא שיעור קטן מזה [כולל הגר"ח נאה שיצא לו 40]. האם רוב האנשים פסולים לקמיצה? גם לשיטתכם, כל סטיה קלה לכיוון מטה פורך את דעת התוס', ולפי הנראה בסרטון יש כמה וכמה אי דיוקים 'קלים', מספיק שנגיע ל50 סמ"ק, וכבר אינו מתאים. ב. איני מבין את ענין 'הקליפה'. האם אתם משערים למעשה חצי ביצה...

כתבתי לעיל שההפרש בין יותר מחצי ביצה לפחות משליש ביצה הוא 'לפחות' כ40 אחוז. לא בדקתי בגרוגרת, אבל כמדומני שזה מופקע שיהיה הפרש כזה, כיון שהגרוגרת היא כבר יבשה ואין כ"כ הרבה למעוך בה. ועוד הרי ראינו שר"י כן הקשה על ר"ת מהמציאות [לפי הבנתו] ולא תירץ שגם אם אין גרעין תירוצו של ר"ת נכון, וכנראה משום...

לפי מה שהבאתי לעיל משו"ת מכתב מאליהו - הבא"ח עצמו העיד שמנהג בגדד לומר קדיש לאחר עלינו בכל תפלה, ולא מיחה בהם, וגם המשיב ר"א מאני לא כתב שיש בזה איסור, ומסתבר שאם הרב מוצפי היה יודע מזה לא היה מרעיש על כך.

באמת נראה לכאורה כן. אולם המעיין שם בכל הדברים יראה שהשאלה היתה אם יש נחת רוח לנפטר, וע"ז השיב שאין. אולם במה שהשיב לבא"ח מבואר שרק לא נהגו אולם לא כתב לו שיש להם להמנע ממנהגם. וגם מאחר ומנהג האשכנזים לומר, וגם מנהג בבל, וגם במרוקו נהגו כן ועוד - קשה לומר שכולם עוברים על ההלכה שאסור להרבות...

לא נראה כן. ישנה תשובה של ר"א מאני בשו"ת מכתב מאליהו. שם מבואר שמנהג בגדד [השואל הוא הגרי"ח] לומר לאחר כל תפלה קדיש לאחר עלינו, ומדברי ר"א מאני שם לא נראה שיש בזה איסור, אלא שלא נהגו כן בירושלים ובחברון גם במקומו של המאמ"ר נהגו לומר קדיש לאחר עלינו

בדקתי ונמצא כ30 סמ"ק. יתכן ואינו מדוייק כ"כ, אולם ל50 סמ"ק ודאי שאינו מגיע. מעיקרא איני מבין מה כבודו חשב. אם הלוי [וראיתי שעוד כמה מת"ח שבדור כתבו כן] כתב שיצא לו בג' אצבעות 26 סמ"ק, אז בד' אצבעות יצא 50 סמ"ק?. יש לציין שכבר הגר"ח נאה ב'אבני צדק' שבסוף שיעורי תורה עמד בראיה זו, ונדחק טובא לדעת...

אפשר להתחמק בהרבה דרכים. זו דרך אחת. הבחירה שלכם בדרך זו מראה הרבה, והציבור אינו טיפש. נ.ב. אתם לא 'עושים לנו טובה' שאתם מתייחסים לדברינו. אם אתם לא רוצים אל תתייחסו. אנחנו כותבים את הדברים בשביל מי שמחפש האמת, ובשביל שלא יהיה לכם פתחון פה לומר השבנו אותם ושתקו לנו, ושתיקתם כהודאה. דבריכם נפרכו...

פשט התוספתא משמע שר' יהודה חולק על ת"ק ולא מסביר. יש 'רק' ב' אחרונים שפירשו שהוא מסביר, וזה לפי מה שמקובל אצלם שהזית הוא או חצי ביצה או שליש ביצה, ולפ"ז הסבירו כן. אין שום ראיה 'מהתוסתפא' עצמה. אם אתה רוצה בכל זאת פירוש אחר בתוספתא שר' יהודה חולק, אז יש את הפירוש של אור שמח הלכות מעשה הקרבנות...

איני מאמין למקרא הדברים. אם היישוב של השו"ע הוא כדעת הגר"א, הרי שהשו"ע פסק למעשה כדעת הרמב"ם שהזית הוא פחות משליש ביצה ולא חצי ביצה, ודלא 'כמסורת', שהרי יישובו של הגר"א בנוי על זה שהקליפה היא רבע מהביצה וכדעת מהרי"ל, וכפי שכבר כתבתי לעיל כמה פעמים, והגר"א הרגיש שהחישוב הוא לא מדוייק עדיין, שהחצי...

בענין דעת ר"ת המובא בתוס' ביומא פ' ע"ב האם ס"ל למסקנא שהזית הוא חצי ביצה או פחות משליש ביצה. נחלקו בזה התו"י שם [וקצת מהאחרונים כתבו כן מעצמם] עם השארית יהודה [ורוב האחרונים]. ולכאורה לפי הכללים הידועים לנו - אמרינן אילו היו רואים וכו', והעיקר אמור להיות כדעת התו"י, שר"ת סובר שהזית הוא חצי ביצה...

דברי @הלוי ברורים בכונת התוס', וכפי שהביא מדברי שארית יהודה. ויש להוסיף על דבריו, שכן מוכח מדברי האחרונים הרבים שהקשו סתירה בדעת השו"ע בין סי' תפ"ו לסי' שס"ח ונדחקו בזה, ואף אחד לא כתב תירוץ פשוט כ"כ, שהשו"ע ס"ל כדעת ר"ת הנ"ל, וממילא אין סתירה [וכפי שכתב באמת הרב מיארה לעיל], וע"כ שהבינו כדעת...

ממש ברור. 'במקרה' גדול מאוד, 'כל' הזיתים הבינוניים שהיו בזמנו נכחדו, ו'רק' הזיתים הקטנים נשמרו באופן מפליא במשך 2000 שנה. מעניין איזו סגולה מיוחדת יש לזיתים הקטנים, ומה עונשם של הזיתים הבינוניים שנכחדו כולם, ו'רק' בלבנון נשארו. 'הזדרזת' להשיג כדי למצוא חן בעיני... דיברתי על 'התנאים' והאמוראים...

אני כותב את הדברים לא בשביל תשובת הרב ללוש שכבר גילה דעתו שאינו רוצה לדון איתי מחמת שאני 'מהתל' בקוראים. אני כותב לשאר חברי הפורום שידעו שיש תשובות לדבר. כבר עניתי על דברי הרב שוארץ לעיל מה שהאריך הרב ללוש במעלת הרב שורץ - אינו ענין לכאן, משום שכאן הוא בסה"כ 'משער' שכך היה פעם הזיתים של א"י...

התשובה בזה פשוטה. יש ב' נושאים שונים; א. מה הדין טבילה ביום. ב. מה נקרא יום. לגבי הפרט הראשון מרן פסק שזה רק בדיעבד, ואכן כך אנו נוקטים. לגבי הפרט השני אנו נוהגים שלא כמרן, וכיון שאין זה דאוריתא, משאירים את המנהג על כנו.

הרבה יש לי להשיב על דבריו של הרב ללוש בזה, אולם מפני כבודו וכבוד המקום ומפני שבודאי דבריי ימחקו איני נזקק לזה. אולם הבנתי, ואני מניח שגם תלמידי החכמים שבפורום מבינים מהם התשובות לשאלותיי. יישר כח גדול.