• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

קדיש לאחר עלינו לשבח

באמת אותי מעניין גם אם מומלץ או לא לכתחילה. אבל גם אם לא (כפי שכך נראה שזה להרבות בקדיש), האם זה על גבול איסור או משהו קרוב?
 
לכאורה למנהג הספרדים (הירושלמים..) אין מקום לקדיש זה ויש מי שאומר אף לצאת כדי לא לענות שהוא קדיש מיותר בהחלט. אבל בדעת מרן ז"ל לא ראיתי
 
הגאון רבי אליהו מאני זלה"ה בספרו שו"ת מעשה אליהו [מהדורת תשע"ז עמוד קעט], אחר שהביא העניין אם מועיל לומר קדיש על מי שאינו מקרוביו, כתב וז"ל: והנה ק"ק אשכנזים הי"ו נוהגים לומר קדיש זה אחר עלינו לשבח, כנזכר בהגהה סימן קל"ב סעיף ב', אכן אנחנו אומרים אותו אחר פטום הקטורת קודם עלינו לשבח. ובכן קדיש זה שאומרים אצלכם אחר עלינו לשבח זה אינו מן המנין, ואדמה שאין לנפטר שום תועלת ממנו, כי כשם שאין להרבות בברכות אין להרבות בקדישים, וכנזכר בבית עובד בדינים שקודם הודו סימן ב, אכן אם קדם לקדיש זה איזה לימוד לע"נ הנפטר, ודאי שיהיה לו נחת רוח. ע"כ.
 
הגאון רבי אליהו מאני זלה"ה בספרו שו"ת מעשה אליהו [מהדורת תשע"ז עמוד קעט], אחר שהביא העניין אם מועיל לומר קדיש על מי שאינו מקרוביו, כתב וז"ל: והנה ק"ק אשכנזים הי"ו נוהגים לומר קדיש זה אחר עלינו לשבח, כנזכר בהגהה סימן קל"ב סעיף ב', אכן אנחנו אומרים אותו אחר פטום הקטורת קודם עלינו לשבח. ובכן קדיש זה שאומרים אצלכם אחר עלינו לשבח זה אינו מן המנין, ואדמה שאין לנפטר שום תועלת ממנו, כי כשם שאין להרבות בברכות אין להרבות בקדישים, וכנזכר בבית עובד בדינים שקודם הודו סימן ב, אכן אם קדם לקדיש זה איזה לימוד לע"נ הנפטר, ודאי שיהיה לו נחת רוח. ע"כ.
לכאורה יוצא אפילו בעיה.... ומעניין מה דעת מרן ע"ה או היבדל לחיים ארוכים מרן שליט"א. לא מצאתי את דעתם כתובה
 
לכאורה יוצא אפילו בעיה
לא נראה כן.
ישנה תשובה של ר"א מאני בשו"ת מכתב מאליהו. שם מבואר שמנהג בגדד [השואל הוא הגרי"ח] לומר לאחר כל תפלה קדיש לאחר עלינו, ומדברי ר"א מאני שם לא נראה שיש בזה איסור, אלא שלא נהגו כן בירושלים ובחברון
1657445685151.png

1657445746002.png


גם במקומו של המאמ"ר נהגו לומר קדיש לאחר עלינו
1657446849565.png

1657446873761.png
 
נערך לאחרונה:
לא נראה כן.
ישנה תשובה של ר"א מאני בשו"ת מכתב מאליהו. שם מבואר שמנהג בגדד [השואל הוא הגרי"ח] לומר לאחר כל תפלה קדיש לאחר עלינו, ומדברי ר"א מאני שם לא נראה שיש בזה איסור, אלא שלא נהגו כן בירושלים ובחברון
הצג קובץ מצורף 4140

הצג קובץ מצורף 4141
מעניין.
כי מה שהביא @מוישי ס"ט נראה שזה נקרא להרבות בקדישים כמו שאין להרבות בברכות. הדימוי נראה כאיסור.
 
כי מה שהביא @מוישי ס"ט נראה שזה נקרא להרבות בקדישים כמו שאין להרבות בברכות. הדימוי נראה כאיסור.
באמת נראה לכאורה כן. אולם המעיין שם בכל הדברים יראה שהשאלה היתה אם יש נחת רוח לנפטר, וע"ז השיב שאין. אולם במה שהשיב לבא"ח מבואר שרק לא נהגו אולם לא כתב לו שיש להם להמנע ממנהגם. וגם מאחר ומנהג האשכנזים לומר, וגם מנהג בבל, וגם במרוקו נהגו כן ועוד - קשה לומר שכולם עוברים על ההלכה שאסור להרבות בקדישים, וע"כ כדאמרן.
 
אם ישנו מישהו מחברי הפורום המכבוד הזה שפוגש את מרן שליט"א שיוכל לשואלו בעניין, או להפנות אותו, אולי בכל זאת כתב משהו בכתובים אשמח לדעת את דעתו רמה.
אולי הרב @מורשת מרן
 
נראה לכאורה שאיסור אינו עובר גם מדברי ההלכה ברורה וגם מדברי הרב מאני במה שהביא @דעת תורה אלא שממה שהביא @מוישי ס"ט כמו שאמרנו נראה שהשווה הרב מאני את הקדישים המיותרים לברכות שלא נצרכות ונראה דחמור.
עדיין מעניין מה דעת האשון לציון לכתחילה וגם במציאות שעושים כבר כך.
 
עתה ראיתי שהרב מוצפי שליט"א התייחס לדבר וכתב לצאת מבית הכנסת לפני הקדיש.
שוב אני מבקש ממי שיש בידו לבדוק את דעת מרן שליט"א והאם מחמיר בנושא כמו הרב מוצפי עד כדי לצאת לפני.
 
עדיין מעניין מה דעת האשון לציון לכתחילה וגם במציאות שעושים כבר כך.
בס"ד, ‏כ"א סיון תשע"ד

1149-2/ע"ד



לכבוד

היקר ונעלה כש"ת ה"ה אזולאי שלמה נ"י





שלום וברכה!



למענה לשאלתו הנני להשיב:



מנהגינו לומר אחר הקדיש בתרא קודם עלינו לשבח, בשחרית ובערבית, ברכו את ה' המבורך, ואף בשבת ויו"ט מנהגינו לומר כן, וכמו שנתבאר בספר ילקו"י הלכות אבלות (עמ' תפ"ו) וילקו"י הלכות תפלה כרך ב' (עמ' תע"א), והוא ע"פ מ"ש בשער הכוונות, ב' כוונות לברכו, אחת לברכו קודם יוצר, ואחת לברכו שאחר קדיש בתרא, וכ"כ בספר עץ חיים, וכ"כ השלמי ציבור, וכ"כ מרן החיד"א בספר מחזיק ברכה (סי' רפ"ו סק"ד), דבארץ הצבי ובארץ מצרים המנהג לומר ברכו גם בשבת ויו"ט אחר קדש בתרא, וכ"כ בספר חסד לאלפים שכן ראוי להנהיג ע"פ הסוד.



ומנהגנו מנהג הספרדים ועדות המזרח שכל האומר קדיש בתרא אומרים ג"כ ברכו ביחד ואין לשנות ממנהג זה.



ויש שנהגו לומר חצי קדיש אחר עלינו לשבח, ולא מצאנו מקור למנהג זה, כי ממה נפשך, אם אומרים קדיש אחרי עלינו לשבח, צריך לומר קדיש יהא שלמא. וחצי קדיש נאמר רק קודם ברכות קריאת שמע בשחרית וערבית.



בברכת התורה,





יצחק יוסף

הראשון לציון הרב הראשי לישראל

ונשיא בית הדין הרבני הגדול
 
חזור
חלק עליון