לכאורה יוצא אפילו בעיה.... ומעניין מה דעת מרן ע"ה או היבדל לחיים ארוכים מרן שליט"א. לא מצאתי את דעתם כתובההגאון רבי אליהו מאני זלה"ה בספרו שו"ת מעשה אליהו [מהדורת תשע"ז עמוד קעט], אחר שהביא העניין אם מועיל לומר קדיש על מי שאינו מקרוביו, כתב וז"ל: והנה ק"ק אשכנזים הי"ו נוהגים לומר קדיש זה אחר עלינו לשבח, כנזכר בהגהה סימן קל"ב סעיף ב', אכן אנחנו אומרים אותו אחר פטום הקטורת קודם עלינו לשבח. ובכן קדיש זה שאומרים אצלכם אחר עלינו לשבח זה אינו מן המנין, ואדמה שאין לנפטר שום תועלת ממנו, כי כשם שאין להרבות בברכות אין להרבות בקדישים, וכנזכר בבית עובד בדינים שקודם הודו סימן ב, אכן אם קדם לקדיש זה איזה לימוד לע"נ הנפטר, ודאי שיהיה לו נחת רוח. ע"כ.
מעניין.לא נראה כן.
ישנה תשובה של ר"א מאני בשו"ת מכתב מאליהו. שם מבואר שמנהג בגדד [השואל הוא הגרי"ח] לומר לאחר כל תפלה קדיש לאחר עלינו, ומדברי ר"א מאני שם לא נראה שיש בזה איסור, אלא שלא נהגו כן בירושלים ובחברון
הצג קובץ מצורף 4140
הצג קובץ מצורף 4141
באמת נראה לכאורה כן. אולם המעיין שם בכל הדברים יראה שהשאלה היתה אם יש נחת רוח לנפטר, וע"ז השיב שאין. אולם במה שהשיב לבא"ח מבואר שרק לא נהגו אולם לא כתב לו שיש להם להמנע ממנהגם. וגם מאחר ומנהג האשכנזים לומר, וגם מנהג בבל, וגם במרוקו נהגו כן ועוד - קשה לומר שכולם עוברים על ההלכה שאסור להרבות בקדישים, וע"כ כדאמרן.כי מה שהביא @מוישי ס"ט נראה שזה נקרא להרבות בקדישים כמו שאין להרבות בברכות. הדימוי נראה כאיסור.
יש משהו בהערה נ'?עיין הלכה ברורה סימן נו עמוד קצב מצורה צילום
בס"ד, כ"א סיון תשע"דעדיין מעניין מה דעת האשון לציון לכתחילה וגם במציאות שעושים כבר כך.
דברים מפורשים. יישר כח גדול.הרשלצ בספרו ילקוט יוסף סימן קלה מצורף צילום
צ"ל: שעפי"ז אין איסורשעפ"י זה איסור