תוצאות חיפוש

ב״נ אצלם כשאהיה ליד ספר, בכל מקרה גם לי היה מוזר ולכן פתחתי לראות במקום בו עוסקים בהלכות תפילה ולא בהלכות קריאת שמע וראיתי שכתוב להדיא להתפלל ולא לחכות לציבור כמו שכתוב בהלכות קריאת שמע. מה שהיה מוזר הוא שהרב לא ציין את המקור בהלכות קריאת שמע שם כתב לחכות לציבור ולהתפלל אחרי סוף זמן תפילה.

יש גם את המקרה בו הציבור מתאחר בשבת ומסיים ברכות ק״ש לאחר סוף 4 שעות, בכרך אחד (לענ״ד ברכות ק״ש) כתוב לקרוא ולחכות בגאל ישראל ואילו בחלק של הלכות תפילה/שבת כתב לסיים לפניהם ולהתפלל עמידה לפני הציבור ולחכות לקריאת התורה. לצערי לא ליד ספרים כדי לוודא באיזה מהחלקים כתוב מה

לא כל המקורות מולי, אבל כן זוכר שזה אחד הפתרונות לחמין. לכאורה לא אמור להיות הבדל

הזמן השני של עיתים לבינה לא שווה לאהבת שלום לפי מה שכתבת? רק יש את החומרה של אור החיים שיוצא כמו בין השמשות אחרי הפלג של הגרא

נכון, לזאת כוונתי, אני שם כמו מצקת עד שמעלה רתיחות ואז זה כלי ראשון שמחזיר לפלטה כשהוא רותח

אז למעשה הכי נכון ללכת כמו עיתים לבינה ולהתפלל חמש דקות אחרי הגר״א? נפק״מ בעיקר למתי לסיים מנחה שלא יהיה תרתי דסתרי (אע״פ שנהגו להקל)

לכאורה אין צורך להגיע לזה כי הכל נשאר על כלי ראשון, כמו להוסיף מים לחמין על ידי מצקת מתוך המיחם כשפותחים את המכסה שלו

כאן אני מדבר על לקיחה מתוך המיחם עצמו של מים, כמו עם מצקת רק עם כוס או פינג״ן קטן

שאלה שעלתה במוחי תוך השבת, אשמח לשמוע את דעתכם/יישובים: לגבי פלג המנחה, ידוע שהמנהג ברוב המקומות ללכת כמו הגר״א מאחר שכך מופיע בלוחות, ומצד שני הדין הוא לחשב מצאת הכוכבים, אבל לכאורה אם מחשבים מצאת הכוכבים אז גם השעות הזמניות צריכות להיות מחושבות מעלות השחר, וכך יוצא שהזמנים לא כאלה רחוקים...

האם מותר לקחת מתוך המיחם בכלי קטן מים ולשים על הפלטה כך שזה נחשב כלי ראשון בעצם עד שירתח על מנת להכין קפה שיהיה רותח? לכאורה לא רואה בזה בעיה אבל יש כאן מומחים ממני

כי דיבר רק על יום טוב, לדוג׳ במאוורר כתב שגם בשבת מותר

האם לפי מה שהביא באור הלכה מועדים, יהיה מותר להאריך את המצב של התנור בשבת? כמובן שתמיד נשאר על מעל יד סולדת לכאורה מה ההבדל בין הארכת שעון שבת לזה?

לא נפתח לי

לכאורה כבר קרא קריאת שמע ומספיק מדרבנן לא זוכר איפה ראיתי את זה שהרב מביא למרות שצריך לקרוא קריאת שמע וגם אם נאמר שלא, אז אם הפלג זה שעה לפני השקיעה נגיד ומתחיל סעודה 40 דק׳ קודם השקיעה

אני מדבר על התפלל ערבית בערב ר״ח ואז אכל או למשל הפוך. כלומר שהתחלת הסעודה הייתה בזמן שבין ערבית לשקיעה

כאשר מתפללים ערבית בפלג המנחה, לאן הברכות נספרות? ובמסתעף, כאשר ראש חודש ואוכלים אח״כ האם אומרים יעלה ויבוא?

אם ככה, אין צורך לחכות חצי שעה לאחר השקיעה כמו שכתב בילקוט יוסף וישר אחרי ערבית ניתן לעשות הבדלה ומלאכה? מתי הייתה ההבדלה שם?

אפשר קישור?

מתוכם מעבדות לחרות עולם (ראיתי רק בלמען שמו באהבה את הנוסח)

בדקה 30 וכמה שניות הוא מזכיר את החלטת מועצת הרבנות הראשית ואומר לא להגיד תחנון ומי שרוצה שיגיד הלל בלי ברכה בנוגע ליום ירושלים הוא מתייחס, בשונה מעצמאות אבל מאמין שיש כאן מלומדים ממני שיודעים מה הוא נוהג בעצמו או לפחות דעתו הברורה שהוא לא פירסם ברבים