תוצאות חיפוש

הסיבה שלא ניתן להשיג כי זה לא משתלם לייצר. צריך להדפיס לפחות 1000, וזה נמכר לאט מאד. זה לא כמו סדור רגיל שגומרים מהדורה תוך חצי שנה לכל היותר. סדור ש"ץ יכול לשכב במחסן שנים עד שנגמר.

אמנם עמדתי את גם את סידור הודיה אבל הוא לא שייך לי אלא לפנחס ראובן מב"ב. הוא פעם הוציא את זה בגודל גדול יותר. יתכן שנשאר לו

יש גם מהדורת בית כנסת [גודל 21 ס"מ] ששם לא מופיע נוסח זה

יש"כ על ההערה. בעז"ה אם תצא מהדורה חדשה של החגים לקראת ראש השנה, אני אסדר את זה.

א. בודאי שיש, בדרך כלל סידורים לא עושים בדפוס דיגיטלי לכן חייבים גם פלטות ב. מי שמפיק עבורי את הסידור מדפיס את רוב הספרים בארץ. רק לאחרונה התחיל גם בסין.

להחליף פלטות זה עסק יקר, אבל בכל זאת בממוצע כל שנה וחצי בערך יוצאת מהדורה חדשה, כיון שכאשר מחליטים להדפיס בבית דפוס אחר אז מעדיפים לעשות פלטות חדשות ואז אפשר לחדש אותם.

ניסיתי להיזכר למה זה הושמט ולא הצלחתי. כנראה בהשפעתם של אלו שמתפללים בנוסח הבן איש חי. זה תוקן. בעז"ה במהדורה הבאה זה יחזור, ואפילו בלי סוגרים, כי זה אכן הנוסח הקדמון כפי שמופיע בכתה"י וגם בדפוסים הישנים. ישר כח

התייחסתי לכל הדברים הללו בתגובות הקודמות, ופלא שלא שמתם לב עיין לעיל שכתבתי שאין להביא ראיה מהדקדוק שנדרש בק"ש, ששם זה גזרת הכתוב שנאמר ולמדתם, שיהיה לימודך תם. [ואין צורך להביא סימנים בשו"ע כי הרמב"ם עצמו כותב זאת בהלכות ק"ש.]. ומלשון הדרש שיהיה לימודך תם מוכיח הגר"ח זצ"ל שזהו דין בקיום מצות...

לא הבנתי מה כוונת מר, כל מה שמעכב הרמב"ם הזכיר, כאן ובמקומות אחרים, מה שלא מעכב לא הזכיר כלל. אם היה צריך להקפיד בעניין דקדוק בתפילה היה מזכיר זאת (ומה שכתב בק"ש לא נוגע לעניין תפילה, ששם לומדים זאת ממה שנאמר מ'למדתם' שיהיה למודך תם). אלא ודאי לדעת הרמבם הסגולה אינה באמירה אלא בכוונה בלבד. וכמו...

יסודות שאין להם מקור?? א. הרמב"ם (הלכות תפילה פרק ד) הביא חמשה דברים שמעכבים את התפלה [אחד מהם כוונת הלב], ובפרק הבא אחריו (פרק ה' ה"א) כתב עוד שמונה דברים שצריך המתפלל להזהר בהן ולעשותן ואם היה דחוק או נאנס או שעבר ולא עשה אותן אין מעכבין (עמידה ונוכח המקדש ותקון הגוף ותקון המלבושים ותקון המקום...

הדברים אכן פשוטים מאד, הטור לא כתב "שלא יהיה נשמע" אלא "שלא יהא נראה", והוא כלשון חז"ל על לשונות תפילה אחרים, כדוגמת אמירת מודים מודים "דמיחזי כשתי רשויות", וברור שאין זה עניין של תיקון לשון תפילה גרידא, אלא חשש של שיבוש בהשקפה. וזוהי גם כוונת הטור כאן. אך חייב אני קצת להאריך יותר. דקדוק התפילה...

הקדמתי את כבודו. ראה לעיל

אם לציבור זה מפריע שאין את הנוסחא השנייה אז ודאי שאחזיר את זה. כי כמו שכתבתי בהקדמה השתדלנו שהסידור יתאים לכמה שיותר קהילות ומנהגים. ואף שלא ניתן לרצות את כולם, מ"מ אם אפשרי אז ודאי שכדאי. ואמנם יש מקומות שריבוי הנוסחאות יכול ליצור בלבול. אך במקרה זה אין חשש כזה. רק אני ממתין לתשובת רבינו...

שבוע טוב יש עוד הרבה אמנים בתפילה שלא פורשו בסידור. כמו אמן על הכרזת ראש חודש. אמן על מי שברך לקהל. אמן על ישתבח. ואולי גם אמן על ברכות השחר (לנוהגים לברך בציבור) וכד'. לענ"ד הצורך בהסבר הוא דוקא בתפילה, כי בתפילה יש ברכות שמשמעות האמן היא אמת, ויש ברכות שגם כן יהי רצון. ויש קושי לשים לב...

אני לא מכיר שום סידור שאין בו הכרעות וסברות של המו"ל, פעמים מעט ופעמים הרבה. כאשר ערכתי את הסידור גיליתי שלא ניתן להימלט מזה. כי גם כאשר מביאים נוסח מסוים ושמים אותו בסוגרים (כמו שעשיתי), יש בזה הכרעה וסברה של המו"ל שזה נוסח מקובל, שהרי יש עוד הרבה נוסחאות בתפילה שאותם הוא לא הביא. וכן הוא גם...

לא כתבתי בשום מקום שהסידור שלי מתיימר להיות מדויק בתכלית על פי כל נוסחאות ומנהגי הרב עובדיה יוסף. יש סידורים כאלו כבר ומי שמחפש דוקא זאת שיתפלל בהם. גם כתבתי בהקדמה שהשתדלתי להיצמד למנהג הרווח, אלא אם זה טעות מוכחת. אין צורך לכתוב פסיק כדי שידעו, צריך ללמוד את הפירוש, וכך גם ירוויחו את הכוונה...

נכון. ובכך שמרבים לעסוק רק בעניין הטכני של צורת האמירה לא מועילים מאומה לעניין ההבנה, אלא ההפך, רק גורמים להסחת הדעת מהעיקר שהיא הכוונה במשפט זה.

בעניין זכור בקמץ ושורוק, כך מופיע בכל הנוסחאות של סידורים הישנים, והבאתי רק מקצתם:

לא מבין מדוע כבודו טורח להוכיח לי שצריך לעשות הפסק, והרי כבר כתבתי למעלה שברור שצריך לעשות הפסק קל. ואם כבודו חולק בזה ורוצה להוכיח משות יכין ובועז שצריך לעשות הפסק גדול ולא רק הפסק קל, אם כך זה חידוש גדול, דכיצד יתכן שאף אחד לא העיר על כך לפניו, והרי זה מצוה שמקיימים כל יום. ועוד שאף אחד...

פסק זה לא פסיק. גם כל העיסוק בזה הוא עיסוק בטפל ולא בעיקר. עדיף לדבר על הכוונה הראויה במשפט זה שמעכב לדעת חלק מהפוסקים (בא"ח, לבוש) ואז מתוך שיבינו את המשמעות הנכונה של המשפט לא יצטרכו לא פסיק ולא פסק. עובדה היא שבאף סידור לא שמו כאן פסיק, חוץ מכמה אחרונים שיצאו בשנים האחרונות. ואין להביא מהם...