• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

סידור כונת הלב

זה דווקא בק"ש שיש עניין להסמיך את "אמת" ל"ויציב", אבל בשאר פעמים שאומרים ק"ש כגון כשחוזרים על ק"ש או בק"ש שעל המיטה או מי שקורא ק"ש לפני התפילה כדי להספיק את הזמן וכד', אין עניין לכפול "אמת".
בשביל להשלים לרמ"ח תיסות מוסיפים ג' מילים, אבל אז יש רמ"ט תיבות, ואומרים את ה"אמת" כדי שיצא שאני בעצמי אמרתי "אמת ויציב", ואין בעיה של הפסק בשתיקה, ועדיין בגלל זה עדיף לסיים עם הש"ץ וכו, עיי"ש היטב.
תראה בהלכה ברורה כרך יב' עמוד 243
 
לכן עדיף להשקיע את העיסוק בלימוד העניין ולא בעיסוק הטכני. וכבודו מוזמן לבדוק כמה באמת יודעים פירוש של משפט זה שהוא לדעתי אחד הקשים בתפילה, ולכן יש להעמיק בו.
לא התכוונתי שיש להפסיק הרבה אלא צריך לכתוב זאת בסידור. וזה מטעם שיש הרבה אנשים, גם לומדי תורה, החושבים שמה שכתוב בסידור הלכה כמותו בכל מקום אף אם כתוב בהלכה אחרת. ואם מתפללי הסידור היו יודעים שזו החלטה של המו"ל לבדו לא היו ששים כמוצא שלל רב על כל שינוי באיזה סידור כזה או אחר

אני מסכים שהרבה לא מבינים משפט זה, והיא גופא הסיבה שצריך לילך אחר הפוסקים ולכתוב פסיק כדי ללמד להמון העם כיצד היא הקריאה הנכונה

אינני מסכים עם כבודו בהנחה זו שמי שמבין את הפירוש לא צריך להפסיק, כל היודע מעט בספרי הדקדוק יראה שצריך להפסיק בפועל גם אם יודעים את הפירוש הנכון
וראיה פשוטה לדבר, מש"ע ס' נא כי כל אלהי העמים אלילים (יפסיק מעט) וה' שמים עשה. אף אחד לא חושב שאלהי העמים וה' בחדא מחתא מחתינהו
אלא כדי שלא ישמע דבר לא טוב צריך להפסיק בפועל (ולכתוב זאת בסידור)

כך מופיע בכל הנוסחאות של סידורים הישנים
סידורים ישנים ללא ידיעה מי כתב אותם לא מעלה ולא מוריד
גם בעוד מאה שנה יסתכלו על הסידורים בימינו בתור 'סידורים ישנים' ויביאו מהם ראיות שכך ברור שהיה המנהג וכד', למרות שכעת אף אחד לא מביא מהם שום ראיה
זו המצאה חדשה של ימינו לא ללכת אחר הפוסקים אלא אחר 'הסידורים הישנים' שאילו היו הלכה למשה מסיני

לפחות היה מן הראוי לכתוב בסוגריים את שתי הנוסחאות
 
אינני מסכים עם כבודו בהנחה זו שמי שמבין את הפירוש לא צריך להפסיק, כל היודע מעט בספרי הדקדוק יראה שצריך להפסיק בפועל גם אם יודעים את הפירוש הנכון
נראה לי שכוונתו לומר שמי שיודע את הפירוש יודע שצריך להפסיק גם בלי פסיק.
 
נו, ותשובתו בצידו, רוב העולם לא יודעים את הפירוש
נכון. ובכך שמרבים לעסוק רק בעניין הטכני של צורת האמירה לא מועילים מאומה לעניין ההבנה, אלא ההפך, רק גורמים להסחת הדעת מהעיקר שהיא הכוונה במשפט זה.
 
הרב, אני מאוד מעריך את פעולתכם למען פירוש הסידורים, אני מאמין שהצלחת לשנות להרבה אנשים את מהות התפילה, גם אני תמיד נהנה להתפלל רק מהסידור שלך, ואני בטוח שיש לך זכות ענקית בשמים
אבל לא הבנתי מדוע לא לעשות מה שכתבו הפוסקים, שזה מה שהציבור מעוניין, לדעת מה דעת רבותיו ולא אחר
גם אם כבודו צודק שההבנה היא העיקר, לא גרע כי הוא זה ממה שיש לנקד נכון את התפילה
אם לתשב"ץ לבנו ולנכדו לא הפריע לכתוב כן בסידור למרות שגם הם ידעו שהעיקר זה הכוונה, למה לנו זה גרוע?

מקווה שהבנתם אותי נכון לא התכוונתי חלילה לפגוע או משהו כזה רק להעמיד את ההלכה בס"ד
 
בכדי למנוע המשכיות של הדיון הנ"ל וחוסר הבנה, יש פשוט לעמוד על נקודה מסויימת.
למי שמעיר על הנוסחאות וכו' מפריע הדקדוק הנכון בתפילה וכו' והצורה שצריך להיאמר וכו' וכו'.
הרב דורון רונן שליט"א אוחז בגישה שאין צורך להתעסק בדברים כאלה שרובם לא מעכבים וסתם מפריעים, אלא להתמקד בכוונת התפילה.
אם יש נוסח מסויים שמסתדר יותר ע"פ הכוונה הנצרכת, הוא מעדיף את הנוסח הזה, אפי' אם יש פוסקים שחולקים על הנוסח. [אא"כ זה נוסח שהוא טעות].
וכמו שכתב לעיל:
לגבי שאלת הרב לוריא שליט"א בנוגע לנוסחאות התפילה, יתכן שהיה צריך להרחיב נושא זה במבוא לסידור (אשתדל אולי במהדורות הבאות שיצאו בעז"ה). ובכן, היות ומטרת הסידור העיקרית היתה לבאר את התפילה, לכן במהדורות הראשונות השתדלתי לא להיכנס למחלוקות, והבאתי גם את הנוסחאות שנמצאות בסדור של הרה"ג מאיר מאזוז שליט"א שהפכו להיות נפוצות בקרב הציבור, וגם כמובן את נוסחאות הבא"ח עד כמה שניתן (בד"כ הופיע כתוספת בסוגריים). גם הראנו את הסידור לרב עובדיה יוסף זצ"ל והעיר לי רק הערה אחת לגבי הנוסח שאינו רוצה שנעשה כמו הרב מאזוז (אמנם יש לציין שלא עבר על הכל בדקדוק). אולם לאחר שבנו ממשיך דרכו, מורנו הרב יצחק יוסף שליט"א יצא בתוקף נגד השינויים של הרב מאזוז, אז עשיתי כעצתו והשארתי רק את הנוסחאות הנוספות של הרב בא"ח.
כך שהסידור בעיקרו הוא נוסח הרב יבי"א, ובכל המקומות שאין זה כך, לרוב אלו מקומות שגם הרב לא שלל את הגירסא האחרת, ומצאנו לנכון שהיא עדיפה. הסיבה לכך היא שבברור נוסחת תפילה יש להתחשב לא רק במנהגים אלא גם בכוונת התפילה עצמה, ולא הגיוני להביא נוסחה שאיננה מתאימה לפירוש. וכיון שהעיקר בסידור זה הוא הפירוש לכן הוכרע לפי הנוסח המתאים לו. ואמנם יהיו כאלו שיטענו שצריך לפרש לפי הנוסח הקיים, אולם אינני סובר שזה סדר הדברים הנכון בסדור הבא לפרש את התפילה, אלא עלינו קודם כל לברר את כוונת חז"ל על פי הקשרם במקור ועל פי פירושי הראשונים. ולכן יתכנו מקרים שהנוסח המעודף היה נוסח שפחות נפוץ, אבל הוא נבחר כיון שהוא מתאים יותר לכוונת חז"ל, ובתנאי שיש לו סימוכין במנהגי הספרדים. במקום שמוכח שהנוסח שהיה לראשונים היה שונה משלנו אז כתבתי את הפירוש בהערה ולא בגוף הטקסט.
אמנם היו מקרים מעטים ששיניתי נוסח תפילה במקום שהוכח שהוא מוטעה או שיבוש של צנזורה, וזאת בד"כ לאחר בירורים רבים וראיות מכתבי יד של סדורים עתיקים, וכן בעקבות מה שעוררו אחרונים לתקן הדבר (כגון לוח ארש ליעב"ץ שמעורר על הרבה שינויים שהוכנסו בטעות, וכן ה"ר שבתאי סופר מפרעמישלא ועוד). בד"כ לא יזמתי זאת מעצמי, כיון שאין זו מטרתי בסדור זה, ולדעתי העיסוק הרב בזה מסיח את הדעת מתכלית מצוות התפילה. אולם לאחר שהעירו את תשומת לבי לכך ת"ח גדולים שעיסוקם העיקרי הוא חקירת נוסח התפילה הקדום המקורי, כמו הרב אהרן גבאי וכן הרב און אברהם הכהן סקאלי מאופקים, שהביאו ראיות רבות מכתבי יד לגבי נוסח תפילה, אז השתדלתי להכנס לעומק הסוגיה ולברר אותה היטב עד כמה שניתן, וכאשר מצאתי שדבריהם מוכרחים אז שיניתי. אך גם במקום כזה השתדלתי להביא את שתי הנוסחאות (כמו בברכת למלשינים שהבאנו במהדורה החדשה למטה גם את הברכה המקורית לפני הצנזורה, וכן בברכת הקידוש בעניין ההוספה "כי בנו בחרת ואתנו קדשת").
אם כן, גם מה שמפריע לנו בגלל הנוסח שאינו מדוייק לפי הפוסקים שלנו, לא יפריע לרב דורון, ואפי' יעדיף לא להתעסק בכך.
לכן לכאו' אין כ"כ עניין לדון על עצם הדבר כשהגישה הבסיסית שונה.
כנלענ"ד.
 
לא התכוונתי שיש להפסיק הרבה אלא צריך לכתוב זאת בסידור. וזה מטעם שיש הרבה אנשים, גם לומדי תורה, החושבים שמה שכתוב בסידור הלכה כמותו בכל מקום אף אם כתוב בהלכה אחרת. ואם מתפללי הסידור היו יודעים שזו החלטה של המו"ל לבדו לא היו ששים כמוצא שלל רב על כל שינוי באיזה סידור כזה או אחר
לא כתבתי בשום מקום שהסידור שלי מתיימר להיות מדויק בתכלית על פי כל נוסחאות ומנהגי הרב עובדיה יוסף. יש סידורים כאלו כבר ומי שמחפש דוקא זאת שיתפלל בהם. גם כתבתי בהקדמה שהשתדלתי להיצמד למנהג הרווח, אלא אם זה טעות מוכחת.
אני מסכים שהרבה לא מבינים משפט זה, והיא גופא הסיבה שצריך לילך אחר הפוסקים ולכתוב פסיק כדי ללמד להמון העם כיצד היא הקריאה הנכונה
אין צורך לכתוב פסיק כדי שידעו, צריך ללמוד את הפירוש, וכך גם ירוויחו את הכוונה הנכונה.
אינני מסכים עם כבודו בהנחה זו שמי שמבין את הפירוש לא צריך להפסיק, כל היודע מעט בספרי הדקדוק יראה שצריך להפסיק בפועל גם אם יודעים את הפירוש הנכון
וראיה פשוטה לדבר, מש"ע ס' נא כי כל אלהי העמים אלילים (יפסיק מעט) וה' שמים עשה. אף אחד לא חושב שאלהי העמים וה' בחדא מחתא מחתינהו
אלא כדי שלא ישמע דבר לא טוב צריך להפסיק בפועל (ולכתוב זאת בסידור)
מחילה, ממש לא נכון, מי אמר לך דמדובר שיודעים את הפירוש. השו"ע מתכוון בעיקר לעמי ארצות ששומעים או קוראים משפט זה ויכולים להגיע למחשבת כפירה. כמו שכתב הטור שלא 'יראה' כחוזר למעלה.
סידורים ישנים ללא ידיעה מי כתב אותם לא מעלה ולא מוריד
גם בעוד מאה שנה יסתכלו על הסידורים בימינו בתור 'סידורים ישנים' ויביאו מהם ראיות שכך ברור שהיה המנהג וכד', למרות שכעת אף אחד לא מביא מהם שום ראיה
זו המצאה חדשה של ימינו לא ללכת אחר הפוסקים אלא אחר 'הסידורים הישנים' שאילו היו הלכה למשה מסיני
זו טעות. גם אם לא ידוע מי כתבם, מ"מ סידורים אלו היו לעיני רבותינו הראשונים, ולא היו להם סידורים אחרים. ולכן אם רבותינו הראשונים התפללו כך, וגם לא מצאו לנכון להעיר על זה, אז זה ראיה גדולה מאד.
 
לא כתבתי בשום מקום שהסידור שלי מתיימר להיות מדויק בתכלית על פי כל נוסחאות ומנהגי הרב עובדיה יוסף. יש סידורים כאלו כבר ומי שמחפש דוקא זאת שיתפלל בהם. גם כתבתי בהקדמה שהשתדלתי להיצמד למנהג הרווח, אלא אם זה טעות מוכחת.
לא רק מרן, כה"ח, בית עובד ועוד. אז א"כ צריך גם להדגיש שהנוסחאות וההלכות הם לפי ראות עיני המו"ל והכל אתי שפיר
אין צורך לכתוב פסיק כדי שידעו, צריך ללמוד את הפירוש, וכך גם ירוויחו את הכוונה הנכונה.
גם אם ילמדו, רוב מוחלט לא יבין זאת מבלי שיראה זאת כתוב, זה דבר פשוט וברור, שאם לא היה כתוב בשו"ת יכין ובועז אף אחד לא היה מבין זאת מדעתו בגלל פירוש כזה או אחר
מחילה, ממש לא נכון, מי אמר לך דמדובר שיודעים את הפירוש. השו"ע מתכוון בעיקר לעמי ארצות ששומעים או קוראים משפט זה ויכולים להגיע למחשבת כפירה. כמו שכתב הטור שלא 'יראה' כחוזר למעלה.
לא כתוב כן בשום פוסק.
עוד ראיה פשוטה, בק"ש אשר אנכי מצוך היום, על לבבך. וכן היום, לאהבה. גם שם זה רק לעמי ארצות?
לצערנו בסידורים האשכנזים לא כתוב להפסיק, ופוק חזי כמה מהם מקיים הלכה זו. אצלנו כתוב ב"ה ועוד הרבה הלכות, לכן כמעט ואין ספרדי שלא יודע שיש לעצור שם
 
שאינו מדוייק לפי הפוסקים שלנו
התשב"ץ, הרשב"ש ובנו אינם פוסקים שלנו, אלא של כל עם ישראל
וידוע הכלל שאם היו רואים דברי הראשונים היו חוזרים בהם
כ"ש שלא מצאנו שחלקו להדיא עליהם, אין שום סיבה לא לנהוג כמותם
 
התשב"ץ, הרשב"ש ובנו אינם פוסקים שלנו, אלא של כל עם ישראל
וידוע הכלל שאם היו רואים דברי הראשונים היו חוזרים בהם
כ"ש שלא מצאנו שחלקו להדיא עליהם, אין שום סיבה לא לנהוג כמותם
התכוונתי באופן כללי על כל דקדוקי הנוסחאות שבסידור "כוונת הלב", שלפעמים הם כמו מרן זצ"ל, לפעמים כמו הרב מאזוז ולפעמים כאחרים.
 
לא רק מרן, כה"ח, בית עובד ועוד. אז א"כ צריך גם להדגיש שהנוסחאות וההלכות הם לפי ראות עיני המו"ל והכל אתי שפיר
אני לא מכיר שום סידור שאין בו הכרעות וסברות של המו"ל, פעמים מעט ופעמים הרבה. כאשר ערכתי את הסידור גיליתי שלא ניתן להימלט מזה. כי גם כאשר מביאים נוסח מסוים ושמים אותו בסוגרים (כמו שעשיתי), יש בזה הכרעה וסברה של המו"ל שזה נוסח מקובל, שהרי יש עוד הרבה נוסחאות בתפילה שאותם הוא לא הביא. וכן הוא גם לגבי הלכות. זו תמימות לחשוב שסידור שהמו"ל מצהיר שהוא לפי הבן איש חי אז כל מה שכתוב בו זה הכרעות וסברות של הבן איש חי.
לא כתוב כן בשום פוסק.
מדוע לומר כך, והרי זו פשטות כוונת הטור.
עוד ראיה פשוטה, בק"ש אשר אנכי מצוך היום, על לבבך. וכן היום, לאהבה. גם שם זה רק לעמי ארצות?
לצערנו בסידורים האשכנזים לא כתוב להפסיק, ופוק חזי כמה מהם מקיים הלכה זו. אצלנו כתוב ב"ה ועוד הרבה הלכות, לכן כמעט ואין ספרדי שלא יודע שיש לעצור שם
הדוגמאות הללו לא קשורות להבנה של הנקרא אלא אלו דיוקים של קריאה נכונה, מה שאין כן הנידון שלנו לא מדובר על דקדוק לשון, אלא שלא יגיעו לטעות בהבנת המשפט. ותו לא.
 
@הרב דורון רונן - כונת הלב
שבוע טוב, אשמח לשאול את כבוד הרב שאלה בבקשה
מדוע לא רושמים בסידור בברכות של ההפטרה את הכוונה בעניית האמן, כמו שיש בכל ברכה בתפילת שמונה עשרה?
כמו כן בברכת הכהנים..
אשמח לתשובה
שבוע טוב
יש עוד הרבה אמנים בתפילה שלא פורשו בסידור. כמו אמן על הכרזת ראש חודש. אמן על מי שברך לקהל. אמן על ישתבח. ואולי גם אמן על ברכות השחר (לנוהגים לברך בציבור) וכד'. לענ"ד הצורך בהסבר הוא דוקא בתפילה, כי בתפילה יש ברכות שמשמעות האמן היא אמת, ויש ברכות שגם כן יהי רצון. ויש קושי לשים לב למשמעות הנכונה של האמן.
אך בשאר התפילה זה תמיד אמת.
 
וכפי שהוא בכוונת הלב במהדורות הראשונות.
אם לציבור זה מפריע שאין את הנוסחא השנייה אז ודאי שאחזיר את זה.
כי כמו שכתבתי בהקדמה השתדלנו שהסידור יתאים לכמה שיותר קהילות ומנהגים. ואף שלא ניתן לרצות את כולם, מ"מ אם אפשרי אז ודאי שכדאי.
ואמנם יש מקומות שריבוי הנוסחאות יכול ליצור בלבול. אך במקרה זה אין חשש כזה.
רק אני ממתין לתשובת רבינו הראשל"ץ שליט"א כיצד מתיישב מה שאמר לי לעשות במחזור עם מה שכתב בילקוט יוסף.
 
נערך לאחרונה:
אני לא מכיר שום סידור שאין בו הכרעות וסברות של המו"ל, פעמים מעט ופעמים הרבה. כאשר ערכתי את הסידור גיליתי שלא ניתן להימלט מזה. כי גם כאשר מביאים נוסח מסוים ושמים אותו בסוגרים (כמו שעשיתי), יש בזה הכרעה וסברה של המו"ל שזה נוסח מקובל, שהרי יש עוד הרבה נוסחאות בתפילה שאותם הוא לא הביא. וכן הוא גם לגבי הלכות. זו תמימות לחשוב שסידור שהמו"ל מצהיר שהוא לפי הבן איש חי אז כל מה שכתוב בו זה הכרעות וסברות של הבן איש חי.
כת"ר כתב בהקדמה שהשתדל להביא את הנוסח המקורי המצוי בסידורים, "כך שכל אחד יוכל למצוא בסידור זה את הנוסח אליו הוא מורגל וכו', וכן נמנענו מלכתוב הגרסה הנוספת כשמדובר בגרסה אשר אינה מצויה כמעט בסידורים הנפוצים".
כמדומה שכל הגירסאות והנוסחאות של מרן זיע"א הם המקובלים ביותר בציבור הספרדי, ואם אינם מובאים בסידור אז לא "כך שכל אחד יוכל למצוא בסידור זה את הנוסח אליו הוא מורגל", אלא כמעט אף אחד לא ימצא את הנוסח אליו הוא מורגל.
וגם ודאי שא"א לומר על נוסחאות מרן זיע"א "שמדובר בגרסה אשר אינה מצויה כמעט בסידורים הנפוצים", כי נוסחאותיו מצויים עד למאוד.

על כך היא ה"תלונה" של הציבור דכאן.
ובנימה אישית כגבאי ביהכנ"ס, אשר משתמשים בסידוריו, אוכל להוסיף עוד נקודה: ישנם רבים מאוד אשר משתמשים דווקא בסידורו מחמת שהוא נוטה לנוסחאות מרן זיע"א, וישנם אף שסבורים שהוא "הולך" לפי פסקי ונוסחאות מרן זיע"א, ולכן הבקשה היא שכת"ר יתחשב בנו, כיון שכמדומה אנו רוב משתמשי הסידור, ויכניס עכ"פ בתוך סוגריים את נוסחאות מרן זיע"א. [ולענ"ד בסוגריים מרובעות, או ע"י סימן אחר שהוא נוסח מרן זיע"א].

בכבוד רב המעריכו ומעריצו ומקנה בזכותו
הצב"י ... ס"ט
 
כת"ר כתב בהקדמה שהשתדל להביא את הנוסח המקורי המצוי בסידורים, "כך שכל אחד יוכל למצוא בסידור זה את הנוסח אליו הוא מורגל וכו', וכן נמנענו מלכתוב הגרסה הנוספת כשמדובר בגרסה אשר אינה מצויה כמעט בסידורים הנפוצים".
כמדומה שכל הגירסאות והנוסחאות של מרן זיע"א הם המקובלים ביותר בציבור הספרדי, ואם אינם מובאים בסידור אז לא "כך שכל אחד יוכל למצוא בסידור זה את הנוסח אליו הוא מורגל", אלא כמעט אף אחד לא ימצא את הנוסח אליו הוא מורגל.
וגם ודאי שא"א לומר על נוסחאות מרן זיע"א "שמדובר בגרסה אשר אינה מצויה כמעט בסידורים הנפוצים", כי נוסחאותיו מצויים עד למאוד.

על כך היא ה"תלונה" של הציבור דכאן.
ובנימה אישית כגבאי ביהכנ"ס, אשר משתמשים בסידוריו, אוכל להוסיף עוד נקודה: ישנם רבים מאוד אשר משתמשים דווקא בסידורו מחמת שהוא נוטה לנוסחאות מרן זיע"א, וישנם אף שסבורים שהוא "הולך" לפי פסקי ונוסחאות מרן זיע"א, ולכן הבקשה היא שכת"ר יתחשב בנו, כיון שכמדומה אנו רוב משתמשי הסידור, ויכניס עכ"פ בתוך סוגריים את נוסחאות מרן זיע"א. [ולענ"ד בסוגריים מרובעות, או ע"י סימן אחר שהוא נוסח מרן זיע"א].

בכבוד רב המעריכו ומעריצו ומקנה בזכותו
הצב"י ... ס"ט
הקדמתי את כבודו. ראה לעיל
 
הקדמתי את כבודו. ראה לעיל
ראיתי.
מקוה שהתקבלה בקשתינו.

אוסיף כאן ביתר שאת, שכידוע שלצערינו ישנם הנמנעים מלהכניס את ספרי מרן זיע"א וכל המסתעף אליהם, וגם ספרי כת"ר זכו להיות נטפלים למרן זיע"א בענין זה, והוא אחד הגורמים שספרי כת"ר מצויים דוקא אצל ההולכים לאור מרן זיע"א. ואכמ"ל בזה. ועכ"פ ודאי שרבים מהציבור ישושו וישמחו באם כת"ר יכניס נוסחאות מרן זיע"א. ובעבר אף רציתי לפנות לכת"ר להו"ל יחד עמו סידור שכולו ע"פ נוסחאות ופסקי מרן זיע"א. אך לע"ע לא מצאתי לזה את הזמן הדרוש. ואולי בעקבות דברי אלו יקום אי מי ויעשה כדבר הזה.
 
חזור
חלק עליון