לישב בסוכה

אם אני אוכל מלאוח וחצי אם צריך לברך עליו לישב בסוכה יישר כח

ידועה דעתו של מרן זיע"א שלא יענו מחשש הפסק לשתיית היין, וידוע גם מה שהאריכו לדון בדבריו הקדו'. מה ש(אולי) פחות ידוע שבילקו"י שבת מהדו' ע"ב על סי' רעא (אינו לפני כעת) פלפל בחכמה בעניין והעלה שמסתברא שתענה אמן ולא תטעם מהיין. ושוב חוזרת השאלה, האם יש חלילה מחלוקת, או שהפסק בטל, או פלפול בעלמא, או שמה?

יש לעיין טובא במשנתו של מרן זצ"ל מדוע אסר לענות לנשים, הרי השו"ע שפסק שנשים לא מברכות לא פסק כן מתורת ודאי אלא מתורת ספק, וכפי שכתב להדיא, 'דספק ברכות להקל', וא"כ נראה פשוט שכל מה שחשש זהו בספק 'ברכה לבטלה' שהוא איסור חמור [בין אם הוא דאוריתא ובין אם הוא דרבנן], אבל כאן אם תענה אמן אין בזה ברכה...

בשעטו״מ התחלנו את חג הסוכות תשפ״ג, ואירחנו כטוב ידינו קרובי משפחה (אשכנזים, אגב) שאלה שבערך התעוררה היא כזו המקדש, שמברך לישב בסוכה מכוון את כל השומעים לצאת יד״ח אך אשה, שאינה מצווה בישיבת סוכה, לכאורה לא יוצאת יד״ח ובכ״ז, שאשה תענה אמן כדרך שעונה על כל ברכה אף שלא יוצאת יד״ח אמהמה, לפני מספר...

מדוע מרן פסק בחזון עובדיה שאשה לא תענה אמן על לישב בסוכה בקידוש שהרי אם תענה אזי עשתה הפסק ואינה יכולה לשתות מהיין הרי שתיית היין ע"י שאר האנשים הוא למצוה מן המובחר, ועניית אמן היא חובה א"כ תענה אמן ולא תשתה