מעין שלש

זכור לי שראיתי בעבר שלשיטת הילקו"י אם אדם אכל כזית מזונות, ובריה לדוגמא מז' המינים - לדוגמא ענב בודד, לא יזכיר אותו בבברכה מעין שלוש. [לדעת ההלכה ברורה מזכיר]. איני זוכר כעת היכן הרב דיבר בזה. מישהו אולי יכול להפנות אותי לענין, או להביא את דעתו בזה?

לדעת הילקו"י נכון יותר שלא לומר לפני החתימה 'ועל הכלכלה', ולדעת ההלכה ברורה זה רק למנהג האשכנזים, אך לספרדים יש לומר ועל הכלכלה. [ללא קשר ל'ברוך אתה ה' על הארץ ועל המחיה - שמוסכם שלא מוסיפים 'ועל הכלכלה' בחתימה]. ואגב - מישהו יודע כיצד נהג מרן זצ"ל?

לכאו' מי שאוכל בשאר ימות השנה מצה (עכ"פ שמורה) ומברך עליה מזונות, בברכת על המחיה צריך לחתום "על הארץ ועל מחייתה" שכן זה גדל בארץ ישראל. נכון?

שלום רב, כשיש לפניי שני יינות, אחד מגידול הארץ ואחד מגידול חו"ל ואני שותה את שניהם, או שאני מוהל תירוש שגידולו מהארץ ביין שהוא יבול חו"ל, מה אני צריך לומר בברכה אחרונה? על פרי גפנה\גפן? האם להמנע מלעשות מעשה כזה לכתחילה? תודה מראש.

בהיות שהיום נקלע לידי העלון הנ"ל [ולוטה בזה] וראיתי שם לחכם אחד ר' דוד עידן שכתב להשיב על הערת מרן חכם יצחק בכמה עניינים, והציג את הדברים כאילו האמת הפשוטה והברורה דלא כרבינו, ושוייה כמאן דטעי בדבר הלכה ח"ו, התבוננתי מעט במקורי ההלכות ונפליתי לראות איך דברים שכל כך הוא מציג אותם בפשיטות אינם...

בילקו"י חנוכה עמוד תד כתב כמה פעמים שאם חותם על המחיה ועל הכלכלה הו"ל חותם בשתים. וכתב שכן מפורש ברוקח (ס' שמ). אך יש להשיב בפשטות, שהרוקח כתב שני דברים. ראשית, כתב את הנוסח של מעין שלש. ושוב הוסיף עוד הלכה, שאין חותמין בשתים, ועל זה הקשה מדוע מברכים מקדש השבת ישראל וראשי חדשים. ע"ש. אך זה שכתב...