שבת

אשמח לדעת דעת הרב יצחק יוסף לסנני מים ראיתי מה שכתב בילקוט יוסף שציין אושרי רביב בהלכות יו''ט המהודרה החדשה, ושם נקט להתיר אמנם שם התייחס בעיקר למה שהמים מתלכלים, אבל באמת במה שיש תערובת פיחם בגרגרים גם זה בורר לכאורה דאורייתא. וצ''ל דהוי גרמא גם שבאמת מעוניין בסינון בצורה ברורה, כיון שהוי הסרת...

האם מותר בשבת ליישר היינו להצר או להרחיבאת 'אפוני' המשקפיים?

צריך עיון, מרן השו"ע פסק כזמן רבינו תם לענין כניסת שבת. ובב"י לא הביא חולק. אמנם אנו לא נוהגים כך אלא רק לחומרא, זאת מחמת דעת הגאונים שנהגו כמותם בישראל מזה כאלף שנים, כמבואר ביבי"א ובילקו"י. וכאן מקום לחקור, מה מרן עצמו נהג למעשה, אם החמיר כהמנהג שהיה כהגאונים קודם התפשטות הוראותיו, אז למה לא...

מישהו יכול להעלות מהספר אבי בעזרי של הרב יצחק לוי מש"כ בעניין צחצוח שיניים בשבת ושטיפת המברשת לאחר הצחצוח

שלום רב לאוהבי תורתך צריך עזרה דחופה, למראה מקום. אני זוכר (בודאות) שראיתי בילקוט יוסף לגבי צחצוח שיניים בשבת, שהזכיר את המושג גרף של רעי (כמדומני כתב שזה נמצא בסלון או במקום אחר בבית) ומכיון שרואים את זה, אז מותר לשטוף את המברשת. אשמח למקור. כי חיפשתי הלוך ושוב ולא מצאתי. לצערי. צריך בדחיפות...

שימו לב שמצת מצוה שמקפיד עליה היא מוקצה בשבת ערב פסח. ולכן אם רוצה להפשירה וכדומה צריך להניח עליה משהו שלא מוקצה.

קראו תחילה, ובחרו בתשובה המתאימה. הבהרה: 'ספרדי', כולל תימני. 'אשכנזי', כולל כול מגוון החסידות.

בילקוט יוסף פסק שאם ננעל ילד פקח בחדר בשבת, אם יכול להישאר כל השבת בחדר ואין בו חשש סכנה, אין לחלל עליו את השבת. ונראה שכל שכן אם גדול ננעל בחדר. השאלה היא מדוע אין להקל ע"י שבות דשבות, שיש בזה צער להישאר כל השבת נעול בחדר וכד' בפרט כשמדובר בזמן ארוך, והאדם לא יתפלל במניין ויהיה בצום ופעמים...

ברוך ה' אחר יגיעה ארוכה בנושא, העלנו שדעת מרן זצוק"ל להתיר למרוח משחה בשבת אפי' לבריא לכתחילה ודלא כמו שכתבו בקיצור חזו"ע שבת (עמ' תקנח) שדעת מרן הלכה למעשה להתיר רק לחולה שאין בו סכנה. מי שיש לו עוד חומר בנושא בנוגע למה שכתבו בקיצור חזו"ע והתשובה של מרן שהביאו שם אשמח שיכתוב כאן. ואעתיק חלק...

ידוע דינא דהשו"ע בסימן רנ"ג ומקורו מר"י שיש למחות ביד הנוהגים לערות מים חמים לתוך התבשיל שנצטמק בשבת. והנה, בחזו"ע (ח"ד, וכן בעוד ספרי מרן זצ"ל) האריך להעמיד דין זה על מכונו ולהסיר דברי המפקפקים עליו, ושם הדגיש ביתר שאת שדין זה שאסור לערות לתבשיל שנצטמק הוא אפילו מים שיודע שהם רותחים, שכן הובא...

שלום וברכה הנה כל מי שלמד את הלכות קושר ומתיר יודע שיש 2 כללים, א' קשר של מעשה אומן. ב' קשר של קיימא. ואם מתקיימים שני התנאים הללו הוי איסור דאו'. אבל אם יש את אחד משני הדברים הוי איסור דרבנן. ולגבי קשר על קשר, ע' בחזו"ע שבת ח"ה שמבואר שם שיש להתיר אך עדיך להחמיר ולחשוש לדעת הפוסקים האוסרים...

ברכת מזל טוב קמיה מרן שליט"א, לאורך ימים ושנות חיים ימשיך וינהיגנו בהלכה פסיקה עצה ותושיה עד ביאת גואל צדק במהרה ברחמים אמן. תוך כדי כתיבת הברכה, הייתי עסוק בכתיבת תשובה בהלכה, ושימו לב מה הבאתי תוך כדי בשמו של מרן שליט"א, מאשר כתב לפני שנים רבות.

היכן כתב מרן שליט"א על אודות דבר זה, לגבי התשובה ביביע אומר שלא עמדו עליה לגבי הרב המגיד וכו'... שזה מותר ואין בזה בעיה. תודה!

מה דעת הראשל''ים לגבי מי שקידש בחדר אחד ונמלך לאכול בחדר אחר ולא כיון ולא רואה מקומו האם מקדש שוב או לא. בהלכ'ב מבואר שכן השאלה לגבי שאר מרן הראשלים

הביאור הלכה [הובא בנושא זה] הביא ממהר"י ברונא שצריך בהדלקת נר חנוכה לא לסלק ידו עד שידלק רוב היוצא מן השמן. והנה דין זה הוזכר בגמ' לגבי נר שבת, ובמשנ"ב סי' רס"ד סקכ"ו הביא מהלבוש שצריך שתיכף שמסלק ידו ידלק יפה כמו במנורה. ויל"ע אם המכוון הוא שמיד לאחר סילוק ידו ידלק יפה; או שכשמדליק ידלק יפה...

יש למישהו תשובה ממרן שליטא בנושא?

שלום וברכה, רציתי לברר אם מישהו ראה בילקו"י הגדרה של פלטה בהלכות מוקצה, אם נחשבת כלי שמלאכתו לאיסור או כבסיס לדבר האסור

ממש זכור לי שאחד מגדו"י (אולי הסטייפלר?) התבטא בצורה שלילית על מי שקורא לסעודה ראשונה- ארוחת ערב או לסעודה שנייה- ארוחת בוקר. האם משהו יכון להפנות אותי למקור? אודה מאוד. (אין צורך לצטט לי את הא"ר שמביא המשנ"ב שעדיף לומר שבת שלום מבוקר טוב, אני מכיר)

מי יכול להמציא לי את העלון שדיבר עליו הרב בנושא הזה זה היה לני חצי שנה או שנה

מצורף כדי להבין מי שלומד סוגיא רס'א מי שיש לו עוד קישורים שמסבירים מהו בין השמשות הכסיף העליון ושאר מושגים מוזמן לזכות הרבים