עיינתי מעט ביחו"ד ח"ב סי' ל"ב, ובחזו"ע שבת ח"א עמ' קצ"ו, אחר שהביא דברי החיד"א בעניין הדלקת נר שבת של כלה בבית חמותה וכד', כתב על דבריו:
ותמהתי, מכיון שגם בדברי החיד"א וגם בהלכה שפסק בהלכה למעלה, וכן במשך ההערה, לא מצינו חילוק אם חלוקין בעיסתן או לא, ובכל אופן יש לה לברך בחדרה גם אם לא חלוקין...
האם למישהו יש רעיון מדוע בילקוי שבת החדש סימן שט'ז כתב בלשון שונה מהחזו'ע שבת ח''ה לגבי סגירת מגירה על זבובים ששם מרן זצל כתב שהמיקל בפסיק רישיה דרבנן יש לו ע''מ לסמוך ובילקוי עמ' תתסט לא כתב בלשון 'יש לו ע''מ לסמוך''
בנר חנוכה כתב הכף החיים (סי' תרעא אות לב) שיש עניין להשים מים בשמן, לרמוז שגבר ישראל שנמשלו לשמן, על האומות שהם המים הזדונים.
והנה בנר שבת כתב מרן השולחן ערוך (סי' רסה סעיף ד') שאסור לתת לנר מים מבעו"י מפני שמקרב הכיבוי, אא"כ אינו מתכוין לכיבוי אלא להגביה השמן [או שלא ישרף הכוסית]
ועתה נפשי...
ידועה דעת מרן זצוק"ל (יבי"א ח"ט סי' קח אות קפה) שבחיתוך נייר טואלט אין בעיית "מחתך" כיון שלא מקפיד על מידה מסויימת.
וא"כ על הבעיה היא משום דמחזי כ"מתקן כלי".
ולפי זה מי שהוכרח לחתוך בשינוי נייר טואלט משום כבוד הבריות, לכאורה יהיה עדיף שיחתוך חתיכה אחת גדולה מהנייר טואלט, וממנה יחתוך כמה חתיכות...
נשאלתי באחד שעשה קידוש לפני שחרית של שבת ובירך שהכל.
האם לאחר מוסף לאחר שקידש צריך לברך שהכל שוב על טונה/ביצה?
מסברא חשבתי שכן שאע"פ שתפילה לא הפסק סוף כל סוף מוסף אוסר אותו מלאכול.
אשמח אם יש מקור
שאלתי האם מותר לגדולים לשחק במשחקי קופסא וכדומה בשבת
דעת מרן זצ"ל לא בחזון עובדיה חלק ג שכדור אסור אבל מה לגבי שאר משחקים
ואשמח שמישהו יצוטט לי מי מהרבנים הספרדים תלמידי מרן מתירים ואשמח למקורות והסברים
שמעתי ברדיו את הרב בוטובול שליט"א שמתיר
אשמח לשמוע מי עוד מתיר
זכור לי שראיתי תשובה של מרן שליט"א על בעיה של בורר בשבת במסננים במיני בר
יכול להיות שראיתי זאת באחד מהילקוט יוסף החדשים שיצאו (שבת כרך ב' או ברכות) אבל לא זוכר בוודאות
מישהו יודע?
ראיתי בשו"ת יגל לבי סי כא כמדומני
שהקשה מדוע מרן זיע"א התיר לחתוך גביעי לבן בשבת [חזו"ע ח"ה בהערות עמ עה, וכן בהליכו"ע ח"ד עמ רנד כמדומני]
ואילו לענין חיתוך נייר טואלט החמיר [כמבואר ביבי"ע ח"ח סי קח].
הלא שניהם עשויים על מנת להפרידם וכן שניהם עשויים על מנת לזורקם לאחר השימוש. ונשאר שם בצ"ע...
שמעתי רבים מדברים ע"כ שמרן הראש"ל בילקו"י שבת כרך ב' (עמ' תרס"ב) כתב אחרת ממה שהיה מקובל שמותר להאריך שעון שבת, וכתב שכל מה שהיה היתר זה רק בשעונים שהיו פעם, אבל בשעונים שיש היום זה בעיה.
לא ראיתי שדיברו ע"ז כאן...
עכ"פ, גם מה שכתב שם כמדומני זה רק מספק שאינו יודע איך זה עובד. ושמעתי שיש מחלוקת...
בילקו"י שבת כרך ג' עמ' רצ"ז (בהערה) כתב:
אולם בקיצור ש"ע ילקו"י סי' שיט סעיף לז כתב:
האם חזר בו והתיר אף כאשר יודע כשהשואל ישתמש לאחר זמן?
ואם כן, מאי שנא מבורר יותר לצורך הסעודה, שכתב:
הרי לכאו' גם כאן שייך לומר את הסברא הנ"ל להתיר, שהתשמיש שיש לו זה בכדי למלאת הצלחת לכבוד האורחים, וא"כ...