שבת

האם צריך לכסות חציל שניצל שעושים קידוש

בילקו"י שבת כרך א' ח"ג סי' רע"ב סעיף כ"ט (עמ' תת"ה) כתב: למה יש מקום להחמיר מחשש בישול הקרח שבתוך הלחם? הרי זה טפל לגמרי. וכמו כן א"א לדבר שלא יהיה בו לחות מסויימת, וא"כ נחשוש בכל דבר (עכ"פ שלא בושל) למים שבתוכו. וגם לחם שאינו קפוא יהיה מקום להחמיר לפי"ז.

משהו טוב מתחיל לקרות. זוהי (עדיין) לא הכרזה חגיגית, לא קמפיין תקשורתי ולא גימיק. מדובר בתהליך שמתרקם בימים אלו, מתוך קרקע שקטה אך פועמת, מתוך הציבור הרחב שמרגיש, אולי בלי לומר את זה בקול, שהגיעה העת לחיזוק. לא חיזוק רגשי בלבד, אלא מבני, ציבורי, מהותי. בתוך חיי היום יום התובעניים, מוקפים...

למי מהחברים היקרים יש סיכום של קובץ הלכות של דינים בהלכה יש בהם את הדין של שבות דשבות במקום מצוה או צורך הרבה וכדו' שמותר יהיה לי לעזר רב בתודה מראש

האם יכול לברך עד 3 ימים ברכת מאורי האש כשיזדמן לידו?

לקבלת הרשימה העדכנית של החנויות השומרות שבת, והמחללות שבת עדיין לצערנו, יש לפנות למייל הרשמי של מזכירות וועדת הרבנים לענייני השבת בכתובת b63246324@gmail.com ובזכות שמירת השבת, והפהרסיה השבתית בארץ הקודש, שנוושע בתשועת עולמים בידינו הדבר! בברכה פעילי השבת - פרוייקט נאמני שבת

יש סוג מיחם שכשנגמרים המים אז הוא מכבה את הגוף חימום. ויש על זה אישור ממכון צומת. האם אין זה חילול שבת בגרמא??

האם נאסור לנסוע בקורקינט מאותו טעם שגזרו באופניים?

האם לפי מה שהביא באור הלכה מועדים, יהיה מותר להאריך את המצב של התנור בשבת? כמובן שתמיד נשאר על מעל יד סולדת לכאורה מה ההבדל בין הארכת שעון שבת לזה?

מישהו סיפר לי שהכין בערב שבת שעון שבת בכדי שידליק באמצע השבת את הקומוקום וכך יהיו לו מים חמים. האם יש בעיה בדבר זה? (אחר העיון בילקו"י שבת החדש עמ' ק"ט-קי"ח).

אם הדליקו מאוורר בבית או בביה"כ ובשבת רואים שמזג האויר קריר. בזמן שהמאוורר מכובה ע"י שעון שבת, יש לאדם שלוש אפשריות לכבות (להמשיך מצב קיים) א. לכבות את הזיזים של השעון שבת ב. להוציא את החוט חשמל מהחשמל ג. להזיז את הכפתור של המאוורר ממצב דולק (שלב 1, או 2 או 3) למצב אפס לאיזה מהם יש עדיפות...

מישהו יכול להעלות דחוף את תשובת מרן שליט"א כל כך שאין בעית בורר בברי המים?

אשמח לדעת דעת הרב יצחק יוסף לסנני מים ראיתי מה שכתב בילקוט יוסף שציין אושרי רביב בהלכות יו''ט המהודרה החדשה, ושם נקט להתיר אמנם שם התייחס בעיקר למה שהמים מתלכלים, אבל באמת במה שיש תערובת פיחם בגרגרים גם זה בורר לכאורה דאורייתא. וצ''ל דהוי גרמא גם שבאמת מעוניין בסינון בצורה ברורה, כיון שהוי הסרת...

האם מותר בשבת ליישר היינו להצר או להרחיבאת 'אפוני' המשקפיים?

תוית התפורה לחליפה אם מותר להסירה בשבת לכאורה מותר כיון שהחברה יודעת שרובם ככולם מורידם את התוית התפורה וא"כ זה נעשה לזמן מועט ומותר להוריד ראיתי כמה שמחמירים בזה אשמח לדעת מה סברתם

צריך עיון, מרן השו"ע פסק כזמן רבינו תם לענין כניסת שבת. ובב"י לא הביא חולק. אמנם אנו לא נוהגים כך אלא רק לחומרא, זאת מחמת דעת הגאונים שנהגו כמותם בישראל מזה כאלף שנים, כמבואר ביבי"א ובילקו"י. וכאן מקום לחקור, מה מרן עצמו נהג למעשה, אם החמיר כהמנהג שהיה כהגאונים קודם התפשטות הוראותיו, אז למה לא...

מישהו יכול להעלות מהספר אבי בעזרי של הרב יצחק לוי מש"כ בעניין צחצוח שיניים בשבת ושטיפת המברשת לאחר הצחצוח

שלום רב לאוהבי תורתך צריך עזרה דחופה, למראה מקום. אני זוכר (בודאות) שראיתי בילקוט יוסף לגבי צחצוח שיניים בשבת, שהזכיר את המושג גרף של רעי (כמדומני כתב שזה נמצא בסלון או במקום אחר בבית) ומכיון שרואים את זה, אז מותר לשטוף את המברשת. אשמח למקור. כי חיפשתי הלוך ושוב ולא מצאתי. לצערי. צריך בדחיפות...

שימו לב שמצת מצוה שמקפיד עליה היא מוקצה בשבת ערב פסח. ולכן אם רוצה להפשירה וכדומה צריך להניח עליה משהו שלא מוקצה.

קראו תחילה, ובחרו בתשובה המתאימה. הבהרה: 'ספרדי', כולל תימני. 'אשכנזי', כולל כול מגוון החסידות.