ספירת העומר

ראיתי מכתב של הראשל"צ רצוני לדעת אם חזר בו או כך דעתו גם כעת ואם יש להורות כן בציבור

ידוע שהביאור הלכה מאריך בסימן תפט האם הוא מהתורה או מדרבנן והעיקר נראה שזה דרבנן והנפק''מ האם אפשר לספור בביה''ש והשו''ע כותב ויש עוד נפק''מ שהלא במצוות דאוריתא צריך כוונה ובדרבנן מחלוקת ואם חבירו שואל אותו כמה ימים והוא עונה ואם ספירת העומר דרבנן הוא לא יוכל להמשיך עם ברכה כיון שעל צד שזה...

בברכה בוודאי שיש שומע כעונה ולגבי הספירה יש מחלוקת וכדלהלן. מנחות לומדים שצריך ספירה לכל אחד ואחד ובשו'''ע בסי תפט פוסק שצריך שכל אחד ובמשנב שם סק''ה מביא ששומע כעונה לא אומרים בספירה אבל יש מהאחרונים שכתבו שיש דין שומע כעונה ומה שכתוב שכל אחד צריך לספור לאפוקי מהיובל שהב'ד סופר והביה''ל הביא...

כתב בשו"ת יחוה דעת חלק ד סימן לב: ולענין נישואין בליל ל"ג לעומר, נראה שאף על פי שהנישואין יש בהם חומרא יתירה בימי הספירה, יותר מתספורת, כמו שכתבו הטורי זהב (סימן תצ"ב סק"ב), ובשו"ת זרע אמת חלק א' (סימן ס"ח), ועוד, ולשיטת מרן אין להתיר נישואין בשאר שנים אלא מיום ל"ד לעומר והלאה, וכאמור לעיל, מכל...

ראיתי ותמהתי. האם להסתפר לפני שבועות במקום שלא כך המנהג זה פורץ גדר?

מה המקור שאומרים את התוספת פסוקים לאחר "לשם יחוד" של ספירת העומר ,ואראך מתבוססת בדמייך ואומר לך בדמייך חיי וכו'. מה זה קשור לספירת העומר, (זה אכן שייך לדם מילה ודם פסח כמו שאומרים בהגדה של פסח). וכן ההמשך ברכי נפשי את ה' מה המקור לזה? בברכה

תספורת וגילוח השנה שלג בעומר חל במוצאי שבת - הגאון רבי יוסף אביטבול שליטא במח''ס שערי יוסף

שירים בימי שישי בימי העומר שאלה: האם יש היתר בשמיעת שירים בימי שישי אחר חצות היום בימי העומר ? תשובה: יש אוסרים ויש מתירים אחר חצות היום של יום שישי שמאז מתנוצצת הארת השבת ויש להתיר כאשר עושה לכבוד שבת להיכנס לשבת בשמחה[1] [1] הנה נודעת מחלוקת אחרוני הזמן בענין שמיעת שירים ביום שישי בימי...

האם בימי ספירה מותר לרקוד אחרי קידוש לבנה?

זכור לי שהביאו בשם מרן שליט"א לגבי הזמן שממוצאי ל"ג בעומר עד ל"ד בבוקר בנושא שמיעת שירים. מישהו יוכל להאיר את עיניי איפה מרן דיבר בזה או איזה רב ציטט את מרן בזה?

זכור לי שמרן שליט"א הזכיר בשיעוריו ופסקיו מה הדין אדם שכתב במחשב או בפלאפון את יום לעומר האם יצא י"ח ויכול להמשיך לספור או אם יכול באותו לילה לספור בברכה וכדו'?

שלום לכבוד הרבנים. האם ההקפדה בנוסח לשם יחוד של ספירת העומר היא רק על "מצות עשה". אבל את הפסוק כן אפשר לומר? כמו שכתוב... וספרתם... או שמא גם על הפסוק יש הקפדה לא לאומרו?

האם לדעת הראאשל יש לחלק בין מוסיקה קצבית לרגועה שזו מביאה לריקוד וזה לא וזו אסורה אף וואקלית וזו מותרת? כמו שכ' ר' יוסף אבוטבול בשמו?

א. שמעתי בשיעור של הראשל''צ שאם יש רב שלא ספר יום אחד יכול לקחת אדם שלא ייצא ולהוציא אותו יד''ח כך סבר הר''י סאלווציק וכן הביא הרב פראנק ואילו דעת הפר''ח שאינו יכול להוציא כיון שאינו בר חיובא והביא ראיה מהירושלמי שבן עיר לא יכול להוציא בן כרך כיון שאינו בר חיובא [ובשיעור הביא שיש חולקים ע''ז...

מה הדין? (לכאורה נראה להתיר, אך אשמח למקור לכך)

ידוע הנידון הגדול בענין סה"ע בזה"ז האם היא מדאורייתא או מדרבנן והנה. מורנו ורבנו שליט"א בילקוט יוסף ספירת העומר (עמ' נ - סה) דן בזה באריכות נפלאה כדרכו והביא כמה ראשונים לכאן וכמה ראשונים לכאן. מערכה לקראת מערכה ורציתי לשאול: א. האם ידוע לאי מי מחו"ר הפורום שליט"א על ספרים נוספים הדנים בזה...

למי שאינו מתפרנס מזה. מותר בצנעה?

האם גם כוונות כמו אתה גיבור לעולם א'? הר"ת הידועים לכל מחזיק סידור?

בת"ת (ועוד לפני) מלמדים את הקטנים את הלכות העומר... לפעמים זה יוצר בילבול נגד ההלכה הטהורה. הרי מותר לספר את הקטן בעומר, למה עושים להם מזה תורה מסיני שאסור להסתפר בעומר ולא מדגישים להם שזה נאמר על אבא? הרי לעניין דברים אחרים מדגישים מפורש: אבא ואמא צמים בט' באב, אז תהיו ילדים טובים ותעזרו להם...

שלום לכולם שו"ע או"ח תפט סעיף ו : אם פתח ואמר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אדעתא דלימא היום ד' שהוא סבור שהם ד' ונזכר וסיים בה' והם ה' או איפכא שהם ד' ופתח אדעתא דלימא ארבעה וטעה וסיים בה' אינו חוזר ומברך: אני לומד מידי פעם עם אברך חשוב וכשלמדנו בסימן רט סעיף א על פתח בשכרא וכו' , האברך ציין...