כתב השו"ע סימן ריא סעיף א
היו לפניו מיני פירות הרבה אם ברכותיהם שוות ויש ביניהם ממין שבעה מקדים מין שבעה אף על פי שאינו חביב כמו המין האחר, ואם אין ביניהם ממין שבעה מקדים החביב. ואם אין ברכותיהם שוות אפילו יש בהן ממין שבעה כגון צנון וזית איזה מהם שירצה יקדים (ד)ואפילו אינו חביב (ה)ויש אומרים שגם בזה צריך להקדים החביב ונקרא חביב המין שרגיל להיות חביב עליו אפילו אם עתה חפץ במין השני
וציין באר הגולה
(ד) הרי"ף ורמב"ם שם והרא"ש שם
(ה) תוספות ורבנו יונה והרשב"א בשם רב האי וסמ"ק
והנה בדעת הרמב"ם כמעט ברור לי שיש טעות (מסתבר שטעות סופר) כיון שהרמב"ם סובר שחביב קודם אף באין ברכותיהם שוות וגם נגד מין שבעה (וכלשון השו"ע בסעיף שאחר זה ו'להרמב"ם אם היה מין אחד חביב לו יותר בין שברכותיהם שוות בין שאינם שוות בין שיש בהם ממין שבעה בין שאין בהם ממין שבעה מקדים החביב לו אז באותה שעה')
ובדעת הרי"ף יש מחלוקת ראשונים כיצד ללמוד בדבריו.
האם אני טועה? משהו לא הבנתי נכון?
היו לפניו מיני פירות הרבה אם ברכותיהם שוות ויש ביניהם ממין שבעה מקדים מין שבעה אף על פי שאינו חביב כמו המין האחר, ואם אין ביניהם ממין שבעה מקדים החביב. ואם אין ברכותיהם שוות אפילו יש בהן ממין שבעה כגון צנון וזית איזה מהם שירצה יקדים (ד)ואפילו אינו חביב (ה)ויש אומרים שגם בזה צריך להקדים החביב ונקרא חביב המין שרגיל להיות חביב עליו אפילו אם עתה חפץ במין השני
וציין באר הגולה
(ד) הרי"ף ורמב"ם שם והרא"ש שם
(ה) תוספות ורבנו יונה והרשב"א בשם רב האי וסמ"ק
והנה בדעת הרמב"ם כמעט ברור לי שיש טעות (מסתבר שטעות סופר) כיון שהרמב"ם סובר שחביב קודם אף באין ברכותיהם שוות וגם נגד מין שבעה (וכלשון השו"ע בסעיף שאחר זה ו'להרמב"ם אם היה מין אחד חביב לו יותר בין שברכותיהם שוות בין שאינם שוות בין שיש בהם ממין שבעה בין שאין בהם ממין שבעה מקדים החביב לו אז באותה שעה')
ובדעת הרי"ף יש מחלוקת ראשונים כיצד ללמוד בדבריו.
האם אני טועה? משהו לא הבנתי נכון?