• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

אחיזת הס"ת בשעת הברכה

מצורף מספרי דרך קצרה
סעיף יא

כיצד צריך לאחוז הספר בשעת ברכה וקריאה

כתב הש"ע הקורא בתורה צריך לאחוז בס"ת בעת ברכה. ומלשונו משמע דדווקא בברכה ולא בקריאה. והט"ז הקשה דמהגמרא בסוכה דקאמרה קורא בתורה מניח לולבו, משמע דהענין בקריאה. ופירש דכוונת מרן אפילו בברכה ע"ש. ולענ"ד פשט הש"ע לא משמע כן. והסברא בזה כיון דמהירושלמי [שהביאו האו"ח] שכתב האי מאן דבריך ונקיט משמע דבעינן להחזיק רק בברכה. ומ"ש בגמרא קורא בתורה יש לומר דכיון שמברך בתחילה ובסוף [העולה הראשון או מקום שכולם מברכים], עזב הלולב כל הקריאה.

ומ"מ ע"פ האר"י יש לתפוס גם בקריאה כמ"ש כה"ח ( כד). [וכן דעת הטור וספר המנהיג עמוד קנ"ה]. ומ"מ המיקלים בזה אין לגעור בהם. וע"ע מאיר עוז (עמוד רצה).

ובאופן האחיזה כתב מהרח"ו דבברכה אוחז ביריעה בשתי ידיו [ע"י מפה]. ובקריאה יאחז ביד ימין ביריעה [ע"י מפה] [1].[2]

ובספר חסידים (רנה) כתב לנשק הס"ת אחר הקריאה, והביאו דבריו הפוסקים. ולא כולם מקפידים בזה. ושו"ר דהכנסת הגדולה כתב דאין מנהגינו כן ויש מועטים דנוהגים כן. [ועיין עוד מ"ש בסימן קמט' לענין נישוק ס"ת].



[1] ונראה דאין צריך אחיזה ממש אלא בנגיעה סגי. וכן הוא במחזור ויטרי (סימן שעד) שכתב נותנין ידיהן על הספר וכ"מ ממאיר עוז (עמוד רצו) ע"ש.
[2] ואם הוצרך להפיח כתב בתורה לשמה (א נג) שיסיר ידו.
 
ובאופן האחיזה כתב מהרח"ו דבברכה אוחז ביריעה בשתי ידיו [ע"י מפה]. ובקריאה יאחז ביד ימין ביריעה [ע"י מפה]
משמע שאם אוחז רק בבית של הס"ת זה לא מספיק?
יש מקורות נוספים שיש בדווקא לאחוז ביריעה עצמה?
איזה ס"ת היה למהרח"ו? אשכנזי או ספרדי?
 
ומה בכך שהאריז"ל היה ממוצא אשכנזי, רוב הנהגותיו היו כמנהג הספרדיים.
זו בדיוק היתה השאלה. לא קבעתי עובדה...
וגם אם הרב היה ממוצא אשכנזי, מה זה נוגע לתלמיד?
מן הסתם מה שנכתב לעיל שהמרח"ו כתב, הכוונה לאריז"ל.
 
חזור
חלק עליון