אחריות על מי? השואל או הנשאל?

[idan]

אדם שואל שאלה והרב עונה לו והרב טעה, מי נושא את האחריות השואל או הרב?
אם אפשר תשובות או מקורות בענין...

 

[idan]

עתה ראיתי בספר חוט שני על נדה, מכתב שחתומים עליו גדולי תורה, וכתוב שם שהאחריות על השואל, ומביא ראיה מהרמב"ם פ"יב הל' שגגות ה"ב. בענין בית דין שטעו וכו'. איך בית דין זה ראיה

 

[אליהו חמוי]

עי' בזה באריכות ממש [כחצי ספר] בספר ללקוט שושנים ח''ב סי' ב של הגאון ר''א בוחבוט

 

[אליהו חמוי]

אגב בענין זה יש דקדוק חביב מרש''י על תפילת ר' נחוניא בן הקנה [ברכות כח:] "ולא אכשל וישמחו חברי על כשלוני, הרי רעות שתים שיבאו על ידי, שאגרום להם שיענשו" ומבואר שחכם הנכשל בהלכה העונש על העושים [וי''ל]
ועי' בהוריות [ב.-:] שב''ד שהורו על איסור שהוא מותר נחלקו חכמים ור' יהודה מי צריך להביא קורבן האם ב''ד [פר העלם דבר] או גם היחיד ומשמע שם שלמ''ד דוקא ב''ד הוא משום שהיחיד נחשב לאנוס [עי' שם בקרן אורה שם איני זוכר באיזה דף מדפי המסכת ואם חשוב אחפש]
ולכאורה השאלה הנ''ל תלויה במחלוקת הנ''ל

 

[אמונה ובטחון]

מסברא פשוטה האחריות על העונה.
אמנם זה גמ' בהוריות כפי שציינו, מה הדין באופן שב"ד טעו. ויש להאריך בזה ואכ"מ.
וציינו לראות בס' של הרב בוחבוט, אינני מכיר את הספר, אבל תראה שם.

 

[idan]

עי' בזה באריכות ממש [כחצי ספר] בספר ללקוט שושנים ח''ב סי' ב של הגאון ר''א בוחבוט

יישר כח...
אבל לא מצאתי באוצר... אפשר לעלות את התשובה?

 

[אליהו חמוי]

התשובה אינה תחת ידי בקובץ מחשב
מה רמת הנחיצות?

 

[idan]

'אם תבקשנה ככסף'

 

[אליהו חמוי]

וכמטמונים תבקשנה אז תבין.
הרי שלך לפניך עי' שם בסי' ד
[הספר עצמו כולל שני סמנים בלבד המחבר הוא ראש כולל חשוב ואב''ד בירושלים וגאון עצום בתורה בקי בכל שטחיה ובמיוחד בספרי חכמי הספרדים כפי שיראה המעיין בספריו

 

[אהרן כהן]

עי' שם בסי' ד

בעיקר בין עמודים קצט-רפט.

 

[יוסף דהן]

אדם שואל שאלה והרב עונה לו והרב טעה, מי נושא את האחריות השואל או הרב?
אם אפשר תשובות או מקורות בענין...

כתוב באבות
משנה מסכת אבות (מ)
פרק ד - משנה יג

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הֱוֵי זָהִיר בַּתַּלְמוּד {לד}, שֶׁשִּׁגְגַת תַּלְמוּד עוֹלָה זָדוֹן. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שְׁלשָׁה כְתָרִים הֵם, כֶּתֶר תּוֹרָה וְכֶתֶר כְּהֻנָּה וְכֶתֶר מַלְכוּת, וְכֶתֶר שֵׁם טוֹב עוֹלֶה עַל גַּבֵּיהֶן:
ר"ע מברטנורה הֱוֵי זָהִיר בַּתַּלְמוּד. שֶׁיְּהֵא תַּלְמוּדְךָ בְּדִקְדּוּק וְכַהֲלָכָה: שֶׁשִּׁגְגַת תַּלְמוּד עוֹלָה זָדוֹן. אִם תִּטְעֶה בְּהוֹרָאָה מִתּוֹךְ שֶׁלֹּא דִּקְדַּקְתָּ בְּתַלְמוּדְךָ וְתָבֹא לְהַתִּיר אֶת הָאָסוּר, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲלֶה עַל יָדְךָ כְּאִלּוּ עָשִׂיתָ מֵזִיד: שְׁלֹשָׁה כְתָרִים הֵם. הַכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה, שֶׁחִיְּבָה הַתּוֹרָה לִנְהֹג בָּהֶם כָּבוֹד: כֶּתֶר תּוֹרָה. כְּתִיב בֵּיהּ (וַיִּקְרָא יט) וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן, זֶה שֶׁקָּנָה חָכְמָה: כֶּתֶר כְּהֻנָּה. כְּתִיב בֵּיהּ (שָׁם כ"א) וְקִדַּשְׁתּוֹ קָדוֹשׁ יִהְיֶה לָךְ: כֶּתֶר מַלְכוּת. כְּתִיב בֵּיהּ (דְּבָרִים י"ז) שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, שֶׁתְּהֵא אֵימָתוֹ עָלֶיךָ: וְכֶתֶר שֵׁם טוֹב. מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ מַעֲשִׂים טוֹבִים וּשְׁמוּעָתוֹ טוֹבָה מֵחֲמַת מַעֲשָׂיו, לֹא מָצִינוּ לוֹ כֶּתֶר בַּתּוֹרָה שֶׁיִּהְיוּ חַיָּבִים לִנְהֹג בּוֹ כָּבוֹד, וְהוּא עוֹלֶה עַל גַּבֵּי כֻּלָּן, שֶׁכָּל הַשְּׁלֹשָׁה כְּתָרִים צְרִיכִים לוֹ. שֶׁאִם תַּלְמִיד חָכָם הוּא וְסַנִּי שׁוּמְעָנֵיהּ, שָׁרֵי לְבִזּוּיֵהּ. וְאִם כֹּהֵן גָּדוֹל הוּא, אָמְרִינַן בְּיוֹמָא (דַּף ע"א) יֵיתוֹן בְּנֵי עַמְמַיָא לִשְׁלָם דְּעָבְדִין עוּבְדֵי אַהֲרֹן, וְלֹא יֵיתוֹן בְּנֵי אַהֲרֹן לִשְׁלָם דְּלֹא עָבְדִין עוּבְדֵי אַהֲרֹן. וְאִם מֶלֶךְ הוּא, כְּתִיב (שְׁמוֹת כב) וְנָשִׂיא בְּעַמְּךָ לֹא תָאֹר, בְּעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה עַמְּךָ: (ר"ע מברטנורה).
עיקר תוי"ט {לד} בַּתַּלְמוּד. יֵשׁ גּוֹרְסִין בַּתַּלְמִיד. וְהַכַּוָּנָה לְהַזְהִיר שֶׁיְּלַמֵּד לַתַּלְמִיד כָּרָאוּי, שֶׁשִּׁגְגַת הַתַּלְמִיד בְּהוֹרָאָתוֹ עוֹלָה זָדוֹן לָרַב שֶׁמְּלַמֵּד אוֹתוֹ. רִיטְבָ"א: (עיקר תוי"ט).
רמב"ם אלו השלש מעלות טובות נתנו לאומה זו בתחלת נתינת התורה והן הכהונה והמלכות והתורה כהונה זכה בו אהרן מלכות זכה בו דוד וכתר תורה מונח לכל מי שירצה להתעטר בו ואמרו רז"ל ושמא תאמר שזה הכתר פחות הוא משנים האחרים אינו כן אבל גדול הוא משניה' ובו יהיו השנים שנא' בי מלכי' ימלוכו ורוזני' יחוקקו צדק ואמר בי שרים ישורו וגו' אבל כתר שם טוב מגיע מאת התורה ר"ל ידיעתה והמעשה בה כי בהן יגיע השם הטוב האמיתי: (רמב"ם)