מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדל החמודות אשר אתה בבית ותלבש את יעקב בנה הקטן (כז טו)
הקשו האחרונים איך היה מותר לרבקה ליתן את בגדי החמודות ליעקב, הרי הוי גזל. ורבינו הגר"ד לנדו שליט"א אמר ליישב, דהנה בבבא קמא קיט. נחלקו לגבי ממון מוסר, חד אמר מותר לאבדו ביד דגופו מותר כדאמרינן בע"ז כו: דמוסר מורידין לבור ולא מעלין, ממונו לא כל שכן, וחד אמר אסור לאבדו ביד דילמא הוה ליה זרעא מעליא וכתיב יכין רשע וצדיק ילבש. ומבואר בעבודה זרה שם דמשומד לעבוד עבודה זרה נחשב מין ודינו הוא שמורידין לבור ולא מעלין, וא"כ דינו כדין מוסר לענין זה, וכן מבואר במרדכי קידושין סי' תצ"ב. ובקידושין יח. איתא דעשו היה ישראל מומר, ועי' בבא בתרא טז: דעשו כפר בעיקר. א"כ הוי ליה בדין מורידין ולא מעלין.
ומעתה אתי שפיר, לא מיבעיא להסוברים שממונו מותר מכל שכן מגופו, אלא אף למ"ד דממונו אסור היינו משום דילמא הוי ליה זרעא מעליא, א"כ הכא שאינו נוטלו לעולם ודעתו להחזיר אח"כ, א"כ אין זה מונע מהבנים לירש ולא שייך טעם "יכין וצדיק ילבש".
ושמעתי עוד היכי תימצי דלא שייך יכין רשע וצדיק ילבש, כגון במוסר שהוא סריס ולא יתכן שיהיו לו בנים, ואמנם אכתי יש לו יורשין דאין לך אדם מישראל שאין לו יורשים [והא דאמרינן דילמא נפקא מיניה זרעא מעליא לאו דוקא בנים, אלא הוא הדין כל הראוי ליורשו, כמבואר בשו"ת הרא"ש כלל ל"ב סי' ד'], אבל משכח"ל במוסר שהוא גר ואין לו יורשים והוא סריס, ובכה"ג לכו"ע יהיה מותר לאבד ממונו.
ובאמת מבואר בראשונים דהיכא דליכא סברת "יכין וצדיק ילבש" לכו"ע מותר גזל של מוסר ומשומד, דהנה הריטב"א בבבא מציעא עא: ובפסקי הרי"ד ע"ז כו: איתא דמשומד שנטמע בין הגוים ונשא גויה לא אמרינן ביה דילמא נפקא מיניה בן מעליא, דאין לחוש לזאת כיון שנטמע בין הגוים, ומבואר כנ"ל דהיכא דליכא הסברא דיכין וצדיק ילבש לכו"ע מותר.
אמנם בספר החינוך מצוה רכ"ט כתב בטעמו של מ"ד דממון מוסר אסור לאבדו "עוד אפשר לומר שכוונתם זכרונם לברכה בהרחיקם זה כדי שלא ירגיל האדם טבעו בכך, כי גריעות יהיה בנפש בהרגילה במדות הפחותות והרעות, והוא חבל חזק למשוך העוון", והיינו דעיקר הטעם אינו משום יכין וצדיק ילבש אלא שלא יתרגל בכך, והעירני הרב מרדכי בר שליט"א דלפי"ז לכאורה גם באופנים שאין שייך הטעם של יכין וצדיק ילבש, כגון על מנת להחזיר או באופן הנ"ל שאין לו זרע, מ"מ אסור.
ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדל החמודות אשר אתה בבית ותלבש את יעקב בנה הקטן (כז טו)
הקשו האחרונים איך היה מותר לרבקה ליתן את בגדי החמודות ליעקב, הרי הוי גזל. ורבינו הגר"ד לנדו שליט"א אמר ליישב, דהנה בבבא קמא קיט. נחלקו לגבי ממון מוסר, חד אמר מותר לאבדו ביד דגופו מותר כדאמרינן בע"ז כו: דמוסר מורידין לבור ולא מעלין, ממונו לא כל שכן, וחד אמר אסור לאבדו ביד דילמא הוה ליה זרעא מעליא וכתיב יכין רשע וצדיק ילבש. ומבואר בעבודה זרה שם דמשומד לעבוד עבודה זרה נחשב מין ודינו הוא שמורידין לבור ולא מעלין, וא"כ דינו כדין מוסר לענין זה, וכן מבואר במרדכי קידושין סי' תצ"ב. ובקידושין יח. איתא דעשו היה ישראל מומר, ועי' בבא בתרא טז: דעשו כפר בעיקר. א"כ הוי ליה בדין מורידין ולא מעלין.
ומעתה אתי שפיר, לא מיבעיא להסוברים שממונו מותר מכל שכן מגופו, אלא אף למ"ד דממונו אסור היינו משום דילמא הוי ליה זרעא מעליא, א"כ הכא שאינו נוטלו לעולם ודעתו להחזיר אח"כ, א"כ אין זה מונע מהבנים לירש ולא שייך טעם "יכין וצדיק ילבש".
ושמעתי עוד היכי תימצי דלא שייך יכין רשע וצדיק ילבש, כגון במוסר שהוא סריס ולא יתכן שיהיו לו בנים, ואמנם אכתי יש לו יורשין דאין לך אדם מישראל שאין לו יורשים [והא דאמרינן דילמא נפקא מיניה זרעא מעליא לאו דוקא בנים, אלא הוא הדין כל הראוי ליורשו, כמבואר בשו"ת הרא"ש כלל ל"ב סי' ד'], אבל משכח"ל במוסר שהוא גר ואין לו יורשים והוא סריס, ובכה"ג לכו"ע יהיה מותר לאבד ממונו.
ובאמת מבואר בראשונים דהיכא דליכא סברת "יכין וצדיק ילבש" לכו"ע מותר גזל של מוסר ומשומד, דהנה הריטב"א בבבא מציעא עא: ובפסקי הרי"ד ע"ז כו: איתא דמשומד שנטמע בין הגוים ונשא גויה לא אמרינן ביה דילמא נפקא מיניה בן מעליא, דאין לחוש לזאת כיון שנטמע בין הגוים, ומבואר כנ"ל דהיכא דליכא הסברא דיכין וצדיק ילבש לכו"ע מותר.
אמנם בספר החינוך מצוה רכ"ט כתב בטעמו של מ"ד דממון מוסר אסור לאבדו "עוד אפשר לומר שכוונתם זכרונם לברכה בהרחיקם זה כדי שלא ירגיל האדם טבעו בכך, כי גריעות יהיה בנפש בהרגילה במדות הפחותות והרעות, והוא חבל חזק למשוך העוון", והיינו דעיקר הטעם אינו משום יכין וצדיק ילבש אלא שלא יתרגל בכך, והעירני הרב מרדכי בר שליט"א דלפי"ז לכאורה גם באופנים שאין שייך הטעם של יכין וצדיק ילבש, כגון על מנת להחזיר או באופן הנ"ל שאין לו זרע, מ"מ אסור.