אכילת מזונות מחוץ לסוכה

[amit26]

לעניין ברכת לישב בסוכה, מה הדין בלאכול 180 גרם מאכל מזונות שחצי ממנו מזונות וחצי מילוי(לצורך הדוגמא נניח קסטה,או למשל שניצל למי שס"ל שברכתו מזונות) צריך 162 גרם של המזונות עצמם, או שכל שברכתו הראשונה מזונות, נחשב לעניין זה?

 

[בנימין לוריא]

מה הדין בלאכול 180 גרם מאכל שחצי ממנו מזונות וחצי מילוי(לצורך הדוגמא נניח קסטה,או למשל שניצל למי שס"ל שברכתו מזונות) צריך 162 גרם של המזונות עצמם, או שכל שברכתו הראשונה מזונות, נחשב לעניין זה?

כוונתך ל60 גרם שחצי מזונות וחצי מילוי.
אם זה 180 גרם וחצי זה מזונות, והיינו 90 ג', וודאי שצריך סוכה, כיון שזה יותר מכביצה. (וראה כאן).

 

[amit26]

כוונתך ל60 גרם שחצי מזונות וחצי מילוי.
אם זה 180 גרם וחצי זה מזונות, והיינו 90 ג', וודאי שצריך סוכה, כיון שזה יותר מכביצה. (וראה כאן).

מחילה,השאלה שלי לא מנוסחת טוב,אתקן את הנוסח
התכוונתי לעניין לברך* על מעל 162 גרם מזונות , לישב בסוכה, ב 170 גרם מאכל כאשר חציו מזונות וחציו מילוי (או לחילופין,אם נפשוט את הספק שלא יברך מדין סב"ל,אז נדייק את השאלה יותר - האם מאכל שהוא 60 גרם מזונות וחציו מזונות וחציו מילוי,וברכתו מזונות,חייב בסוכה(ואולי זה תלוי במחלוקת לעניין ברכה אחרונה על מאכל כזה כאשר יש מעל כזית סה"כ,אבל לא רק הדגן שבו))

 

[אליאב צוף]

מאכל כמו בורקס שהמילוי אינו מצטרף לשיעור ברכה אחרונה, צריך לאכול ד' ביצים, ולדעת החזו"ע אף מג' ביצים מהמזונות בלבד בכדי לברך לישב בסוכה.

 

[amit26]

מאכל כמו בורקס שהמילוי אינו מצטרף לשיעור ברכה אחרונה, צריך לאכול ד' ביצים, ולדעת החזו"ע אף מג' ביצים מהמזונות בלבד בכדי לברך לישב בסוכה.

אז יוצא אם כן:
אכל 55 גרם בורקס במילוי גבינה- לא יברך על המחיה
אכל 55 גרם בורקס במילוי גבינה - חייב בסוכה(בלי ברכה)

זה מצד להחמיר בכל בצד? כי אם מסתכלים על זה באופן הפשוט זה תרתי דסתרי,או שהמילוי מצטרף ונחשב מאכל אחד או שלא מצטרף כלל

 

[אלעזר אטיאס]

הא בהא תליא
וזה גם כוונת הרב אליאב צוף שליט"א

אכל 55 גרם בורקס במילוי גבינה- לא יברך על המחיה
אכל 55 גרם בורקס במילוי גבינה - חייב בסוכה(בלי ברכה)

זה מצד להחמיר בכל בצד?

 

[אליאב צוף]

אז יוצא אם כן:
אכל 55 גרם בורקס במילוי גבינה- לא יברך על המחיה
אכל 55 גרם בורקס במילוי גבינה - חייב בסוכה(בלי ברכה)

זה מצד להחמיר בכל בצד? כי אם מסתכלים על זה באופן הפשוט זה תרתי דסתרי,או שהמילוי מצטרף ונחשב מאכל אחד או שלא מצטרף כלל

אם בורקס ששוקל 55 גרם מורכב מ40 גרם בצק ו-15 גרם מילוי, אז רואים אותו כ-40 גרם מזונות פשוט והמילוי אינו נחשב.
ואם כן הוא חייב בברכת על המחיה כיון שאכל יותר משיעור כזית, אבל אינו חייב בסוכה ואין תרתי דסתרי.

 

[נדב]

מאכל כמו בורקס שהמילוי אינו מצטרף לשיעור ברכה אחרונה, צריך לאכול ד' ביצים, ולדעת החזו"ע אף מג' ביצים מהמזונות בלבד בכדי לברך לישב בסוכה.

בחזו"ע ט"ו בשבט כתב שלכתחילה יאכל ד' בצים

 

[יוסף דהן]

מצאתי נידון דומה של צירוף בס' הנהגות שאלה יפה הרב רבי ח''ב
אכילת פחות מכביצה פת ופחות מכביצה מזונות בצירוף, לענין חיוב אכילתם בסוכה

שאלה: אדם שאכל פחות מכביצה לחם ועוד פחות מכביצה מזונות, האם מצטרפים לאכילת קבע ומחייבים סוכה?

תשובה: שאלה יפה. הכל מצטרף לחיוב אכילה בסוכה. והדברים קל וחומר, שהרי אפילו תבשיל מבושל כגון קוסקוס ואיטריות, שמעולם לא מברכים עליהם "המוציא", ועם כל זה מברכים עליהם "לישב בסוכה" כשאכל שיעור של חמשים וארבע דרהם (חזו"ע סוכות עמ' קלו). ועל אחת כמה וכמה כאן שהכל אפיה ויש תוריתא דנהמא, שיש כאן צירוף לברך "לישב בסוכה". ולא מיבעיא אם הוא רעב ואוכל מיני מזונות לשובעה, שבזה אינו מברך "מזונות" ודינו כ"המוציא" (עי' משנ"ב סי' קסח בס"ק מא בסוגריים). אלא גם אם אוכל לקינוח ממש, שיכול לברך "בורא מיני מזונות", עם כל זה לענין ברכת "לישב בסוכה" שניהם יחד תאומי צביה, ושייך בהם חיבור וצירוף לענין ברכת "לישב בסוכה". וקצת ראיה מהגינת ורדים שהובא בחזו"ע סוכות (עמ' קלד), על פת הבאה בכיסנין שיש לה דין פת גמור לענין ברכת "לישב בסוכה", ע"ש. ונכון שיש חולקים בדבר, מכל מקום בצירוף אכילת פת גמור, נראה שלכולי עלמא חייב בסוכה עם ברכת "לישב בסוכה".

ולפי זה נראה, שהוא הדין בפחות מכביצה פת ופחות מכביצה קוסקוס או איטריות, וכיוצא בזה, שמכיון שגם בבישול שייך החיוב ברכת "לישב בסוכה", ממילא הרי זה מצטרף לענין ברכת "לישב בסוכה". והן אמת, שאין זה מצטרף לענין ברכת "על נטילת ידים", משום שבמציאות יש כאן פחות מכביצה פת מכל מקום בברכת "לישב בסוכה" הדין שונה, משום שברכה זו היא בעיקר על קביעות סעודה, בין באפיה, בין במזונות, בין בבישול, ולכן הכל מצטרף לטובה לברכת "לישב בסוכה".

ויש כאן גם סברא, כי חצי מזונות וחצי נפשות אינו מצטרף, משום שאין בכל אחד ברכתו של חבירו. אולם לגבי ברכת "לישב בסוכה", שאחרי הכל בשניהם יש ברכת "לישב בסוכה" אם אכלו כשיעור, אם כן מדוע שלא יצטרפו לטובה, והבן.

גם נצרף את שיטת החיי אדם שהובאה במשנה ברורה בשער הציון (סי' תרלט ס"ק פד) ששיעורו בכזית. וכן את דעת הרמב"ם (פ"ו מהל' סוכה), שאפילו אם נכנס לסוכה מאה פעם ביום, מברך "לישב בסוכה" (ע"ש במ"מ). וכן נראה למעשה בנידון דידן שמצטרפים יחד לטובה לברכת "לישב בסוכה".