מצאתי נידון דומה של צירוף בס' הנהגות שאלה יפה הרב רבי ח''ב
אכילת פחות מכביצה פת ופחות מכביצה מזונות בצירוף, לענין חיוב אכילתם בסוכה
שאלה: אדם שאכל פחות מכביצה לחם ועוד פחות מכביצה מזונות, האם מצטרפים לאכילת קבע ומחייבים סוכה?
תשובה: שאלה יפה. הכל מצטרף לחיוב אכילה בסוכה. והדברים קל וחומר, שהרי אפילו תבשיל מבושל כגון קוסקוס ואיטריות, שמעולם לא מברכים עליהם "המוציא", ועם כל זה מברכים עליהם "לישב בסוכה" כשאכל שיעור של חמשים וארבע דרהם (חזו"ע סוכות עמ' קלו). ועל אחת כמה וכמה כאן שהכל אפיה ויש תוריתא דנהמא, שיש כאן צירוף לברך "לישב בסוכה". ולא מיבעיא אם הוא רעב ואוכל מיני מזונות לשובעה, שבזה אינו מברך "מזונות" ודינו כ"המוציא" (עי' משנ"ב סי' קסח בס"ק מא בסוגריים). אלא גם אם אוכל לקינוח ממש, שיכול לברך "בורא מיני מזונות", עם כל זה לענין ברכת "לישב בסוכה" שניהם יחד תאומי צביה, ושייך בהם חיבור וצירוף לענין ברכת "לישב בסוכה". וקצת ראיה מהגינת ורדים שהובא בחזו"ע סוכות (עמ' קלד), על פת הבאה בכיסנין שיש לה דין פת גמור לענין ברכת "לישב בסוכה", ע"ש. ונכון שיש חולקים בדבר, מכל מקום בצירוף אכילת פת גמור, נראה שלכולי עלמא חייב בסוכה עם ברכת "לישב בסוכה".
ולפי זה נראה, שהוא הדין בפחות מכביצה פת ופחות מכביצה קוסקוס או איטריות, וכיוצא בזה, שמכיון שגם בבישול שייך החיוב ברכת "לישב בסוכה", ממילא הרי זה מצטרף לענין ברכת "לישב בסוכה". והן אמת, שאין זה מצטרף לענין ברכת "על נטילת ידים", משום שבמציאות יש כאן פחות מכביצה פת מכל מקום בברכת "לישב בסוכה" הדין שונה, משום שברכה זו היא בעיקר על קביעות סעודה, בין באפיה, בין במזונות, בין בבישול, ולכן הכל מצטרף לטובה לברכת "לישב בסוכה".
ויש כאן גם סברא, כי חצי מזונות וחצי נפשות אינו מצטרף, משום שאין בכל אחד ברכתו של חבירו. אולם לגבי ברכת "לישב בסוכה", שאחרי הכל בשניהם יש ברכת "לישב בסוכה" אם אכלו כשיעור, אם כן מדוע שלא יצטרפו לטובה, והבן.
גם נצרף את שיטת החיי אדם שהובאה במשנה ברורה בשער הציון (סי' תרלט ס"ק פד) ששיעורו בכזית. וכן את דעת הרמב"ם (פ"ו מהל' סוכה), שאפילו אם נכנס לסוכה מאה פעם ביום, מברך "לישב בסוכה" (ע"ש במ"מ). וכן נראה למעשה בנידון דידן שמצטרפים יחד לטובה לברכת "לישב בסוכה".