חמיו של ר' רחמים גינתי ר' יוסף בצון ז"ל היה מוכר בחנותו במאה שערים גופיות
ומלבד זאת היה לו ערב וידע לעורר הציבור הן בשעת שמחה והן בשעת צרה ואף פעם אחת התארגן תפילה בבית הכנסת "אוהל רחל" לעדת בבל ברחוב דויד ילין ור' יוסף עלה חזן והראש"ל חכם יצחק ניסים היה מוזן ולבסוף היה התפילה והאומנם הרב יצחק ניסים נבצר ממנו להגיע (א"ה: הרב יצחק ניסים היה גר בסמיכות לבית הכנסת היכן שנמצא היום החברא קדישא דויד ילין פינת פינס בבנין הזה היו גרים משפחת טופיק הלבנים, משפחת כהן סבא של ר' שמואל מרחוב ראשית חכמה סבא של ר' יוסף כהן חמיו של ר' יוס"ח אוהב ציון סבא של ר' אליהו כהן מאהבת שלום חתן דחכם שלום שמואלי) ובסוף ששאלו את הרב יצחק ניסים למה הוא לא הגיע אמר להם: אתם רואים חכם יוסף עלה חזן ובכ"ז עדין לא זכינו שבא משיח לנו ע"כ, אבל רק נראה היכן היה תפילתו בוקעת רקיעים
ר' רחמים ע"ה חמיו של זך השכר והרעיון חכם יצחק ברכה וכן חמיו של שו"ת דברי בניהו חכם בניהו דיין מחכמי מדרש "דרכי הוראה לרבנים" בגב"ש של הראש"ל הרמ"א
ר' רחמים אני לא יודיע אם הוא היה יודיע לכעוס או להקפיד או להרים קולו יותר המרגיל והוא היה עוד שוחט מומחה טובא בבג'דאד יע"א ובתקופה ההיא היה שם המשגיח של המשחטה דהיינו ראש צוות לא אחר הראב"ד מקודש חכם יעקב מוצפי (עין אודותיו בספר ארי עלה מבבל להרב נעימי ע"ה ובספר תפארת יעקב ח"א ובספר ירושלים בתפארתה לאיש ירושלים חכם יוסף מויאל) וכשמשפחת בצון רצו לברר על ר' רחמים אמר להם חכם יעקב שהוא מכיר אותו לטובה עוד בחו"ל והמליץ עליו לטוב ועלה זה לברכה רעיתו קראו אותה נעומי והיא נלב"ע בתאריך עיברי לחודש י"ג לחודש סיוון והוא ג"כ יום התאריך העברי למו"ר עט"ר חכם יעקב מוצפי י"ג סיוון
היה מוסר שם שיעורים דבר יום ביומו בשעות הבוקר היה שם שיעור לפינסיונרים וקראו לזה בשם "שי עולמות" עוד לפני שיוצא מבית הכנסת לביתו מיד לאחר התפילה דוותיקין היה כבר מכין מגש של התה קפה ולימון חתוך וסוכרזית ללומדים א"ה על הלומדים עצמם אין לי כוח וזמן לספר אבל לפטור בלי כלום אי אפשר היו באים שיעור הזה ב' אחים למשפחת גלקרוב יצ"ו האחד קראו אותו אברהם ע"ה כמדומני ואם זכורוני לא מטעני הוא היה חשמלאי (היה גר ברחוב עובדיה ברחוב של ביתו נאוה קודש חכם בניהו שמואלי ע"י ובסמיכות לחכם אברהם טופיק ברחוב זכריה והיה מתפלל בית הכנסת שמש צדקה בנץ החמה בקיצור עין אודותיו בספר ירושלים בתפארתה) והשני קראו אותו ר' שמואל שליט"א מחותן אם ראש ישיבת "באר יהודה" הגר"א טופיק בעל שו"ת "קול אליהו" ג"ח
ויש לציין שאף חכם שבתאי אטון ראש ישיבת "ראשית חכמה" יכב"ץ וכן המקובל חכם ששון מזרחי בעל "באתי לגני" עין אודותיו בספר "ארי במסתרים" ואף חכם מצליח עובדיה (עימש"כ בקציר'ת העומ'ר עליו בזכרונות בגדאד לנז"י חבושה שם בסופו על שמש צדקה) הס"ת שרכש ר' רחמים לע"נ נרנח"י של משפחתו כתובו חכם מצליח ע"ה ועוד כמה חכמים שהיו מוסרים שם שיעור במאמר מוסגר לציין שחכם ששון כשהגיע מלונדון יע"א ממשפחת ששון היה גר ברש"י פינת יוסף בן מתתיהו
הוא ר' רחמים בעיקרון המשיך את חכם ניסים כדורי בעל מעשה ניסים כי בימים שנלב"ע חכם ניסים הוא היה היחידי בתפקיד בבית הכנסת בפועל כי בשיערו של החכם אחד היה קורא והרב מסביר כך היה צורת לימוד בחו"ל בעדות המזרח ובתקופת סוף חייו של חכם ניסים בבית הכנסת בפועל ר' רחמים היה זה שהיה קורא (מגיד) גם חכם שמואל דרזי היה הקורא של השיעור אבל בתקופה הזאת האחרונה הוא לא הגיע בפועל ורבים מהשיעור הזה בליל שישי אחרי "אוהל רחל" היו הולכים לבית הכנסת "טוויג" ללמוד תורת הח"ן בניהם היו ר' יעקב אצלאן ואף כל כתבי חכם ניסים כשהיו לו הן שלו עצמו הן של חכמים אחרים שהובאו מעירק או ספרים עתיקים שהובאו מחו"ל וכדו' רעיתו של חכם ניסים לאחר פטירתו העבירה הכל לר' רחמים וכשהרב הלל אז היה בתחילת דרכו תרתי משמע הוא ביקש מרבנית והיא אמרה לו שר' רחמים אחראי ויאמר לזכות ר' רחמים שעינו לא הייתה צרה ונתן הכל בכל מכל כל למעט ח' שערים וציפור קטנה לחשה לי שבשבעה של ר' רחמים אחד הילדים הביא גם את הח' שערים לנ"ל
היה אחד מהמתפללים קראו אותו ר' עדי רביע אין לי מוסג מה עימו היום עיני ראתהו בט"ב הוא היה שואל שאלות את חכם סלמאן מוצפי שאף היה גבאי בבית הכנסת אוהל רחל הנ"ל (ראה אודותיו בספר עולמו של צדיק) והנה יום מהימים חכם סלמאן אומר לר' עדי תשאל את ר' רחמים אז ר' עדי שואל את חכם סלמאן מה הוא חכם אפשר לשאול אותו? אז חכם סלמאן ענה לו בערבית "בס חכם" ('חצי חכם' דהיינו: מה שתשאל אותו הוא יודע כי כול מה שתשאל זה רק חצי מהתורה כי היא רחבה, כן נלע"ד)
