קושיא בדברי מרן זיע"א - לגרום ברכה בנט"י של מוציא מצה אם שמר ידיו

[אהרן כהן]

כתב מרן בחזו"ע (פסח, עמ' סד), שאם נטל ידים בכרפס, ושמר את ידיו עד מוציא מצה, אזי ברחצה (לפני מוציא מצה), יטול ידיו בלא ברכה. מאחר שחלקו הפוסקים (בסי' קנח ס"ז) אם צריך שיכוין בנטילה לאכילה זו דוקא, או לא. וסב"ל. והוסיף מרן שם בזה"ל: אכן לעשות תקנה לטנף ידיו בנגיעה במנעל וכיוצא בזה כדי שיוכל לברך, יש לומר דלא מהני כ"כ, שאולי הוי כגורם ברכה שאינה צריכה. ואכמ"ל.

ולכאורה הדברים צריכים עיון, שהרי כבר כמה פעמים שנה לנו רבינו, שכל שגורם ברכה כדי לצאת ממחלוקת הפוסקים, שפיר דמי, ולא הוי ברכה שאינה צריכה, כי צריך לה כדי לצאת ממחלוקת הפוסקים. מידי דהוי מ"ש מרן השו"ע (בסי' קעד ס"ד). וכמו שהאריך בזה בחזו"ע ברכות (עמ' רפג-רפד, ובעמ' תכז), ועוד.

 

[לשמור ולעשות]

לפי העניין.
כנראה אם הדעה הנגדית אינה חשובה כ"כ, אין לחוש לה אפי' ע"י פתרון, כי חשש ברכה שא"צ גדול מהחשש לעבור על דעה זו.

 

[אהרן כהן]

אבל כאן זה מחלוקת ראשונים.

 

[לשמור ולעשות]

ע"ש שגם בדברי מרן הב"י בסי' תעה שלכאו' היה נראה כחולק על המרדכי, הרב מצדד לומר שא"צ ליטול. ואין ראשונים שחולקים. ולפ"ז ודאי שלגבי הכרפס והמצה הוי ברכה שא"צ. ורק לגבי נמלך דסי' קנח כתב מרן זצ"ל את הנ"ל, ושם זו דעת התוס' כנגד שאר פוסקים, ולא ברור שמרן הש"ע כתוס', יעו"ש. ועכ"פ גם מרן זצ"ל לא כתב את הנ"ל אלא בדרך לא מהני "כ"כ", ו"אולי".

 

[איש הישראלי]

מאי שנא ממנהג האשכנזים והתימנים
לברך על כל הכוסות והטעם שכך היא התקנה
ה"ה כאן התקנה היא ליטול פעמיים?

 

[הרב שמעון ללוש]

ב"ה
עי' כאן אות ב, ואשמח לחו"ד הלומדים בזה.

 

[אושרי רביב]

ב"ה
עי' כאן אות ב, ואשמח לחו"ד הלומדים בזה.

כרגיל: שפתיים ישק, משיב דברים נכוחים!
אגב, נשמח אם הרב @מורשת מרן יפתח בלוג לכבוד @הרב שמעון ללוש במאמרים בהלכה בתורתו של מרן זיע"א. או שילקטו אחד מהחברים היקרים הצמודים אל כבוד הרב, ממאמריו אשר עמו, ויעלם לשם לפי הנושאים. כי יש בהם בנותן טעם לשבח בלימוד תורתו של מרן זיע"א ולהבדיל בין החיים מרן הראשון לציון שליט"א.

 

[ראובן יוסף מיארה]

ראשית ראיתי להעמיד דברים על דיוקם, שלפי הבנתי בחזו"ע יש כאן ב' נדונים. א. לגבי ליל הסדר שבזה אם שמר את עצמו ולא הסיח דעתו הרי הוא פטיר ועטיר מלברך על נט"י ברחצה, שאף שבדברי מרן הב"י יש לדון, מ"מ כן י"ל בדעתו מאחר שכן מבואר להדיא בראשונים. וממילא בזה פשוט שאין לגרום ברכה שא"צ שבזה נראה שלכו"ע הוא פטור מברכה. (ויש לחלק בין הכא לסי' קנח, דהכא סעודתו מוכחת עליו). ב. לגבי נטילה בשאר ימות השנה לטבולו במשקה, ונמלך לאכול, בזה כתב מרן השו"ע שיהיה חייב שוב לברך, והוא ע"פ התוס', ולכאו' מהראשונים מוכח לא כן. ולכן יטול בלא ברכה. וע"ז כתב מרן זיע"א ש"אולי" אין לגרום ברכה שא"צ.
ולגוף השאלה אולי אפשר לחלק בין היכא שכרגע הוא עושה פעולה בהיתר, אלא שכתוצאה מכך הוא יברך שוב, וכגון מ"ש מרן שיברך על המים קודם הסעודה, הרי הברכה כרגע הוא בהיתר שעושה פעולת שתיה, ואין כאן היכר שהוא מחמת ברכה. משא"כ כאן שהרי הוא כבר בבית הספק וכל פעולתו מוכיחה שהוא רק מחמת הברכה, בזה לאו שפיר עביד.

 

[לביא]

לענ״ד הנקודה כאן היא, שבאמת פטור מנטילת ידיים מדינא דתקנתא, אבל מחמת שהלילה מחייב נטילת ידיים לפני הסעודה ואילולא כן לא היינו באמת צריכים ליטול, לכן ס״ל למרן שייתכן שיש כאן ברכשא״צ.

 

[עידן]

אני חושב שכן אפשר לעשות זאת, ואין ראיה ממה שכתב החזו"ע כי נראה שלא נחת להסביר כ"כ מה טעמו ומאי שנא משאר מקומות, ולא יהיה אלא בבחינת דברי עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר
ונוסף על כך אין ספק זה מוציא משאר מקומו בצורה פשוטה שכן אפשר לגרום ברכה. מרן בספריו כותב בכמה וכמה מקומות שאפשר לעשות כן, ונוסף על כך הבאור הלכה סימן קנט סעיף יג כותב שכן אפשר לעשות כן וכן בספר הלכה ברורה חלק ח בסוף הספר יש לו תשובה על זה וכתב ששאל את מרן על כך (כמובן עם התייחסות לקושיא שלך בחזון עובדיה) והשיב לו שאכן אפשר לעשות כך.