המושג "ליל שימורים" הוא לא עניין הלכתי שמחמתו יהיה מותר לזלזל בדיני נפשות.
אין 'הבטחה' שלאתהיה נזק, וגם אם היתה כזו, לא בטוח שבאמת היה מותר להימנע מללכת למרחב המוגן.
אין כח בשום סגולה שבעולם לבטל דין מן התורה, ככה שבוודאי הסגולה של "ליל שימורים" לא תבטל את דין ההשתדלות ומצוות השמירה על הנפש.
המנהג שלא לנעול את הדלת, אינו סותר בהכרח את ההשתדלות, כיון שרק לא נועל.
וגם, כתוב בגמ' (פסחים קט:) "ליל שמורים ליל המשומר ובא מן המזיקין", ומדובר שם על זוגות, אבל לא מדובר על מזיקים כגון רוצחים וכד', ובוודאי שאם יש חשש שיבואו רוצחים, שלא נאמר לו שלא ינעל את ביתו. אלא רק מכיון שזה לילה המשומר מן המזיקים, נהוג לעשות דבר שמראה את השמירה, ע"י שלא נועלים את הדלת (במקום שאין חשש סכנה), [וכמדומני שישנם טעמים נוספים למנהג זה].
וכמו שכתב המג"א (סי' תפ"א ס"ק ב'): "וכ' מהרי"ל דלא ינעול הדלת בבריח חזק' והיכא דשכיח הזיקא לא סמכי' אניסא".
וכ"כ בחק יעקב (סו"ס ת"פ) דנועלים אפי' במקום דשכיח גנבים:
הצג קובץ מצורף 43933