• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

אם מותר לאבל בתוך ימי השבעה לצאת לבחור

ס"ט

Well-known member
תשובתו של הרב אושרי אזולאי שליט"א כפי שפורסמה בקו ההלכה הספרדי
שאלה: אדם שנמצא בתוך שבעה על אחד מקרוביו, וביום שלישי זה יום הבחירות, האם רשאי ללכת להצביע למפלגה שמונהגת בידי גדולי ומאורי הדור ולחזור לביתו?



תשובה
: בראש ובראשונה נבוא לדון האם אבל יכול לצאת מביתו בתוך השבעה. במסכת מו"ק (כג.) ת"ר, שבת ראשונה (כלומר, כל ימי שבוע ראשון של האבל, נימוקי יוסף שם), אבל כל ג' ימים ראשונים לאבלו אינו יוצא מפתח ביתו. וכתבו התוס' (מו"ק כז. בד"ה אם יכול) והא דאמרינן לעיל (טו: )אבל שיוצא לדרך נועל מנעליו, נכנס לעיר חולץ. אלמא דמותר לו לצאת לדרך, שמא לדבר האבד מותר לו לצאת, ע"כ. וכיו"ב כתב תלמיד רבינו יחיאל מפאריש (מו"ק כג.) אינו יוצא מפתח ביתו. היינו דווקא לדבר הרשות. גם במו"ק (כא: ) אהא דתניא, אבל ג' ימים הראשונים אינו יוצא ללכת אל בית האבל, מכאן ואילך הולך, ואינו יושב במקום המנחמים, אלא במקום המתנחמים. כתב הנימוקי יוסף, ואף על גב דאמרינן לקמן (כג.) אבל בשבת ראשונה אינו יוצא מפתח ביתו, היינו דווקא לצאת לטייל, אבל לדבר מצוה שרי. ומתוך כך נראה שמותר לאבל ללכת לבית כנסת לשמוע תפילה. וכ"ש בתשעה באב שמותר ללכת לבית הכנסת שהרי כולם אבלים, והו"ל כהולך לבית האבל, ע"כ. וכ"כ הריטב"א (מו"ק כג.) ד"ה ת"ר וז"ל, ועתה נהגו בכל הארצות הללו שהאבל יוצא לבית הכנסת כל שבעה, ואפילו בחול. וכ"כ רבינו יצחק בן גיאת (הל' אבל עמוד נב). וכ"כ בתורת האדם (ענין התחלת האבל דף עא ע"ב) בשם ר"י בן גיאת, וכדעת רבינו האי גאון. וכ"כ הרמ"א בהגה (סי' שצג ס"ב) בזה"ל, והא דאסור לצאת חוץ לביתו, היינו דווקא לצאת לטייל, או למשא ומתן, אבל אם שלח המושל אחריו, או שצריך לצאת לדרך, או לדבר האבד, מותר לו לצאת, וכן נוהגים, ע"כ. וגדולה מזו כתב המאירי (מו"ק כג.) בשם הראב"ד, שלא נאסר האבל לצאת מפתח ביתו אלא ביום השבת, אבל בימי החול רשאי לצאת, ושאני הליכתו לבית האבל שהיא חמורה יותר, מפני שהוא מראה עצמו כמנוחם ופורק עול לאבלו, ומתעסק בשל אחרים, ע"כ.

והגאון מהר"ש קלוגר בשו"ת האלף לך שלמה (חיו"ד סי' שיא) התיר לסופר גיטין שהוא אבל בתוך שבעה, ללכת לבית הדין לכתוב גט, כשיש חשש פן יחזור בו הבעל וימאן לגרש את אשתו, דלא גרע מדבר האבד, בפרט במקום חשש עיגון, ע"ש. וכן הגאון רבי רחמים חויתה הכהן בשו"ת שמחת כהן (ח"ז חיו"ד סי' קטו. ובנדפס מחדש הוא בכרך ב' סי' קסג) התיר לאבל תוך שבעה לנסוע עם הסבתא שלו לעיר אחרת, כדי להשתדל בעדה להשיג לה רשיון שתוכל לנסוע לארץ ישראל, כיון שאינו יוצא לטייל, אלא לצורך, ואף על פי שיש לחוש שאף אם יסע עמה, שמא לא יצליח להשיג את הרישיון הנכסף, מ"מ ספיקא הוי, ומכיון שהאיסור שלא לצאת מפתח ביתו לחוץ אינו אלא מדרבנן, ספיקא דרבנן לקולא, ע"ש. והסכים עמו הגאון רבי כלפון משה הכהן (בעל שואל ונשאל) בשולי תשובתו הנ"ל. שכן דעתו להתיר, ע"ש. וכ"כ כיו"ב בשו"ת דברי ישראל וועלץ (חיו"ד סי' מח) בשם הגאון מהרי"ל צירלסאהן בתשובה, להתיר לאבל בתוך שבעה ללכת לבית דין להעיד על אחד שהפיל עצמו בנהר ומת, וצריכים בירור אם הוא בכלל מאבד עצמו לדעת, לקבוע מקום קבורתו, והאבל יודע עדות ע"ז, וגם מותר לו ללכת להעיד בב"ד שראהו מיד כשהוציאוהו מן המים, וע"י כך להתיר את אשתו, ולהצילה מעיגון. ועי' בשו"ת תרומת הדשן (סי' רצ) שכתב, דמה שהוצרכו הפוסקים להתיר לאבל ללכת בליל ט' באב לבית הכנסת מפני שכולם אבלים, ותיפוק ליה דבכל לילה מותר לאבל לצאת, י"ל דשאני התם שהולך למקום שיש חבורת בני אדם, והם כל הבאים לבית הכנסת, ולכך אי לאו טעמא דהכל אבלים בט' באב וחשיב כבית האבל, לא הוה שרי, ע"כ. והובא כ"ז ביביע אומר (ח"י חיו"ד סי' נג) והכי פסק בעניינו שם.



ובהולך לבחור יש גם דבר האבד שהרי לא ניתן יהיה לבחור לאחר השבעה וגם מצוה שבוחר באנשים יראי שמים הדואגים לכל ענייני היהדות ועומדים על המשמר מפני רוחות זרות המבקשות לחבל בכרם ישראל. וכן שומע בקול דברי מרנן ורבנן בעבר ובהווה ומקיים "ועשית ככל אשר יורוך".





ולכן מותר לצאת בתוך שבעה לבחור במפלגה שמונהגת על ידי גדולי ומאורי הדור ורק יזהר שלא יסיח דעתו מהאבלות על ידי שלא ידבר עם אחרים. ומה טוב שיקח בידו ספר הכולל דיני אבלות, ויעיין בו מדי פעם בפעם בנסיעתו, לבל יסיח דעתו מן האבל. וגם ינעל נעליים שאינם של עור שמותרים לאבל. ואם אפשר ללכת בזמנים שיש פחות אנשים כגון בלילה, עדיף. וכן הורה מרן פאר הדור רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל כמובא בספר מעיין אומר (ח"ד עמ' רמא). וכן התיר בזה הגרי"ש אלישיב זצ"ל כמובא בספר ציוני הלכה (אבלות, עמ' רפה) והוסיף ע"פ תרומת הדשן דלעיל, שיצא בלילה, אף שיתכן שיש יותר אנשים בקלפי בלילה מאשר ביום, ע"ש.
 
ומה המת עצמו יוצא להצביע,
באיזה קלפי המת מצביע?? קלפי נכים או שהוא הולך עם תעודת זהות?? השאלה אם היא קבילה שם כי בסטטוס של הת"ז הוא חי ועכשיו הוא מת? או שכבר הספיקו בשמיים להנפיק לו ת"ז חדשה. רק מעניין מי המשקיפים שם בקלפי?
 
חזור
חלק עליון