י.א. ישראל
Active member
השבת שמעתי שיעור מקיף בנושא הזה ואותו חכם טען כמה טענות שיש ליישבם בעניין של חיוב לאפרושי מאיסורא שמוכח שהחיוב הוא עלי להפריש שלא יהיה לי עבירה שחברי עשה איסור ואני מצווה להפרישו, וא"כ כשאני אוחז שהדבר אסור איך אוכל לומר לו הרי לשיטתי זה איסור גמור [כגון בישול אחר בישול בלח וכיו"ב להיפך בבישול אחר קליה], והוכיח מהחיד"א באו"ח תריא במחזיק ברכה לעניין סיגריה ביו"ט, ועוד.
הדבר הזה מצוי ונשאל, וראוי לברר ההלכה, כי אמרו לי שמרן זיע"א בחזו"ע נוטה להחמיר בזה [לא מצאתי כעת], ומאידך זכורני שמרן שליט"א דיבר על זה להתיר,
אלא שמרן שליט"א התייחס בשיעוריו בזה רק מטעמי איסור אמירה לנכרי שלא שייך בישראל, אבל לא נגע מדין לפני עיוור ולאפרושי מאיסורא...
אשמח אם מישהו יודע להרחיב בעניין זה
יישר כח
הדבר הזה מצוי ונשאל, וראוי לברר ההלכה, כי אמרו לי שמרן זיע"א בחזו"ע נוטה להחמיר בזה [לא מצאתי כעת], ומאידך זכורני שמרן שליט"א דיבר על זה להתיר,
אלא שמרן שליט"א התייחס בשיעוריו בזה רק מטעמי איסור אמירה לנכרי שלא שייך בישראל, אבל לא נגע מדין לפני עיוור ולאפרושי מאיסורא...
אשמח אם מישהו יודע להרחיב בעניין זה
יישר כח