אמירה לגוי במלאכה דאורייתא לצורך מצווה
שיטת בעל העיטור [כמעט יחידאה] שמותר לומר לגוי להדליק נר בשבת לצורך סעודת שבת וזה לצורך מצווה והרמ'''א מביא אותו וכתב שיש נהגו על פיו אבל יש להחמיר בדבר כיון שרוב הראשונים חולקים אם לא לצורך גדול, וצריך לדעת מהו צורך גדול.
לכאורה היינו אומרים שצורך גדול זה לצורך בהכנ''ס כגון שנכבה החשמל או שנכבה המזגן אבל המשנ''ב בסי' רעו בסק''כה מביא שני דוגמאות של צורך גדול הראשון לתקן את העירוב ע''י גוי שלא יהיו מכשולים לרבים ובסק''כב נביא עוד דוגמא לבנות בהכנ''ס בשבת ע''י גוי שאם לא יבנה יש חשש שלא יבנה לעולם ובזה הוא כותב שאפשר לסמוך על בעל העיטור משמע שסתם יכבה האור וכיו'''ב לא נחשב צורך גדןל
אבל מצאנו בפמ''ג שז סק''ח כותב שאפשר שלהדליק נר לצורך תפילה וקריאת התורה ג''כ נחשב צורך גדול ומשמע שלא ברירה ליה כ''כ וגם המשנ'''ב לא מעתיק אותו ובסימן תרכ''ג מביא שהנוב''י שהיו קהילות שנהגו להדליק נרות בנעילה כיון שלא היו יודעים את התפילה והנוב''י היה בתוקף נגד המנהג ועל התפילת לחש הוא כותב הנח להם וכו' אבל בשביל הפיוטים בשום אופן לא וא''כ מבואר שיש דרגות בצורך גדול ולכן הנו''י כותב שלגבי הפיוטים רק יפזרו את הנרות ולא ידליקו
ולגבי לחש יש לדון.
ולכן צריך לדעת שאם יש איזה שיעור וכיו''ב וזה נוגע לת''ת דרבים ויש לדון האם מותר לומר לגוי ויש ספר בנין עולם בסימן יב' ושם כותב שת''ת אע''פ ששכרו גדול מכל המצוות אבל ת''ת נדחה מכל המצוות ולכן כיון שאמירה לעכו''ם יש איסור שבות אין ת''ת דוחה זאת ומביא דוגמא שמבטלין ת''ת למקרא מגילה ומאידך כשיש חשש בשבת שיוליך ד''א לא קוראים במגילה.
וכהיום מצוי מאד שחם מאד ורוצים להדליק מזגן ובקובץ תשובות ח''א סי' לב' שהג''ר יעקב הורביץ מדבר על ימות הקייץ החמים ומאריך לתאר את הצער שאין מזגן ושואל האם אפשר לומר לגוי להדליק ומביא שם שמלבד שהשל''ה חולק על בעל העיטור ומביא שם מספר השיב משה שמיקל לצורך תלמוד תורה דרבים ושם זה מדבר על אור שזה בוודאי ת''ת דרבים אבל הגרי''ש כותב שם שאף אם נגיד שגם מזגן זה נחשב ביטול תורה אבל מביא שם סברא שכיון שזה מצוי מאד שנכבה המזגן והמון העם חושב שהותרה איסור אמירה לגוי בני תורה צריכים להחמיר בזה אפילו שיש מקום מעיקר הדין להחמיר.
שיטת בעל העיטור [כמעט יחידאה] שמותר לומר לגוי להדליק נר בשבת לצורך סעודת שבת וזה לצורך מצווה והרמ'''א מביא אותו וכתב שיש נהגו על פיו אבל יש להחמיר בדבר כיון שרוב הראשונים חולקים אם לא לצורך גדול, וצריך לדעת מהו צורך גדול.
לכאורה היינו אומרים שצורך גדול זה לצורך בהכנ''ס כגון שנכבה החשמל או שנכבה המזגן אבל המשנ''ב בסי' רעו בסק''כה מביא שני דוגמאות של צורך גדול הראשון לתקן את העירוב ע''י גוי שלא יהיו מכשולים לרבים ובסק''כב נביא עוד דוגמא לבנות בהכנ''ס בשבת ע''י גוי שאם לא יבנה יש חשש שלא יבנה לעולם ובזה הוא כותב שאפשר לסמוך על בעל העיטור משמע שסתם יכבה האור וכיו'''ב לא נחשב צורך גדןל
אבל מצאנו בפמ''ג שז סק''ח כותב שאפשר שלהדליק נר לצורך תפילה וקריאת התורה ג''כ נחשב צורך גדול ומשמע שלא ברירה ליה כ''כ וגם המשנ'''ב לא מעתיק אותו ובסימן תרכ''ג מביא שהנוב''י שהיו קהילות שנהגו להדליק נרות בנעילה כיון שלא היו יודעים את התפילה והנוב''י היה בתוקף נגד המנהג ועל התפילת לחש הוא כותב הנח להם וכו' אבל בשביל הפיוטים בשום אופן לא וא''כ מבואר שיש דרגות בצורך גדול ולכן הנו''י כותב שלגבי הפיוטים רק יפזרו את הנרות ולא ידליקו
ולגבי לחש יש לדון.
ולכן צריך לדעת שאם יש איזה שיעור וכיו''ב וזה נוגע לת''ת דרבים ויש לדון האם מותר לומר לגוי ויש ספר בנין עולם בסימן יב' ושם כותב שת''ת אע''פ ששכרו גדול מכל המצוות אבל ת''ת נדחה מכל המצוות ולכן כיון שאמירה לעכו''ם יש איסור שבות אין ת''ת דוחה זאת ומביא דוגמא שמבטלין ת''ת למקרא מגילה ומאידך כשיש חשש בשבת שיוליך ד''א לא קוראים במגילה.
וכהיום מצוי מאד שחם מאד ורוצים להדליק מזגן ובקובץ תשובות ח''א סי' לב' שהג''ר יעקב הורביץ מדבר על ימות הקייץ החמים ומאריך לתאר את הצער שאין מזגן ושואל האם אפשר לומר לגוי להדליק ומביא שם שמלבד שהשל''ה חולק על בעל העיטור ומביא שם מספר השיב משה שמיקל לצורך תלמוד תורה דרבים ושם זה מדבר על אור שזה בוודאי ת''ת דרבים אבל הגרי''ש כותב שם שאף אם נגיד שגם מזגן זה נחשב ביטול תורה אבל מביא שם סברא שכיון שזה מצוי מאד שנכבה המזגן והמון העם חושב שהותרה איסור אמירה לגוי בני תורה צריכים להחמיר בזה אפילו שיש מקום מעיקר הדין להחמיר.
נערך לאחרונה:
