שמעתי לבאר מדוע אין תחנון בימים אלה
בשם רבי איסר זלמן מלצר זצוק'ל:
היות ובכל בית הכנסת כמעט יש חתן תורה
שדינו ממש כחתן , שפוטר כל שבעה ימים מאמירת תחנון.
ובישיבת מיר בחו'ל נהגו ללוות את החתן תורה ממקומו לבימה
עם עששיות משני הצדדים כמו חתן אמיתי.
וצ"ל שמנהג זה התחיל בחו"ל ששם ש"ת זה בכ"ג, שאז שבעת הימים שמתחילים בש"ת עצמו מסתיימים בכ"ט, ואילו בא"י היה צריך לכאורה לומר בכ"ט בבוקר, אלא צ"ל שנקבע ע"פ חו"ל.
"מנהג ארץ ישראל שלא לומר תחנון עד סוף חודש תשרי כיון שרובו קדושה ויש בו הרבה מצוות ומפני שנכנס בעינוי ראוי שיצא בשמחה - כה"ח קלא ס"ק צח מאמ"ר אליהו (עמ' 381).
כך כתבו כל הפוסקים, הטעמים שאתם מביאים הם ווארטים יפים
באנציקלופדיה תלמודית הובא שכן כתב בס' א"י (טוקוצ'ינסקי) סי' יב הע' 1. עוד הובא באנציקלופדיה שבשע"ת או"ח סי' קל"א ס"ק י"ט, כתב בשם סדה"י שהטעם מפני שחודש זה נכנס בעינוי ראוי הוא שייצא בשמחה. ובשיירי כנסת הגדולה כתב ב' טעמים א' לפי שרוב החודש יצא בקדושה ואין נופלים אפים, ומתוך שאין נופלים ברובו אין נופלים בכולו ב' לפי שחודש תשרי הוא חודש השביעי המושבע במצוות [ועיי"ש שהקשה על הטעם שהוא השלמה].
