• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

אקדח לאברך

קצת לא קשור,
אני אישית כשרואה מישהו עם נשק, יש לי קצת פחד,
הביטחון המוחלט בה' יתברך קצת מתערער, יש נשק, אם יהיה מחבל, ישנה הגנה,
השתדלות או לא, אני אישית לא ברמה שהביטחון שלי בה' שווה אם יש נשק באיזור.
ולכאו' יש לשים לב, שבכל הפיגועים רח"ל היה נשק בקרבת מקום והמחבל חוסל לאחר דקות ספורות,
איני נכנס כלל לחשבונות שמים,
אבל אם לא היה נשק, אולי לא היה גזר דין חמור יותר ..
איני יודע אם דברי נכונים,
אבל מה שכן,
כולנו יחד צריכים לשנן בלי סוף, כי לה' הישועה !!!
 
כעת עיקר האיום הוא של טילים, עיקר החשש הוא לא מפני הסתננות נוספת של מרצחים.
השאלה האם ל אותם אלו ששים להחזיק נשק כבר דאגו למגן את ביתם, בממ"ד תיקני, נגד ההפגזות, או שבגלל שזה עולה יותר כסף, ואין בזה שום "גבורה" זה לא בא בחשבון...
הסתננות??? מה אתה מדבר?!?!? אני מדבר על אלה שחיים פה איתנו... זה חסדי שמים גלויים כל רגע שהם לא יוצאים עם כלי משחית לחבל בנו.... ראינו רק מקצת דמקצת מה קרה בשומר החומות...
 
במצב שיש היום ה"י חייב שיהיה מישהו עם נשק, ומטבע הדברים באיזורים חרדיים אין כמעט נושאי נשק ביחס לאוכלסיה, לא פעם אני נחרד מלחשוב מה יקרה אם מחבל, אפי' אחד, נכנסת לבית מדרש גדול. ומתחיל... חייב היום כיתות כוננות בכל עיר בישראל, או משמר אזרחי, הרי אנחנו יודעים כמה נשק יש אצלם פה בתוך המדינה, לא רוצה להעלות בדעתי מה קורה אם פתאום הם קמים עלינו עם כל התחמושת הזאת....
זכורני ששמעתי באחד משעוריו של הרב עובדיה בנו של ר' יעקב, איני זוכר כרגע היכן... שמי שיכול להוציא רשיון נשק יש בזה מצווה! וזה נאמר לפני הזוועות שקרו...
כמובן שאם ה' לא ישמור עיר שווא שקד שומר.. אבל את ההשתדלות שלנו חייבים לעשות..
וברוך ה' זה לא קורה, כי אם ה' לא ישמור עיר וגו', ותורה מגנא ומצלא, כמובן שאם זה מוגדר כמקום סכנה צריך, וכמד' שגם בזמן חז"ל היה שומרים, המדובר לא על זמן סכנה.
 
כעת עיקר האיום הוא של טילים, עיקר החשש הוא לא מפני הסתננות נוספת של מרצחים.
השאלה האם ל אותם אלו ששים להחזיק נשק כבר דאגו למגן את ביתם, בממ"ד תיקני, נגד ההפגזות, או שבגלל שזה עולה יותר כסף, ואין בזה שום "גבורה" זה לא בא בחשבון...
מילים כדורבנות.
אהבתי את "אין בזה שום גבורה"
אבחנה נכונה
 
וברוך ה' זה לא קורה, כי אם ה' לא ישמור עיר וגו', ותורה מגנא ומצלא, כמובן שאם זה מוגדר כמקום סכנה צריך, וכמד' שגם בזמן חז"ל היה שומרים, המדובר לא על זמן סכנה.
בדיוק כמו הרבה אסונות... שכשהם קורים אז כולם חכמים בדיעבד ושואלים איך עד עכשיו זה לא קרה....
הכל נכון אבל צריך השתדלות, ובודאי שאנחנו היום בזמן סכנה..
 
כמדומה שמרן הראש"ל שליט"א אף כשסומן כמטרה ע"י חמאס לפני כמה שנים, לא התיר לנהגו להציא רשיון לנשק, והעדיף שרק לאותה תקופה יהיה לו מאבטח.
 
מפורסם שדעת גדו"י הליטאים וראשי הישיבות לדורותיהם שבני תורה לא יוציאו רשיון לנשק, כמפורסם.
יש בזה כמה קילקולים, ואכמ"ל.
לא, הם נשאלו דוקא כשהיה מצב סכנה ופחד להסתובב ברחובות, סכינאים, מתאבדים, דריסות רח"ל לא תקפ"ץ.
אבל יש כאלה שלא שואלים:
אומר לך את דעתי והלך רוחי, לא בא לומר שזה נכון או לכולם או אמת לאמיתה אבל כך אני נוהג,
כשאני מרגיש רעב או צמא, אני לא מחכה להוראה מגדול הדור או מטלפן לרב כדי לשאול אותו אם אני צריך לאכול עכשיו... יש מקרים שפשוט וברור מה נדרש לעשות.. באים לשאול כשיש צד ספק, במציאות של ימינו אין לי שום צל של ספק שזו הפעולה הנכונה, וזוהי חובת ההשתדלות, ואין לי שום ספק שכל אחד מהרבנים שלי שאשאל אותו את השאלה הזו יענה לי אותה תשובה... (לא יודע לגבי רבנים אחרים.. ולכן כתבתי את השורה הראשונה) לכן בעיני זה פשוט,
אם יש מישהו שלא חושב שהמצב כ"כ גרוע, או שיש לו ספק אם זה בכלל ההשתדלות שלו, אז אה"נ שישאל את רבותיו..
בקיצור יש כאלה המונהגים ע"פ דעת תורה, ובוטחים בה', ולא תולים יהבם ב"כוחי ועוצם ידי", ויש כאלו שהם מידי בטוחים בעצמם (כוחי ועוצם ידי), וחושבים שאם יהיה להם נשק הם יהיו יותר בטוחים.
רק להזכיר להם שרבים מהנרצחים בשמחת תורה היו עם נשק, ורבים מהם דוקא בגלל שהיו עם נשק ויצאו להגן, ולא ידעו מה המצב בחוץ, נהרגו.
ומה שבטוח, שמי שילך עם נשק ובגלל זה יוריד אפי' בכי הוא זה את בטחונו בה', ויסמוך אפי' באלפית האחוז על נשקו, ודאי שסיכוייו להפגע גדולים הרבה הרבה יותר.
ובדרך כלל מי שמוציא רשיון נשק זה בגלל שסומך הרבה מאוד על הנשק, (אא"כ הוציא זאת בהוראת רבו וכד'), ואז ודאי שגרם לעצמו רק נזק.
 
אגב, אותה שאלה האם בני התורה ילכו לקורסים של 'החייאה' ודומיהם, וגדו"י הליטאים שללו זאת כמפורסם מכמה סיבות שאכמ"ל. [כשאני אומר ליטאים איני שולל בזה הספרדים, שגם הגדולים הספרדים ההולכים בדרכי הישיבות בד"כ דעתם זהה]
 
מהי דעתכם לאור המצב האם ראוי ונכון לבן תורה להוציא רישיון לנשק???
שמעתי משמיה דהגר"ח גריינמן זללה"ה שבשעת מלחמת המפרץ בתחילה לא היו נפגעים כלל ורק אחרי שהביאו את הטילים שמגינים מהטילים של עירק מת אחד וההסבר הוא שאחרי שיש על מה לסמוך אנשים התרפו מהתפילה והאמונה ולכן ניתנה הרשות למשחית.
ומסתבר שגם פה זה על אותו רעיון.
 
אבל יש כאלה שלא שואלים:

בקיצור יש כאלה המונהגים ע"פ דעת תורה, ובוטחים בה', ולא תולים יהבם ב"כוחי ועוצם ידי", ויש כאלו שהם מידי בטוחים בעצמם (כוחי ועוצם ידי), וחושבים שאם יהיה להם נשק הם יהיו יותר בטוחים.
רק להזכיר להם שרבים מהנרצחים בשמחת תורה היו עם נשק, ורבים מהם דוקא בגלל שהיו עם נשק ויצאו להגן, ולא ידעו מה המצב בחוץ, נהרגו.
ומה שבטוח, שמי שילך עם נשק ובגלל זה יוריד אפי' בכי הוא זה את בטחונו בה', ויסמוך אפי' באלפית האחוז על נשקו, ודאי שסיכוייו להפגע גדולים הרבה הרבה יותר.
ובדרך כלל מי שמוציא רשיון נשק זה בגלל שסומך הרבה מאוד על הנשק, (אא"כ הוציא זאת בהוראת רבו וכד'), ואז ודאי שגרם לעצמו רק נזק.
תתחדש על המינוי שקיבלת מהקב"ה להיות בוחן כליות ולב, ויודע ולמנות ולמדוד ולשקול בפלס את מדת הבטחון בליבם של אנשים שאתה לא מכיר...
כבר כתבתי מפורש בדברי שכל זה בגדר חובת ההשתדלות, ואין אנו בוטחים בזה, אלא בקב"ה בלבד ככתוב:
אַתָּה-הוּא מַלְכִּי אֱלֹהִים; צַוֵּה, יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב. בְּךָ, צָרֵינוּ נְנַגֵּחַ; בְּשִׁמְךָ, נָבוּס קָמֵינוּ. כִּי לֹא בְקַשְׁתִּי אֶבְטָח; וְחַרְבִּי, לֹא תוֹשִׁיעֵנִי.
אמנם, חובת ההשתדלות מוטלת עלינו, ואדם שלא ישתדל כנדרש הרי זה מתחייב בנפשו, אלא שמהי בדיוק ההשתדלות המוטלת על האדם, דבר זה תלוי בנקודת מבט, ולכן כל אחד יעשה כמו שהורו לו רבותיו.
(אגב הרבה מאותם שנהרגו הגנו על הרבה אחרים בזה שריתקו את המחבלים הארורים אליהם וככה משכו הרבה זמן, ואם בזמן הזה הארורים ימ"ש היו חופשיים, יכלו להרוג עוד נפשות רבות... אז אל תנסה לקדם את ההשקפה שלך על גבם של אותם קדושים...)
 
חזור
חלק עליון