המג"א סי' תרמ"ט סק"כ מביא מהשלטה"ג סוכה לה: שאתרוג שנאסר מחמת בליעת איסור, פסול, וכתב המג"א שאינו מוכרח כיון שאין איסורו מחמת עצמו והגרעק"א בהגהותיו שם מוכיח כן מגמ' סוכה ל"ה ע"א.
ואולי היה מקום לדון שהנה יש מחלוקת בחולין ק"ח ע"א בחתיכה שבלעה איסור האם אמרינן חתיכה עצמה נעשית נבילה, ולשיטת הר"ן (מ"ג ע"א מדה"ר) וראשונים נוספים הנידון הוא גם לגבי האם החתיכה עצמה חוזרת להיתר אם יסחט ממנה כל האיסור, וכן להר"ן ועוד ראשונים הנידון הוא בכל האיסורים, וכן ס"ל להשלטה"ג (חולין ל"ד ע"א מדה"ר אות ב'), וא"כ י"ל שהגמ' בסוכה שהוכיח ממנה הגרעק"א שהאתרוג כשר סוברת שחתתיכה עצמה לא נעשית נבלה, וא"כ האתרוג עצמו נשאר מותר, אבל השלטה"ג פוסק שחתיכה עצמה נעשית נבלה, וא"כ נמצא שהאתרוג אסור. (וצריך תלמוד אם זו סברא נכונה, ואם לא יהא זה לפלפולא בעלמא [ליא"צ הגרעק"א היום י"ג תשרי] ועי' חת"ס שבת קמ: שגם פלפול שאינו נכון מועיל לזכור את המקורות המובאים בו).
ואולי היה מקום לדון שהנה יש מחלוקת בחולין ק"ח ע"א בחתיכה שבלעה איסור האם אמרינן חתיכה עצמה נעשית נבילה, ולשיטת הר"ן (מ"ג ע"א מדה"ר) וראשונים נוספים הנידון הוא גם לגבי האם החתיכה עצמה חוזרת להיתר אם יסחט ממנה כל האיסור, וכן להר"ן ועוד ראשונים הנידון הוא בכל האיסורים, וכן ס"ל להשלטה"ג (חולין ל"ד ע"א מדה"ר אות ב'), וא"כ י"ל שהגמ' בסוכה שהוכיח ממנה הגרעק"א שהאתרוג כשר סוברת שחתתיכה עצמה לא נעשית נבלה, וא"כ האתרוג עצמו נשאר מותר, אבל השלטה"ג פוסק שחתיכה עצמה נעשית נבלה, וא"כ נמצא שהאתרוג אסור. (וצריך תלמוד אם זו סברא נכונה, ואם לא יהא זה לפלפולא בעלמא [ליא"צ הגרעק"א היום י"ג תשרי] ועי' חת"ס שבת קמ: שגם פלפול שאינו נכון מועיל לזכור את המקורות המובאים בו).

נערך לאחרונה: