• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

בדין שיעור מתנות לאביונים

אליאב צוף

Active member
בדין שיעור מתנות לאביונים כתב הריטב"א (מגילה ז,א) שיוצא ידי חובה מתנות לאביונים בנתינת פרוטה לכל אביון, דשווה פרוטה חשיבה מתנה.
וכך פסקו משנ"ב סי' תרצ"ד ס"ק ב, הרה"ג שריה דבילצקי בספרו זה השלחן ח"ב עמ' צא, חזו"ע עמ' קס"ו
וסיים ירא שמים יתן בעין יפה ובסבר פנים יפות, שו"ת אול"צ ח"ד שלז-שלח וסיים שאף שמעיקר הדין יוצא ידי חובה בכך מכל מקום אין מן הראוי ליתן סכום מועט שאין העני מרגיש בנתינה זו כלום .
ובשו"ת זרע יעקב סי' יא חידש שלומדים מתנות לאביונים ממשלוח מנות וכמו ששם צריך שיעור סעודה כך גם במתנות לאביונים, ויתן בשיעור כדי סעודת פת שהוא ג' ביצים ואם במעות שיתן בשווי סעודת פת של ג' ביצים וסיים ועדיין צריך להתיישב, ופסקו אותו רוב האחרונים (מחזיק ברכה סי' תרצ"ד אות ב, שערי תשובה סי' תרצ"ד אות א, בא"ח הלכות פורים אות טו, כה"ח סי' תרצ"ד ס"ק ז) ועוד.
ראיתי אחרונים שהקשו על החזו"ע שפסק כהריטב"א הנ"ל, הרי בנתינת פרוטה שהיא כעשרה אגורות כיום אין לעני שום ערך בה ולא יכול לקנות בה כלום,
אולי בתקופת הריטב"א היה חשיבות לערכה של פרוטה וכן אולי בתקופת המשנ"ב, אבל כיום איזה ערך יש בה?
לאחר שראיתי את כל האריכות בילקוט יוסף החדש נראה לתרץ בפשיטות, שעל אף שאין כל ערך לפרוטה בזמנינו כיון שנקטו כן הפוסקים ראשונים ואחרונים אין אנו זזים מהוראת הפסיקה, ואין קשר מה יעשה עמה העני.

אך עדיין יש להקשות שהרי עיקר מצות מתנות לאביונים היא בכדי לשמח ליבם של האביונים איך משמחם בפרוטה? אפילו שפסקו כך מעיקר הדין, הרי מעיקר הדין לא משמחם כלל!
 
חזור
חלק עליון