פעם כתבתי בזה ספק שנתעורר לי, והפניתיה לאחד מהמפקחים הראשיים ברבנות, ולצערי לא זכיתי למענה, ואשמח מאוד לחוו"ד המעיינים.
לכבוד הגאון רבי ,,,,שליט"א
שלום וברכה וכט"ס!
אשמח אם כת"ר יפנה מזמנו להשיב לשאלותי.
א'. אורח לאכול בשר רבנות - מרן זיע"א בשו"ת יבי"א ח"ה (יו"ד סי' ג) כ' להקל בזה משום ס"ס, ספק אם היה בבהמה סירכא, וגם אם היה סירכא שמא הלכה כדברי המכשירים, ובמקום כבוד הבריות יש להקל.
ובשו"ת ויצבור יוסף (בר שלום, ח"ג סי' נו) העיר שברבנות בא"י כיון שמפרידים בין הבשר החלק לבשר שאינו חלק, א"כ אזל להו הספק שמא הוא חלק, דאם הוא חלק לא היה נמצא ב"כשר". ולכן כ' דאין לסמוך על ס"ס זה אלא בבשר המגיע מחו"ל. (וכ' שכשיודע שהמארח קונה רק בשר "כשר" א"א לסמוך על ספק שמא מהארץ ושמא מחו"ל, ושצ"ע בזה. ורק כשאינו יודע בבירור שבעה"ב קונה בשר כשר בלבד יכול לסמוך על ס"ס זה, כשאינו יודע בבירור שבשר זה נשחט בארץ, וכשיש חשש פגיעה אם ישאל לבעה"ב, ובפרט בסעודת מצוה). (וכדבריו פסק בס' ואין למו מכשול איסור והיתר ח"א עמ' פט והלא'). וכ"כ בשו"ת שמע שלמה ח"ח (יו"ד סי' א אות ה). ובשו"ת ויאמר משה (ירדני ח"א ס"ס כז) כ' שגם בבשרים המגיעים מחו"ל כבר מחלקים את הבשר לחלק וכשר, וא"כ תם לו הס"ס הנ"ל. ע"ש.
אך באו"ת (שבט תשע"ה סי' נט אות ב) כ' דעדיין יש ס"ס שמא היתה סירכא שניתקת בהגבהה שהכשיר בזה מרן השו"ע (יו"ד סי' לא סעי' יא), ושפעמים שמזדמן למוכרי הכשר בשר חלק ומוכרים אותו בחזקת ובמחיר הכשר.
ובקובץ אבקת רוכל גליון ו (עמ' קכג והלא') כ' להעיר כאמור, והוסיף שאין לומר ס"ס שמא כהרמ"א, כי היום מפרידים את הסירכות אף דלא כהרמ"א. ושאין לצרף את מש"כ הפוס' ללמד זכות על המנהג הזה, כין שאינה דעה בפוס' אלא רק לימוד זכות, ואף הם כתבו שאינו מנהג טוב. וכ' דאף ב"גלאט" אין לספרדי להקל, כיון שמפרידים אותו מהחלק בית יוסף. ורק היכא שלא מחלקים את החלק מהגלאט, אז יש להקל לאכול מ"הגלאט" שמעורב בו גם "חלק ב"י". וכ"כ בגליון ח' (עמ' שנט). ע"ש.
אולם בגליון ז (עמ' רט) בא רעהו וחקרו וכ' דאף היכא דמפרידים הגלאט מהחלק עדיין יש להקל, כיון דגם כשיש סירכא בין אונא לאונא (מחיתוך לחיתוך) כשהוא למעלה מחציין, דלדעת מרן חשיבי כסדרן ומותר לאוכלו בלא בדיקה, ולדעת הרמ"א (שם סי' לט ס"ד) כל שהוא למעלה מחציין צריך בדיקה. וכיום השו"ב מקפידים על דעת הרמ"א, וגם כשהסירכא למעלה מחציין מקלפים אותה, ואח"כ מנפחים הריאה ובודקים את אותו המקום, ואם לא מצאו חור בריאה מסמנים את הבהמה ההיא כ"גלאט". וא"כ גם לספרדי יהיה מותר לאכול מבהמה זו אשר קילפו את הסירכא שהיתה למעלה מחציין, שהרי לפי השו"ע גם בלי בדיקה וקילוף כלל כשרה, ואין הבדיקה וקילוף מגרעים. ושלכן ספרדי הבא לאכול מבשר גלאט, אפי' שהשם "גלאט" מורה שהיה בבהמה זו סירכא, אבל מאן יימר שהיתה סירכא האוסרת דילמא היתה מחיתוך לחיתוך למעלה מחציין דכשרה היא בלא בדיקה. עכ"ד. (ועי' במש"כ בגליון ח' הנ"ל להשיב ע"ד). ולפי"ז לכאו' במקום שאין גלאט אלא רק חלק ב"י וכשר, יוכל המתארח להקל גם ב"כשר" שהרי את הסירכות הנ"ל מפרידים מה"חלק ב"י" ומעבירים ל"כשר". וע"ע באו"ת (חשון תשס"ה סי' יד). (ובעיקר דבריו עי' באו"ת אדר א' תשס"ה, סי' סה, מש"כ ע"ד). ובס' תורת אבי (בן יוסף, עמ' שכא והלא'). [וכשבישלו תבשיל ובתוכו בשר כזה, האם יכול לאכול מהתבשיל, עי' בס' ואין למו מכשול הנ"ל (עמ' צו והלא')]. (וע"ע להגר"ע אבורביע שצ"ל במכתבו שהובא בקובץ אבקת רוכל [גליון ו עמ' לה] אודות שוחט תימני שנהג לפרוק הסירכות בסכין).
השאלה היא מה מהמציאויות המתוארות נכונות. והאם יש בזה עוד צירופים.
ב'. שמועה שמעתי משם הרב רצון ערוסי שכיום יש ימים של שחיטה חלק וימים של שחיטה רגיל, ובימים של השחיטה של החלק מה שלא יוצא חלק הולך לגוי ולא לרבנות הרגילה, האם יש לשמועה זו שחר.