אשתדל לברר הדבר אצלו שוב.
והיודע על אנשים האוכלים חופשי מבשר בכשרות של העדה החרדית, שאינו של "וול דאן", מן הראוי להודיעם שהרב עמאר, לא נתן הכשר על בשר זה. ולדידן בני ספרד לכה"פ אין ראוי לאוכלו.
-
לחכמי ורבני הפורום הע"י,
בימים האחרונים יצאנו לפסק זמן קצר, כדי לעשות בדק בית וחשבון נפש כיצד הפורום יוכל להגיע לנקיות גדולה יותר בעניין כבוד חכמים, בעקבות תקלה שקרתה, חרף הצעדים וההגבלות שננקטו בעבר. כעת בסיעתא דשמיא, לאחר היוועצות עם דעת תורה, הגענו למתווה שבע"ה יהיה לתועלת לכולנו, להיות בפורום נקי יותר, בו יוכלו הרבנים הגאונים שליט"א מכלל המגזרים לדון בדברי תורה, כדרכה של תורה, ללא חשש של היכשלות חלילה בכבוד חכמים. הנהלים הוחמרו, וננקטו גם פעולות טכניות לשם כך. ואנו שמחים לבשר על פתיחת הפורום בחזרה במתכונתו החדשה. תיתכן אולי אי נוחות קטנה, אבל הרווח הוא של כולנו: פורום נקי וזך! כאן המקום לבקש מהציבור לשים יותר לב על כפתור הדיווח שבכל הודעה, ולדווח על תוכן שלדעתם אינו מתאים, ובפרט בתוכן ישן (שאולי חרף ההגבלות הישנות נשאר בטעות). אנו תקווה שבע"ה נזכה להיות מחכמי ארץ ישראל שנוחים זה לזה בהלכה, ולהגדיל תורה ולהאדירה בדרך התורה אשר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. ונסיים בתודה לכל הפונים בתקופה הזו, ושלחו את חיזוקיהם. תודה על האיכפתיות והשותפות, בע"ה יחד נמשיך להגדיל את בית המדרש הדיגיטלי הנוכחי, אשר מביא ברכה לרבבות אלפי ישראל. חזקו ואמצו!
והיודע על אנשים האוכלים חופשי מבשר בכשרות של העדה החרדית, שאינו של "וול דאן", מן הראוי להודיעם שהרב עמאר, לא נתן הכשר על בשר זה. ולדידן בני ספרד לכה"פ אין ראוי לאוכלו.
אברך מבני ברק
Well-known member
לפי מה שאמרו בהכשר של הר' לנדא יש 2 קוי יצור אחד לפי שיטת הב"י
ועוד אמרו לי שגם הכשר הרב רובין טוב לספרדים
ועוד אמרו לי שגם הכשר הרב רובין טוב לספרדים
אמת. הרב יצחק יוסף מדגיש שהכוונה לבשר של הרב לנדא שהוא כשר גם לשיטת הבית יוסף.
אני חושב שזה לא כ"כ מצוי, אבל אצלנו באחד החנויות יש 2 סוגים של הרב לנדא שעל אחד מהם כתוב שזה רק לשיטת הרמ"א, ולכן צריך לשים לב לזה...
מוזר מה שהרב מוצפי השיב כאן על זה...
ראובן יוסף מיארה
Well-known member
אכן לא הבנתי למה הוא תקף את השואל
כפי מה שהבנתי הלא חלק בית יוסף אינו נמכר לציבור אלא רק לאולמות. ולכן צריך להזהר בזה רק באולמות.
תקרא מה השואל/הכותב כותב:
הרב השיב לגבי השגחות אשכנזיות לבשר. רציתי ליידע הציבור שנוכחתי לגלות שלרב לנדא יש בשר בהכשר "גלאט כשר לשיטת רמ"א". ספרדים צריכים לקנות "גלאט כשר חלק" השאלה מוטעית בעליל ומכשילה בהחלט.
הבנאדם לא שאל, אלא החליט שהוא הרב המשיב, ושהדברים שהובאו באתר לפנ"ז "מטעים ומכשילים". אז הרב מוצפי השיב כסיל כאוולתו.וחוץ מזה צריך לדעת שהרב מוצפי רואה גם את שם השואל. ורואה מה שאיננו רואים.
ככל הנראה, ככה מסתבר כי כמעט ואינו נראה, ואעפ"כ כתבתי שבאזור שלנו יש סופר שניתן למצוא שם גם את הבשר שהוא רק לשיטת הרמ"א (אז עכ"פ כדאי לשים לב ליתר ביטחון), אבל ע"פ רוב ככל הנראה הבשר שמוכרים ברשתות בכשרות של הרב לנדא הוא גם לשיטת מרן הבית יוסף.
מחילה השואל צודק במאה אחוז!
יש לרב לנדא שתי מסלולים אחד זה רק לשיטת הרמ"א ואחד חלק אז איך בדיוק אפשר לאכול הכל?
הרב מוצפי סובר שבמסלול לשיטת הרמ"א מקפידים יותר משאר ההכשרים במסלול של שיטת הב"י.
וכידוע מרן זיע"א ביבי"א כתב שיש ס"ס להקל.
שאלה - 236386
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
אם אני מתארח אצל אשכנזי והוא מגיש לי עוף אני צריך לשאול לגבי כשרות מיוחדת? או שזה רק בבשר שצריך לוודא שזה חלק?
תודה לכבוד הרב ושבוע טוב
תשובה
הרבה עופות בשחיטה של אשכנזים עדיפים על "הכשרים" של ספרדים, ודי למבין.
| |
|
לכבוד הרב שלום רב
שואל בתמימות. האם יש השגחות אשכנזיות בבשר בהמה שהספרדים יכולים לאכול ללא חשש?
תשובה
המציאות כיום כי בשחיטת בקר נחצו השיטות בין העדות השונות, יש אשכנזים המחמירים כמו הספרדים, ויש ספרדים מקילים כאשכנזים. זה תלוי באנשי הצוות של כל שחיטה ובהוראות וההנחיות באותו בד״ץ, וגם אם בשטח מבצעים אותם.
שאלה - 97564
לכבוד הרב שלום רב
אני בחור ספרדי מתארח בשבת אצל אשכנזים הבשר שהם יגישו הוא בהכשר העדה החרדית האם אפשרי לסמוך ולאכול?
תשובה
אפשר. כי הם לא פחות מקפידים מבדצי״ם ספרדים במציאות.
שאלה - 94927
לכבוד הרב מוצפי שליט"א שלום
היות ואנו מוזמנים לשבת חתן בבני ברק, איזו כשרות בשר אשכנזית מותר לנו הספרדים לאכול?
תודה וברכה לרב
תשובה
לא כתבת את שמות הכשרויות, אם זה הרב לנדא, עדה חרדית ושארית זה בסדר.
אברהם העברי
Active member
כמה דברים
1. לגבי בשר העדה החרדית, ידוע לי מכלי שני או שלישי אבל אמין מאד, שהסיבה שהרב עמר מתיר מהחברה הזו היא בגלל שהם קיבלו על עצמם להקפיד על שיטת הב"י ואפילו שמו משגיח נוסף מטעם הרב עמר שמשגיח על כך.
ואיך הם מסוגלים להקפיד למרות ההפסד העצום? התשובה פשוטה, חברה זו היא יוקרתית מאד ומוכרת רק עגלים צעירים מאד שלא עבר עליהם חורף ולא חטפו שפעת, וממילא לא מצוי אצלם סירכות, והמחיר בהתאם, משא"כ בבשר חו"ל מהחברה השניה ששם זה בהמות גדולות עם מלא סרכות.
2. לגבי מה שכתב הרב מוצפי שליט"א, יש הרבה מאד אמת בדבריו, אחד שמתעסק בשחיטה הסביר לי שבמציאות כיום המושג מה נקרא סירכה שלא בודקים אותה, ומה לא נקרא סירכה אינו דומה כלל אצל הכשרויות ותלוי מאד ברמה הכללית של הכשרות, לדוגמא כשרות ספרדית שמקפידה על שיטת הב"י ורשמית לא בודקת סירכות מכשירה בהמות עם ליחות בדרגה מסוימת בטענה שזה כלל לא נקרא סירכה... ומאידך כשרות אשכנזית מהודרת אחרת שמתירה לבדוק סירכות (כנגד שיטת הב"י והרשב"א) אבל בפועל היא בודקת רק סירכות קלות מאד הרבה פחות מהליחות שהכשרות הספרדית מתירה בלי בדיקה... כך שהיא לא מתירה את מה שהכשרות הספרדית הכשירה.
1. לגבי בשר העדה החרדית, ידוע לי מכלי שני או שלישי אבל אמין מאד, שהסיבה שהרב עמר מתיר מהחברה הזו היא בגלל שהם קיבלו על עצמם להקפיד על שיטת הב"י ואפילו שמו משגיח נוסף מטעם הרב עמר שמשגיח על כך.
ואיך הם מסוגלים להקפיד למרות ההפסד העצום? התשובה פשוטה, חברה זו היא יוקרתית מאד ומוכרת רק עגלים צעירים מאד שלא עבר עליהם חורף ולא חטפו שפעת, וממילא לא מצוי אצלם סירכות, והמחיר בהתאם, משא"כ בבשר חו"ל מהחברה השניה ששם זה בהמות גדולות עם מלא סרכות.
2. לגבי מה שכתב הרב מוצפי שליט"א, יש הרבה מאד אמת בדבריו, אחד שמתעסק בשחיטה הסביר לי שבמציאות כיום המושג מה נקרא סירכה שלא בודקים אותה, ומה לא נקרא סירכה אינו דומה כלל אצל הכשרויות ותלוי מאד ברמה הכללית של הכשרות, לדוגמא כשרות ספרדית שמקפידה על שיטת הב"י ורשמית לא בודקת סירכות מכשירה בהמות עם ליחות בדרגה מסוימת בטענה שזה כלל לא נקרא סירכה... ומאידך כשרות אשכנזית מהודרת אחרת שמתירה לבדוק סירכות (כנגד שיטת הב"י והרשב"א) אבל בפועל היא בודקת רק סירכות קלות מאד הרבה פחות מהליחות שהכשרות הספרדית מתירה בלי בדיקה... כך שהיא לא מתירה את מה שהכשרות הספרדית הכשירה.
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
כ"כ הגרש"מ עמאר שליט"א מפורש במכתבו.
ראה לעיל.
אם כתוב במפורש שזה לדעת הרמ"א זה אומר שיש בזה סירכא שלרמ"א מותר ולמרן הש"ע אסור. ומה יעזור לי שיש להם עוד הידורים? לכן חייב להדגיש שמותר בהכשר הרב לנדא חלק ב"י
הס"ס הוא הוא רק כשאינך יודע אם יש סירכא או לא. ספק אין סירכא וספק כהרמ"א
אך כשכתוב גלאט רמ"א אין את הספק הראשון
וה"ה כיום בהשגחת הרבנות, יש להם ליין חלק ב"י ויש ליין 'כשר'
והמעניין הוא https://www.ykr.org.il/question/6716/
יהודה בן דוד - משנת יוסף
Well-known member
פעם כתבתי בזה ספק שנתעורר לי, והפניתיה לאחד מהמפקחים הראשיים ברבנות, ולצערי לא זכיתי למענה, ואשמח מאוד לחוו"ד המעיינים.
לכבוד הגאון רבי ,,,,שליט"א
שלום וברכה וכט"ס!
אשמח אם כת"ר יפנה מזמנו להשיב לשאלותי.
א'. אורח לאכול בשר רבנות - מרן זיע"א בשו"ת יבי"א ח"ה (יו"ד סי' ג) כ' להקל בזה משום ס"ס, ספק אם היה בבהמה סירכא, וגם אם היה סירכא שמא הלכה כדברי המכשירים, ובמקום כבוד הבריות יש להקל.
ובשו"ת ויצבור יוסף (בר שלום, ח"ג סי' נו) העיר שברבנות בא"י כיון שמפרידים בין הבשר החלק לבשר שאינו חלק, א"כ אזל להו הספק שמא הוא חלק, דאם הוא חלק לא היה נמצא ב"כשר". ולכן כ' דאין לסמוך על ס"ס זה אלא בבשר המגיע מחו"ל. (וכ' שכשיודע שהמארח קונה רק בשר "כשר" א"א לסמוך על ספק שמא מהארץ ושמא מחו"ל, ושצ"ע בזה. ורק כשאינו יודע בבירור שבעה"ב קונה בשר כשר בלבד יכול לסמוך על ס"ס זה, כשאינו יודע בבירור שבשר זה נשחט בארץ, וכשיש חשש פגיעה אם ישאל לבעה"ב, ובפרט בסעודת מצוה). (וכדבריו פסק בס' ואין למו מכשול איסור והיתר ח"א עמ' פט והלא'). וכ"כ בשו"ת שמע שלמה ח"ח (יו"ד סי' א אות ה). ובשו"ת ויאמר משה (ירדני ח"א ס"ס כז) כ' שגם בבשרים המגיעים מחו"ל כבר מחלקים את הבשר לחלק וכשר, וא"כ תם לו הס"ס הנ"ל. ע"ש.
אך באו"ת (שבט תשע"ה סי' נט אות ב) כ' דעדיין יש ס"ס שמא היתה סירכא שניתקת בהגבהה שהכשיר בזה מרן השו"ע (יו"ד סי' לא סעי' יא), ושפעמים שמזדמן למוכרי הכשר בשר חלק ומוכרים אותו בחזקת ובמחיר הכשר.
ובקובץ אבקת רוכל גליון ו (עמ' קכג והלא') כ' להעיר כאמור, והוסיף שאין לומר ס"ס שמא כהרמ"א, כי היום מפרידים את הסירכות אף דלא כהרמ"א. ושאין לצרף את מש"כ הפוס' ללמד זכות על המנהג הזה, כין שאינה דעה בפוס' אלא רק לימוד זכות, ואף הם כתבו שאינו מנהג טוב. וכ' דאף ב"גלאט" אין לספרדי להקל, כיון שמפרידים אותו מהחלק בית יוסף. ורק היכא שלא מחלקים את החלק מהגלאט, אז יש להקל לאכול מ"הגלאט" שמעורב בו גם "חלק ב"י". וכ"כ בגליון ח' (עמ' שנט). ע"ש.
אולם בגליון ז (עמ' רט) בא רעהו וחקרו וכ' דאף היכא דמפרידים הגלאט מהחלק עדיין יש להקל, כיון דגם כשיש סירכא בין אונא לאונא (מחיתוך לחיתוך) כשהוא למעלה מחציין, דלדעת מרן חשיבי כסדרן ומותר לאוכלו בלא בדיקה, ולדעת הרמ"א (שם סי' לט ס"ד) כל שהוא למעלה מחציין צריך בדיקה. וכיום השו"ב מקפידים על דעת הרמ"א, וגם כשהסירכא למעלה מחציין מקלפים אותה, ואח"כ מנפחים הריאה ובודקים את אותו המקום, ואם לא מצאו חור בריאה מסמנים את הבהמה ההיא כ"גלאט". וא"כ גם לספרדי יהיה מותר לאכול מבהמה זו אשר קילפו את הסירכא שהיתה למעלה מחציין, שהרי לפי השו"ע גם בלי בדיקה וקילוף כלל כשרה, ואין הבדיקה וקילוף מגרעים. ושלכן ספרדי הבא לאכול מבשר גלאט, אפי' שהשם "גלאט" מורה שהיה בבהמה זו סירכא, אבל מאן יימר שהיתה סירכא האוסרת דילמא היתה מחיתוך לחיתוך למעלה מחציין דכשרה היא בלא בדיקה. עכ"ד. (ועי' במש"כ בגליון ח' הנ"ל להשיב ע"ד). ולפי"ז לכאו' במקום שאין גלאט אלא רק חלק ב"י וכשר, יוכל המתארח להקל גם ב"כשר" שהרי את הסירכות הנ"ל מפרידים מה"חלק ב"י" ומעבירים ל"כשר". וע"ע באו"ת (חשון תשס"ה סי' יד). (ובעיקר דבריו עי' באו"ת אדר א' תשס"ה, סי' סה, מש"כ ע"ד). ובס' תורת אבי (בן יוסף, עמ' שכא והלא'). [וכשבישלו תבשיל ובתוכו בשר כזה, האם יכול לאכול מהתבשיל, עי' בס' ואין למו מכשול הנ"ל (עמ' צו והלא')]. (וע"ע להגר"ע אבורביע שצ"ל במכתבו שהובא בקובץ אבקת רוכל [גליון ו עמ' לה] אודות שוחט תימני שנהג לפרוק הסירכות בסכין).
השאלה היא מה מהמציאויות המתוארות נכונות. והאם יש בזה עוד צירופים.
ב'. שמועה שמעתי משם הרב רצון ערוסי שכיום יש ימים של שחיטה חלק וימים של שחיטה רגיל, ובימים של השחיטה של החלק מה שלא יוצא חלק הולך לגוי ולא לרבנות הרגילה, האם יש לשמועה זו שחר.
לכבוד הגאון רבי ,,,,שליט"א
שלום וברכה וכט"ס!
אשמח אם כת"ר יפנה מזמנו להשיב לשאלותי.
א'. אורח לאכול בשר רבנות - מרן זיע"א בשו"ת יבי"א ח"ה (יו"ד סי' ג) כ' להקל בזה משום ס"ס, ספק אם היה בבהמה סירכא, וגם אם היה סירכא שמא הלכה כדברי המכשירים, ובמקום כבוד הבריות יש להקל.
ובשו"ת ויצבור יוסף (בר שלום, ח"ג סי' נו) העיר שברבנות בא"י כיון שמפרידים בין הבשר החלק לבשר שאינו חלק, א"כ אזל להו הספק שמא הוא חלק, דאם הוא חלק לא היה נמצא ב"כשר". ולכן כ' דאין לסמוך על ס"ס זה אלא בבשר המגיע מחו"ל. (וכ' שכשיודע שהמארח קונה רק בשר "כשר" א"א לסמוך על ספק שמא מהארץ ושמא מחו"ל, ושצ"ע בזה. ורק כשאינו יודע בבירור שבעה"ב קונה בשר כשר בלבד יכול לסמוך על ס"ס זה, כשאינו יודע בבירור שבשר זה נשחט בארץ, וכשיש חשש פגיעה אם ישאל לבעה"ב, ובפרט בסעודת מצוה). (וכדבריו פסק בס' ואין למו מכשול איסור והיתר ח"א עמ' פט והלא'). וכ"כ בשו"ת שמע שלמה ח"ח (יו"ד סי' א אות ה). ובשו"ת ויאמר משה (ירדני ח"א ס"ס כז) כ' שגם בבשרים המגיעים מחו"ל כבר מחלקים את הבשר לחלק וכשר, וא"כ תם לו הס"ס הנ"ל. ע"ש.
אך באו"ת (שבט תשע"ה סי' נט אות ב) כ' דעדיין יש ס"ס שמא היתה סירכא שניתקת בהגבהה שהכשיר בזה מרן השו"ע (יו"ד סי' לא סעי' יא), ושפעמים שמזדמן למוכרי הכשר בשר חלק ומוכרים אותו בחזקת ובמחיר הכשר.
ובקובץ אבקת רוכל גליון ו (עמ' קכג והלא') כ' להעיר כאמור, והוסיף שאין לומר ס"ס שמא כהרמ"א, כי היום מפרידים את הסירכות אף דלא כהרמ"א. ושאין לצרף את מש"כ הפוס' ללמד זכות על המנהג הזה, כין שאינה דעה בפוס' אלא רק לימוד זכות, ואף הם כתבו שאינו מנהג טוב. וכ' דאף ב"גלאט" אין לספרדי להקל, כיון שמפרידים אותו מהחלק בית יוסף. ורק היכא שלא מחלקים את החלק מהגלאט, אז יש להקל לאכול מ"הגלאט" שמעורב בו גם "חלק ב"י". וכ"כ בגליון ח' (עמ' שנט). ע"ש.
אולם בגליון ז (עמ' רט) בא רעהו וחקרו וכ' דאף היכא דמפרידים הגלאט מהחלק עדיין יש להקל, כיון דגם כשיש סירכא בין אונא לאונא (מחיתוך לחיתוך) כשהוא למעלה מחציין, דלדעת מרן חשיבי כסדרן ומותר לאוכלו בלא בדיקה, ולדעת הרמ"א (שם סי' לט ס"ד) כל שהוא למעלה מחציין צריך בדיקה. וכיום השו"ב מקפידים על דעת הרמ"א, וגם כשהסירכא למעלה מחציין מקלפים אותה, ואח"כ מנפחים הריאה ובודקים את אותו המקום, ואם לא מצאו חור בריאה מסמנים את הבהמה ההיא כ"גלאט". וא"כ גם לספרדי יהיה מותר לאכול מבהמה זו אשר קילפו את הסירכא שהיתה למעלה מחציין, שהרי לפי השו"ע גם בלי בדיקה וקילוף כלל כשרה, ואין הבדיקה וקילוף מגרעים. ושלכן ספרדי הבא לאכול מבשר גלאט, אפי' שהשם "גלאט" מורה שהיה בבהמה זו סירכא, אבל מאן יימר שהיתה סירכא האוסרת דילמא היתה מחיתוך לחיתוך למעלה מחציין דכשרה היא בלא בדיקה. עכ"ד. (ועי' במש"כ בגליון ח' הנ"ל להשיב ע"ד). ולפי"ז לכאו' במקום שאין גלאט אלא רק חלק ב"י וכשר, יוכל המתארח להקל גם ב"כשר" שהרי את הסירכות הנ"ל מפרידים מה"חלק ב"י" ומעבירים ל"כשר". וע"ע באו"ת (חשון תשס"ה סי' יד). (ובעיקר דבריו עי' באו"ת אדר א' תשס"ה, סי' סה, מש"כ ע"ד). ובס' תורת אבי (בן יוסף, עמ' שכא והלא'). [וכשבישלו תבשיל ובתוכו בשר כזה, האם יכול לאכול מהתבשיל, עי' בס' ואין למו מכשול הנ"ל (עמ' צו והלא')]. (וע"ע להגר"ע אבורביע שצ"ל במכתבו שהובא בקובץ אבקת רוכל [גליון ו עמ' לה] אודות שוחט תימני שנהג לפרוק הסירכות בסכין).
השאלה היא מה מהמציאויות המתוארות נכונות. והאם יש בזה עוד צירופים.
ב'. שמועה שמעתי משם הרב רצון ערוסי שכיום יש ימים של שחיטה חלק וימים של שחיטה רגיל, ובימים של השחיטה של החלק מה שלא יוצא חלק הולך לגוי ולא לרבנות הרגילה, האם יש לשמועה זו שחר.
נערך לאחרונה:
יהודה בן דוד - משנת יוסף
Well-known member
לכבוד הרב @קורסיה
ראה במה שכתבתי בהודעה קודמת.
ולפי"ז לכאו' הכוונה היא כך, הרי יש ב' סוגי ליין, יש ליין מהדרין, שמעבירים את הסירכות לרבנות, ויש את הרבנות הרגילה שלוקחים את כל הבשר שנמצא עם הבעיות בסירכות.
וא"כ נמצא שבהכשרים הטובים יש גם בשר שאין בו בעיה כלל, ורק יתכן שיש בשר עם בעיות בסירכות. וא"כ אפש"ל שאצל הרב לנדא יש קו אחד שמקפידים מאוד על סירכות ברמה מאוד גבוהה, ולעומת זה יש קו שמקפידים על סירכות אבל לא באותה רמה, אלא סומכים באופנים מסויימים על הרמ"א, אבל עדיין יתכן שהם מקפידים על סירכות יותר מרוב ההכשרים, וגם הספרדים.
ורק ברבנות הרגילה אין את הס"ס השני לכאו'. אלא שגם בזה כתבתי לדון בהודעה קודמת.
אברהם העברי
Active member
אני חושב שחסר כאן ידע בסיסי
ידוע לכם כמה בהמות יוצאות ללא סירכות בשחיטות חו"ל? כפי שזכור לי מתוך כ 30-40 בהמות יוצא אולי 4-5 בהמות ללא סירכות!
מובן היטב כמה נסיון יש לכשרויות להקל מה נקרא סירכות ומה סתם ליחה וכך להכשיר יותר בהמות כחלק, והגבול שמחלק בין סירכות לליחות שונה מאד בין הבדצ"ים השונים.
עכ"פ פשיטא שבכשרויות שמתירות בדיקת הסירכות רוב ודאי של הבהמות הם עם סירכות.
ידוע לכם כמה בהמות יוצאות ללא סירכות בשחיטות חו"ל? כפי שזכור לי מתוך כ 30-40 בהמות יוצא אולי 4-5 בהמות ללא סירכות!
מובן היטב כמה נסיון יש לכשרויות להקל מה נקרא סירכות ומה סתם ליחה וכך להכשיר יותר בהמות כחלק, והגבול שמחלק בין סירכות לליחות שונה מאד בין הבדצ"ים השונים.
עכ"פ פשיטא שבכשרויות שמתירות בדיקת הסירכות רוב ודאי של הבהמות הם עם סירכות.
אדרבה, תביא לנו מידע מדוייק.
ובאמת מעניין כמה יוצא בבד"ץ של הרב לנדא בקו של הרמ"א ביחס להכשרים אחרים.
כעת השגתי את ההסרטה שמרן הראשל"צ שליט"א אומר זאת.
בשר העדה החרדית הכי פחות טוב לספרדים.mp4
drive.google.com
וז"ל:
הבשר של מקומות אחרים הרבה יותר עדיף מהבשר של העדה החרדית, ואני אומר את זה באחריות!
יש הרבה הכשרים ב"ה, בן פורת יוסף, ההכשר הכי פחות שיש לנו, לבשר - לא לְעוֹף, זה העדה החרדית.
נערך לאחרונה:
השאלה אם אפשר לדון לפי פירושים והשארות, אולי הכי פשוט זה לשאול את ההכשר בעצמו מה המציאות שם, ולא לקבוע מציאות לפי מה שנראה לנו
אברהם העברי
Active member
בד"כ כל הכשר מציג עצמו כאילו הוא הכי מחמיר בנושא, ופוסל סירכות יותר מאחרים, אבל אנשים שהתעסקו בשחיטות עם כמה כשרויות אומרים בפה מלא שקיים מציאות כזו שהכשר אשכנזי שמקל לפי הרמ"א עדין בפעל מחמיר יותר בעניין הסירכות מהכשר ספרדי שמקפיד על חלק, והכל בגלל שכל אחד מחליט בעצמו מה סירכה ומה סתם ליחה.