ב"ה
שלום וברכה,
לענין בורר בסופגניה, להוציא הריכוז של הריבה בנקל בלי לדקדק, מותר, לפי שאינו מעורב אלא מבורר לעצמו. אבל לדקדק להוציא את מעט הריבה שנאחזה בקצות הבצק של הסופגניה, לכאורה היה מקום לאסור.
אלא שיש לצדד גם בזה להקל. דהריבה שמפריד ממה שנאחז בבצק, החלק שלא נבלע בבצק רק מונח ע"ג הבצק, נחשב כלכלוך ע"ג הפרי שמותר להסירו שהפרי מבורר ועומד. והחלק שנבלע בבצק ורוצה להפרידו, אם יפרידו ע"י שילחץ באצבעותיו וימשוך, דמי לסוחט ולא לבורר, שכבר נעשה כמים שבספוג שנחשבים אחד עם הספוג, ומעתה הו"ל כסוחט כבשים ושלקות שמותר. ואם חותך החלק של הבצק שבלוע בו הריבה גם מותר, לפי שהכל מחובר, ואין ברירה במין אחד, כמו שמותר להסיר החלק הרקוב שבפרי מפני שהוא מחובר. זאת ועוד שאם עושה כן בשעת אכילה ממש, יש לצרף דעת מהר"י אבולעפיא שהובא במהריט"ץ שהתיר אף פסולת מתוך אוכל. וכ"ש אם לא יטול הריבה מהסופגניה אלא הסופגניה מהריבה, שאז נחשב אוכל מתוך פסולת לאלתר וביד ושפיר דמי.
ומעתה מי שאינו חפץ בריבה, ורוצה למשוך הסופגניה מהחלק שיש בו ריבה, בשעת האכילה ממש, רשאי להקל בזה.
בברכה רבה
