רבינו בחיי מפרש שבחקותי היינו שמיטה ויובל, עיין שם.
ולפי"ז מיושב היטב האמור בסוף הקללות "אז תרצה הארץ את שבתותיה", שלכאו' היכן רמוז שלא שבתו בשמיטה,
ויתכן שהוא בכלל "אם את משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את כל מצוותי" וגו';
אבל להרבינו בחיי מיושב היטב, שהתורה פירטה זאת בברכות, אם בחקותי תלכו, ובקללות אם בחקותי תמאסו.
ולפי"ז מיושב היטב האמור בסוף הקללות "אז תרצה הארץ את שבתותיה", שלכאו' היכן רמוז שלא שבתו בשמיטה,
ויתכן שהוא בכלל "אם את משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את כל מצוותי" וגו';
אבל להרבינו בחיי מיושב היטב, שהתורה פירטה זאת בברכות, אם בחקותי תלכו, ובקללות אם בחקותי תמאסו.