דברי התורי"ד נדפס מכת"י באהלי טהרות האזינו תשפ"ד (גליון 155):
ולכאורה מבואר מדבריו, שלחולקים על רבה, הידיעה מהסכך שמזכירה את הסוכות שעשה הקב"ה לעמ"י ביציאה ממצרים, היא בעשייה ולא בישיבה. ומשמע מזה שיש מצווה בעשייה, וכמו שדייקו האחרונים מרש"י מכות דף ח' ע"א. מיהו יל"ד שלא כל אחד ואחד עושה ורק שכשיושבים נזכרים בעשייה וידברו על זה, וא"כ אולי לא מוכרח שזה גופא מצווה. אך לא הבנתי כ"כ כיצד פירושו של הרי"ד א"ש בלשון הגמ' "ההוא ידיעה לדורות" והרי לכו"ע זה ידיעה לדורות וכל השאלה אם זה בשעת העשייה או בשעת הישיבה. ואולי לא הבנתי נכון דבריו; ואשמח אם יוסיפו על זה.
