• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

ביעור מעשרות בפירות שביעית

גרינפלד

Well-known member
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישית שנת המעשר (כו יב)

בספרי פיסקא ש"ב ובפרשת ראה פיסקא ק"ט לפי גירסת הגר"א "יכול אף שנה שביעית תהא חייבת בביעור תלמוד לומר שנת המעשר, שנה שחייבת במעשר יצתה שנה שביעית שאינה חייבת במעשר". וצריך ביאור, למה צריך מיעוט שאין ביעור מעשרות בשנה השביעית, הרי בלאו הכי אינה חייבת במעשר.

ויש לומר, שגם באופנים ששייך חיוב מעשר בשביעית, כגון פירות שגדלו בחו"ל ואין בהם קדושת שביעית, ואח"כ נתמרחו בארץ וחייבות במעשר כמ"ש הרמב"ם תרומות פ"א הכ"ב, ובכס"מ שם צידד דהוי מה"ת, מ"מ אין על זה חיוב ביעור, וכעי"ז כתב במשנת יעבץ או"ח סי' ל"ג דנפק"מ למש"כ הב"י בשו"ת אבקת רוכל סי' כ"ד שאם לא הפקיר את הפירות בשביעית חייב במעשר, עי"ש. ובזה נתמעט הכא דעכ"פ פטור מן הביעור. עוד ראיתי מי שכתב, דנפק"מ לביכורים, לפי שיטת רש"י (שמות כג יט) דביכורים נוהגים בשביעית, והרי ביכורים טעונים ביעור כדתנן בביכורים פ"ב מ"ב, ונתמעט הכא דמ"מ בשביעית אינם טעונים. וכן נפק"מ לחלה, שגם בה יש חיוב ביעור, ועיסת שביעית חייבת בחלה.

אמנם קשה על זה, דא"כ נפק"מ ג"כ לנטע רבעי של שביעית, שהרי נטע רבעי שפיר נוהג בשנת שביעית, וחייב בביעור, ולפי מה שנתבאר לא יהיה חיוב ביעור על נטע רבעי זה, והנה במשנה בפאה פ"ז מ"ו נחלקו ב"ש וב"ה האם לנטע רבעי יש לו ביעור, והביא הר"ש מהירושלמי, דרבי סובר שלא נחלקו ב"ש וב"ה אלא בשביעית שאין נוהג בה מעשר שני, ומבואר דלב"ה גם לנטע רבעי של שביעית יש ביעור. ומבואר דגם לפירות שנה שביעית יש ביעור, וקשה על גירסת הגר"א הנ"ל.​
 
עוד ראיתי מי שכתב, דנפק"מ לביכורים, לפי שיטת רש"י (שמות כג יט) דביכורים נוהגים בשביעית, והרי ביכורים טעונים ביעור כדתנן בביכורים פ"ב מ"ב, ונתמעט הכא דמ"מ בשביעית אינם טעונים.​
והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה:
ויש להסביר גדר הדבר שאין בהם ביעור, דהנה חיוב ביעור הוא על מה שגדל בשלשת השנים, כדאמר קרא בפרשת ראה "מקצה שלש שנים" וגו', ומבואר בספרי דאע"פ שהביעור הוא בפסח של שנה רביעית, מ"מ ירק שגדל מראש השנה של רביעית עד פסח אינו חייב בביעור [של רביעית, אלא מתבער בביעור הבא], דהחיוב רק על מה שגדל בשלשת השנים, והוא הדין שמה שגדל קודם לשלשת השנים אין עליו חיוב ביעור, והשנה השביעית שאינה מג' השנים אין עליה חיוב ביעור.

ולפי זה אפשר לומר שגם לפי הגירסא שלפנינו וכן גרסו הראשונים עי' בפירוש רבינו הלל ועוד, דגרסינן ששביעית פטורה מהמעשר ולא מהביעור, מ"מ יש לומר שמודים לדין זה מסברא כיון שאינו מתבואת שלש השנים, וכנ"ל.

והנה יש להסתפק בפירות שלא נתמרחו עדיין בזמן הביעור, דקי"ל דאין חייבים בביעור עי' מע"ש פ"ה מ"ח, איך הדין כשנתמרחו אחר הפסח, האם חייבים בביעור לאלתר, או שחייבים בביעור הבא, או שאינם חייבים כלל. והנה במשנה ראשונה שם נראה שחייבים בביעור הבא [אך יל"ע דיש לו פירוש אחר בעונת המעשרות שם], ולכאורה זה תלוי בהנ"ל, דאם רק פירות שלש השנים האחרונות חייבות בביעור, א"כ השנים הקודמות אינם בכלל ביעור זה. אך אם כל הפירות שנגמר מלאכתן בזמן השנה השלישית חייבות, ורק ירק שנלקט לאחר ראש השנה של רביעית פטור מביעור דלפירות שנה רביעית הרחיבה ונתנה התורה יותר זמן ועוד לא עבר הזמן, אבל פירות של שביעית ושל שנים הקודמות שכבר עבר עליהם הזמן שקצבה התורה חייבים.​
 
[]אמנם קשה על זה, דא"כ נפק"מ ג"כ לנטע רבעי של שביעית, שהרי נטע רבעי שפיר נוהג בשנת שביעית, וחייב בביעור, ולפי מה שנתבאר לא יהיה חיוב ביעור על נטע רבעי זה, והנה במשנה בפאה פ"ז מ"ו נחלקו ב"ש וב"ה האם לנטע רבעי יש לו ביעור, והביא הר"ש מהירושלמי, דרבי סובר שלא נחלקו ב"ש וב"ה אלא בשביעית שאין נוהג בה מעשר שני, ומבואר דלב"ה גם לנטע רבעי של שביעית יש ביעור. ומבואר דגם לפירות שנה שביעית יש ביעור, וקשה על גירסת הגר"א הנ"ל.[/]​
והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה:
והרב צבי הירש ליפקוביץ שליט"א העירני דיש ליישב דמתני' דהתם מיירי בפירות שביעית מראש השנה ועד ט"ו בשבט, להסוברים דקדושת שביעית איכא בהו, דקדושת שביעית תליא בראש השנה ולא בט"ו בשבט, אבל לענין השנים של המעשר והנטע רבעי והביעור אזלינן בתר ט"ו בשבט וכיון שחנטו קודם ט"ו בשבט יש להם ביעור כפירות השנה השישית.

ושוב ראיתי שהמלבי"ם מפרש גירסת הגר"א באופ"א, דלא בא לומר דפירות השנה השביעית אין להם ביעור כלל מחמת שאין זה שנת מעשר או שאינה משלש השנים, עי"ש ביאורו, ודלא כמשנת יעבץ הנ"ל שנקט בדעת הגר"א דלפירות השנה השביעית אין ביעור כלל.​
 
חזור
חלק עליון