בירור השגת מרן שליט"א על האור לציון חלק א' בענין ברכת נפשות על צירוף מזונות ושהכל

[מרן אור עינינו]

כתב בילקוט יוסף ח"ג עמ' ת"פ על דברי האור לציון ח"א סי' י"ט



וראיתי לכמה ת"ח שהקשו על מרן שליט"א שדבריו צע"ג, א. שראיה זו הביאוה כמה אחרונים, שזכה לכוין להם האור לציון. ב. שהרי ראיית האור לציון היא 'מסוף' דברי מרן השו"ע שמברך בנ"ר, ובזה כן קי"ל כמרן







אשמח אם החברים היקרים יאירו עיני בדברי קדשו של מורינו שליט"א, 'דלכאורה' צדקו דברי המשיבים, ונצדק קודש.

 

[תלמיד מר"ן]

גם אם אתה צודק, בדגש על גם, תעיין למרן זיע"א ביביע אומר ח"א ס יב, שהביא להקת אחרונים שפוסקים שלא יברך ואפי' שיש כנגדם רוב פוסקים שסוברים שכן יברך, חיישנן לסב"ל אפי' במקום רבים

 

[מרן אור עינינו]

גם אם אתה צודק בדגש על גם תעיין למרן זיע"א ביביע אומר ח"א ס יב, שהביא להקת אחרונים שפוסקים שלא יברך ואפי' שיש כנגדם רוב פוסקים שסוברים שכן יברך, חיישנן לסב"ל אפי' במקום רבים

לא דנתי הלכה 'למעשה'. דנתי על עצם הדחייה של הראיה.
אם אכן זו ראיה - יוצא שכך דעת מרן השו"ע וכל האחרונים שהסכימו לזה, וא"כ המשקל כאן משתנה.
צריך לדון אחרת בסוגיא זו אם אכן זו ראיה שאין לה דחיה.

 

[תלמיד מר"ן]

אם אכן זו ראיה - יוצא שכך דעת מרן השו"ע וכל האחרונים שהסכימו לזה, וא"כ המשקל כאן משתנה.

לכאורה ראייתו נדחית לפי מה שכתב מרן
כי כל ראייתו הייתה שחייב להעמיד את דברי מרן השו"ע שגם אם אכל כזית מכל התערובת אע"פ שאין בו כזית בכדי אכילת פרס חזי לאיצטרופי לברך בסוף בנ"ר, ומה שכתב שא"א לדחות שיש הבדל בין אם מעורב הכל בגוש אחד לבין לא, משום שקשה שלמה יברך בתחילה בורא מיני מזונות ומבואר שהדגן מחמת חשיבותו לא בטל ולפיכך יברך בנ"ר עכ"ד

ומרן בחזו"ע ברכות כתב

ושו"ר ראיתי ביביע אומר שכתב עוד לתרץ

 

[מרן אור עינינו]

לכאורה ראייתו נדחית לפי מה שכתב מרן

אה"נ.
עיקר כונתי היא על דחיית הילקוט יוסף את הראיה, שלכאורה אינה דחיה.

 

[אבי רביבו]

כתב בילקוט יוסף ח"ג עמ' ת"פ על דברי האור לציון ח"א סי' י"ט

הצג קובץ מצורף 28170

וראיתי לכמה ת"ח שהקשו על מרן שליט"א שדבריו צע"ג, א. שראיה זו הביאוה כמה אחרונים, שזכה לכוין להם האור לציון. ב. שהרי ראיית האור לציון היא 'מסוף' דברי מרן השו"ע שמברך בנ"ר, ובזה כן קי"ל כמרן

הצג קובץ מצורף 28171

הצג קובץ מצורף 28172



אשמח אם החברים היקרים יאירו עיני בדברי קדשו של מורינו שליט"א, 'דלכאורה' צדקו דברי המשיבים, ונצדק קודש.

מרן שליט"א לא "דחה" ראיה זו שאין זו דעת השו"ע. אלא רק כתב שאין זה נכון לפסוק הלכה ע"פ זה, מטעם סב"ל. ובאמת משמע מדבריו כמוך. שדעת השו"ע הכי, רק שלא פוסקים זאת להלכה.

 

[מרן אור עינינו]

מרן שליט"א לא "דחה" ראיה זו שאין זו דעת השו"ע. אלא רק כתב שאין זה נכון לפסוק הלכה ע"פ זה, מטעם סב"ל. ובאמת משמע מדבריו כמוך. שדעת השו"ע הכי, רק שלא פוסקים זאת להלכה

ועל זה הקשו הנ"ל שאנו כן פוסקים כן להלכה לגבי ברכת בנ"ר במקרה הנ"ל שהביא ממנו האור לציון ראיה - עי"ש היטב.

 

[תלמיד מר"ן]

שאנו כן פוסקים כן להלכה

מי זה "אנו" ?

 

[מרן אור עינינו]

מי זה "אנו" ?

כל האחרונים.

 

[תלמיד מר"ן]

מרן שליט"א לא "דחה" ראיה זו שאין זו דעת השו"ע. אלא רק כתב שאין זה נכון לפסוק הלכה ע"פ זה, מטעם סב"ל. ובאמת משמע מדבריו כמוך. שדעת השו"ע הכי, רק שלא פוסקים זאת להלכה.

שו"ר בעלון השיעור השבועי פרשת יתרו תשע"ז שדיבר בזה

 

[פשוט]

באמת ראיתי למו"ר ז"ל בתשובה שם ביבי"א (ח"א סי' י"ב) שהוכיח כדבריו שאין חצי כזית נפשות וחצי כזית מעין שלוש מצטרפים מדברי הזבחי צדק.
וז"ל שם: "והנה בזבחי צדק שם [סי' קיב ס"ק כ'] מסיק לדינא בראחת לאקום (מרקחת) שאין בה כזית דגן בכא"פ, שאף שנראה מדברי הזר"א והפרח שושן והגו"ר שאם אכל כזית מברך בנ"ר, כיון שאין בנ"ר פוטרת מעין ג', אין לאכול אלא פחות מכזית או שיאכלנו בתוך הסעודה. ע"ש. וכו'. עכ"פ דברי הזבחי צדק מבוארים דס"ל שאין חצי זית משבעת המינים מצטרף עם חצי זית ממין אחר לברך לבסוף בנ"ר, וכמש"כ לעיל, דכיון שאין ברכת בנ"ר פוטרת מעין ג' אין מקום לצרפם. עכ"ד.
ובעניותי לא זכיתי להבין דבריו ז"ל, דהזבחי צדק איירי ברחת חאלקום שלדעת הרבה פוסקים חייבת במעין שלוש, ובזה כתב הזבחי צדק שאין ברכת נפשות פוטר מעין שלוש, אבל מעולם לא כתב שעל חצי כזית דגן וחצי כזית פרי שאינו מברך נפשות וצל"ע.
אשמח למי שיברר ויבאר לי דברי רבינו ז"ל.
מצורף דברי זבחי צדק ז"ל.

 

[תלמיד מר"ן]

הזבחי צדק איירי ברחת חאלקום שלדעת הרבה פוסקים חייבת במעין שלוש, ובזה כתב הזבחי צדק שאין ברכת נפשות פוטר מעין שלוש,

רק אם היה לפחות שישית מהתערובות מין דגן
ומרן זצ"ל כתב מפורש "עכ"פ דברי הזבחי צדק מבוארים דס"ל שאין חצי זית משבעת המינים מצטרף עם חצי זית ממין אחר לברך לבסוף בנ"ר"
והבין זאת מזה שכתב הזבחי צדק שיאכל פחות מכזית כדי שלא יצטרך לברך ברכה אחרונה דלא חזי לאיצטרופי.

 

[מרן אור עינינו]

רק אם היה לפחות שישית מהתערובות מין דגן

לא נכון.
כדאי לעיין במקורות היטב לפני שעונים.
הזב"צ הביא כמה דעות שאף כשאין כבא"פ צריך לברך 'מעין ג'', וכך נטה בתחלה לפסוק, וע"ז השאלה הנ"ל קשה טובא על מרן אור עינינו זיע"א,

 

[תלמיד מר"ן]

וכך נטה בתחלה לפסוק,

אתה מביא לי ראיה מההו"א??
ומרן הביא מהמסקנה שכתב שלא יברך .

 

[מרן אור עינינו]

אתה מביא לי ראיה מההו"א??
ומרן הביא מהמסקנה שכתב שלא יברך .

תעיין טוב. חבל על הזמן.

 

[דוק היטב]

לא דנתי הלכה 'למעשה'. דנתי על עצם הדחייה של הראיה.

המשנ״ב (ס״ק מח) נקט שהשו״ע מדבר באכל כזית מיתר המינים המעורבים שם. ולא שאכל בצמצום כזית. ולפ״ז אזלה ראיית האול״צ.

 

[מרן אור עינינו]

המשנ״ב (ס״ק מח) נקט שהשו״ע מדבר באכל כזית מיתר המינים המעורבים שם. ולא שאכל בצמצום כזית. ולפ״ז אזלה ראיית האול״צ.

לא קשור. לא הבנת את הראיה כלל. הוא מוכיח מסוף השו"ע, והמ"ב דיבר על ההתחלה.

 

[דוק היטב]

לא קשור. לא הבנת את הראיה כלל. הוא מוכיח מסוף השו"ע, והמ"ב דיבר על ההתחלה.

לא נכון, הוא כותב מפרש נימוק למה הוא לא מברך מעין ג׳ לפי שלא היה כזית בכדי אכילת פרס, ״אך מברך בנ״ר בשביל יתר המינים המעורבים בתבשיל זה״