ממש"כ ביחו"ד ח"ד סי' מ"א וכן בהליכו"ע ח"ז עמ' ל' נראה שמי שבירך על מאכל חלבי אחר שעה מאכילת בשר (וכמובן אחרי סיום הסעודה), יטעם מעט כדי שלא תהיה ברכתו לבטלה.
ולכאו' צריך להבין למה נקט דווקא שעה, והרי לכאו' ע"פ המקורות ה"ה גם אם מיד אחרי סילוק הסעודה בירך, שיש לו לסמוך על הסוברים שיכול לאכול אז חלבי, ויטעם, ולמה צריך סניף נוסף של שעה?
(אא"כ נאמר ששעה לאו דווקא, ואולי אפשר לדייק כן מסוף ההערה ביחו"ד אבל בכל התשובה מזכיר את ההיתר של אחר שעה. או שפשוט זו היתה השאלה ובאמת לדינא אה"נ גם מיד אח"כ יכול לאכול. [אא"כ לא עשה סילוק סעודה, שאז לא יעזור מה שיאכל כיון שהברכה לא חלה וכו'])
ולכאו' צריך להבין למה נקט דווקא שעה, והרי לכאו' ע"פ המקורות ה"ה גם אם מיד אחרי סילוק הסעודה בירך, שיש לו לסמוך על הסוברים שיכול לאכול אז חלבי, ויטעם, ולמה צריך סניף נוסף של שעה?
(אא"כ נאמר ששעה לאו דווקא, ואולי אפשר לדייק כן מסוף ההערה ביחו"ד אבל בכל התשובה מזכיר את ההיתר של אחר שעה. או שפשוט זו היתה השאלה ובאמת לדינא אה"נ גם מיד אח"כ יכול לאכול. [אא"כ לא עשה סילוק סעודה, שאז לא יעזור מה שיאכל כיון שהברכה לא חלה וכו'])
