• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • בשורה משמחת: בעז"ה עומד לצאת לאור בימים הקרובים ילקוט יוסף ברכות חלק א' החדש. מחיר מוזל לקבוצות הנרשמים מראש (כגון כוללים, קהילות, בתי כנסת וכדו'), לפרטים והרשמה יש לפנות למרכז למורשת מרן במייל: y@moreshet-maran.com

במלאות 45 שנה לפגישת מרן עם מלך ספרד, בחודש טבת תשל"ח, מרן מספר רשמים מהפגישה הנדירה

לפני 45 שנה, עדיין לא היתה למדינת ישראל נציגות דיפלומטית בספרד, ראשי המדינה שרצו ליצור את הקשר, חיפשו דמות בכירה שאינה פוליטית שתיפגש עם המלך, ומרן זיע"א שהיה בדרכו לספרד נתבקש להיכנס לפגישה עם המלך
כפי שנראה להלן הפגישה הצליחה מעבר למשוער, המלך נשבה בקיסמו האישי של מרן זצ"ל, והמפליא ביותר הוא היחס הזוטר שראה מרן בפגישה זו...
הפרק דלהלן מצוטט מתוך מעדני המלך חלק א' פרק ד'
אשמח מאוד אם יש למישהו תמונה ברורה מפגישה זו​




[לא היינו נדרשים לפרק זה אלמלא התבטאותו הבאה של מרן זיע"א. למרות שיש בידינו עובדות נוספות מפגישותיו של מרן עם מלכים ונשיאים מכל רחבי העולם, נסתפק בבודדות, שיש בהן כדי ללמדנו על סדר העדיפויות בעיניו של מרן זיע"א]



מעולם לא היתה לי קורת רוח כמו כשאני לומד!​

הייתי בכמה מסיבות של מלכים, נשיאים וראשי ערים, ולא היה לי בשום פעם הנאה כמו הנאה של שעה שאני לומד, שום הנאה! היו מסיבות יפות עם כל מיני מאכלים, משקים ופרחים, אבל מעולם לא היתה לי קורת רוח כמו כשאני לומד. ללמדך התורה היא ממש 'מתוקים מדבש ונופת צופים'!




פגישת מרן עם מלך ספרד

[אגב שיעור בהלכות ברכת הראיה נזכר מרן במעשה שולי בעיניו, המסופר על ידו כלאחר יד, כמו עוד מעשה שיגרתי שבכל יום, ומפתיעה ביותר התבטאותו הכנה של מרן זיע"א בסוף דבריו...]

לפני שלשים שנה בערך הייתי רב ראשי, וביקרתי בספרד בעיר מדריד. המלך שם היה מפורסם שהוא גם חכם במדעים, וקבעו פגישה ביני ובין המלך.

נפגשנו עם המלך ועשה לנו כבוד מלכים. לא היתה אז נציגות דיפלומטית בין ישראל ובין ספרד, ובכל זאת קיבל אותנו בכבוד גדול.

כשנכנסנו, החלונות היו סגורים והיה חם מאוד, הרבנית ע"ה היתה אתי, ישבה וכל פניה היו סמוקות מרוב החום, קמה המלכה שישבה ליד המלך ופתחה את כל החלונות. אמרתי עליה 'והיו מלכים אומניך ושרותיהם מניקותיך'...[1]

ודיברנו כמה דברים. קודם כל הביע צער על מה שעשו אנשי ספרד לפני חמש מאות שנה עם היהודים, וגרשו אותם מעל אדמתם, אמר, מאוד אני מצטער ויש לי צער גדול על מה שקרה.

בתוך הדברים הוא מספר, חלק גדול מהיהודים שברחו מספרד עברו להולנד - אמסטרדם, שקיבלו אותם בזרועות פתוחים, והיהודים שם לא היו דוברי עברית אלא ספרדית, והדפיסו את התנ"ך בספרדית, זכיתי ויש לי עותק אחד מהתנ"ך הספרדי, ואני קורא בו מידי יום, ונהנה מהתורה שלכם, מלאה חכמה בינה ודעת, 'כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים'[2].

אמרתי לו, אם אתה קורא בתנ"ך ואתה נהנה, יש לך זכות גדולה. ידוע לך, שלמה המלך, נראה אליו הקב"ה, אמר לו הקב"ה שאל ממני מה אתן לך!

חשב שלמה, מה אגיד, עושר? יש כמה עשירים בעולם. אגיד כבוד? כל מלך יש לו כבוד.

אמר לו, רבונו של עולם, אני רוצה חכמה. אמר לו יען אשר שאלת רק חכמה ולא שאלת עושר וכבוד, החכמה נתונה לך, וגם עושר וכבוד יהיה לך.

המתורגמן היה רב קהלה בספרד, שמו גרשון.

אמרתי, המשל של שלמה המלך, למלך אחד שהיה לו אהוב אחד שאהב מאוד את המלך, והיה הולך בכל מקום ומקום ומשבח את המלך על מידותיו הטובות והתרומיות, איך שהוא נעלה, נדיב לב, רחמן על הבריות. כך היה הולך ועושה נפשות, וכל העם נהפכו למעריצי המלך. והמלך ידע שזה מהידיד הזה.

קרא אותו יום אחד, 'שאל ממני רק דבר אחד ואתן לך'.

הוא חשב מה אבקש, להיות שר עם תיק - בלי תיק, יש הרבה שרים בעולם. אבקש שיתן לי מליון דולר, כמה עשירים יש להם מליון דולר.

אמר לו, אדוני המלך, כיון שנתת לי רשות, יש לך בת יפה כלבנה ברה כחמה, ואהבתי אותה, תעשה לי טובה שאהיה החתן שלך ולא שום דבר אחר. לקח אותו המלך כי הבטיח, נתן לו נדוניא גדולה ונעשה עשיר, עשה לו כבוד גדול ומינה אותו לשר, הרי זה פיקח שקיבל את הכל.

כך שלמה המלך ביקש חכמה שזו בתו של הקב"ה חלק אלוה ממעל, וקיבל את הכל.

המלך התפעל, אמר, איזה יופי של משל, מימי לא שמעתי דברים יפים כאלה.


כשיצאנו מאצלו ליוה אותי עד הרכב. השליש שלו מספר שמימיו המלך לא יצא מכליו כמו הפעם, תמיד באים אצלו נשיאים ומלכים אומר "שלום שלום" והולך.

"וליהודי ספרד היתה שמחה גדולה, כי רמה קרנם לפני העמים".

זה מהתורה, היא נותנת לאדם חכמה, מעניקה לו כבוד והכל.

גם אם לא רצנו אחרי הכבוד, כבוד התורה רץ אחרינו[3]!


האם יש הבדל בין תורת הספרדים לתורת האשכנזים?

"והנה כאשר ביקרתי בחודש טבת תשל"ח בספרד לפי הזמנת קהלת ישראל שם, נפגשתי עם מלך ספרד חואן קרלוס, וקבל אותנו בכבוד גדול. ונשאלתי מהמלך האם יש הבדל בתורת ישראל בין האשכנזים לספרדים? השבתי, שבעיקר דיני התורה אין הבדל כלל בין אשכנזים לספרדים, כי תורה אחת ומשפט אחד לכולנו. ורק בדברים שאינם מעיקרי היהדות יש הבדלים.


מדוע נקראים כל עדות המזרח ספרדים?

ושאל כמה ספרדים יש במדינת ישראל? עניתי שכמחצית האוכלוסיה בישראל הנם ספרדים, הכוללים בתוכם עדות המזרח יוצאי מדינת בבל, מצרים, מרוקו, וסוריה ותימן, שכולם נמנים על הספרדים.

שאל המלך, ומדוע נקראים כל עדות המזרח ספרדים? השבתי לו כי כל המנהגים בענייני הלכה מיוסדים על פי דעתו של הרמב"ם הספרדי, בספרו 'היד החזקה', שהוא הפוסק הגדול של כל עדות המזרח במשפטיו ובחקותיו, ולאורו הולכים כולם, ואומתנו אומה בתורתה, לפיכך נקראים כולם ספרדים.

וייטב הדבר בעיני המלך הספרדי, וראה זאת כמחמאה וכבוד למדינת ספרד שממנה האיר וזרח הרמב"ם הפוסק לכל עדות המזרח"[4].








[1] ישעיה מט, כג.
[2] דברים ד, ו.
[3] ראה עוד אודות פגישה זו ביביע אומר חלק ז' (יו"ד סימן יד ובמסקנא), ומשם המשפט המודגש במרכאות.
[4] מהקדמת מרן זיע"א לספרו מאור ישראל ח"ג - טבעת המלך.
 
חזור
חלק עליון