מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ויקהלו על משה ועל אהרן ויאמרו אלהם רב לכם (טז ג)
בילקוט שמעוני כאן, "ומה זכות היה בידן של בני קרח שינצלו, שבשעה שהיו יושבין אצל קרח אביהן רואין את משה וכובשין את פניהן בקרקע, אמרו אם נעמוד מפני משה רבינו נוהגין בזיון באבינו וכבר נצטוינו על כבוד אב ואם, ואם לא נעמוד כבר כתיב מפני שיבה תקום, מוטב שנעמוד מפני משה רבינו אף על פי שאנו נוהגין בזיון באבינו, באותה שעה הרחישו את לבם בתשובה". והחיד"א בספרו פני דוד כאן מעיר, למה הכריעו לבסוף לקום בפני משה רבינו, לשיטת הרמב"ם דאדם חייב לכבד את אביו גם אם הוא רשע, עי"ש.
והנה בפשוטו היה נראה, דהלא כבוד אביו וכבוד רבו כבוד רבו קודם, מפני שהוא מביאו לחיי העולם הבא, וכמפורש בבבא מציעא לג. דמהאי טעמא אבידת אביו ואבידת רבו אבידת רבו קודמת. ועוד דהרי קרח ג"כ הוא תלמיד של משה רבינו שהיה רבן של כל ישראל שלמדו ממנו את כל התורה, וא"כ הוא עצמו חייב בכבוד משה רבינו, ואתה ואביך חייבין בכבוד הרב.
אמנם החיד"א שם כתב לבאר באופ"א, דגם להרמב"ם דאיכא חיוב כבוד אביו רשע, מ"מ חיוב כבוד כשאינו רשע עדיף, ולכן העדיפו לקיים כבוד משה רבינו, מאשר כבוד אביהם שהיה רשע, וצ"ב למה לא ניחא ליה בטעמים שכתבנו. והנה יש בדבריו חידוש דין, דאע"ג דאיכא מצות כיבוד באב רשע, מ"מ כבוד מי שאינו רשע קודם, ונפק"מ היכא דאביו ואמו נתגרשו, דאז כבוד שניהם שוים [עי' קידושין לא.], מ"מ אם האחד מהם רשע יקדים את כבוד שאינו רשע, דזהו חיוב עדיף טפי.
ויקהלו על משה ועל אהרן ויאמרו אלהם רב לכם (טז ג)
בילקוט שמעוני כאן, "ומה זכות היה בידן של בני קרח שינצלו, שבשעה שהיו יושבין אצל קרח אביהן רואין את משה וכובשין את פניהן בקרקע, אמרו אם נעמוד מפני משה רבינו נוהגין בזיון באבינו וכבר נצטוינו על כבוד אב ואם, ואם לא נעמוד כבר כתיב מפני שיבה תקום, מוטב שנעמוד מפני משה רבינו אף על פי שאנו נוהגין בזיון באבינו, באותה שעה הרחישו את לבם בתשובה". והחיד"א בספרו פני דוד כאן מעיר, למה הכריעו לבסוף לקום בפני משה רבינו, לשיטת הרמב"ם דאדם חייב לכבד את אביו גם אם הוא רשע, עי"ש.
והנה בפשוטו היה נראה, דהלא כבוד אביו וכבוד רבו כבוד רבו קודם, מפני שהוא מביאו לחיי העולם הבא, וכמפורש בבבא מציעא לג. דמהאי טעמא אבידת אביו ואבידת רבו אבידת רבו קודמת. ועוד דהרי קרח ג"כ הוא תלמיד של משה רבינו שהיה רבן של כל ישראל שלמדו ממנו את כל התורה, וא"כ הוא עצמו חייב בכבוד משה רבינו, ואתה ואביך חייבין בכבוד הרב.
אמנם החיד"א שם כתב לבאר באופ"א, דגם להרמב"ם דאיכא חיוב כבוד אביו רשע, מ"מ חיוב כבוד כשאינו רשע עדיף, ולכן העדיפו לקיים כבוד משה רבינו, מאשר כבוד אביהם שהיה רשע, וצ"ב למה לא ניחא ליה בטעמים שכתבנו. והנה יש בדבריו חידוש דין, דאע"ג דאיכא מצות כיבוד באב רשע, מ"מ כבוד מי שאינו רשע קודם, ונפק"מ היכא דאביו ואמו נתגרשו, דאז כבוד שניהם שוים [עי' קידושין לא.], מ"מ אם האחד מהם רשע יקדים את כבוד שאינו רשע, דזהו חיוב עדיף טפי.
