• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ו. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.

בעניין אחזוקי איסורא לא מחזיקנן

גרינפלד

Well-known member
בשו"ע (סי' תנג ס"ד) כתב שבשעת הדחק מותר לקחת קמח מן השוק,
וכתב הביאור הלכה (ד"ה מן השוק) שמשמע שאפי' מן העכו"ם מותר, "דלא מחזקינן איסורא",
ורק צריך לנפות שמא יש פירור חמץ,
ועיי"ש זו מחלוקת ראשונים.

וכלל זה שלא מחזקינן איסורא - היה מקום לומר שזה מדין חזקת היתר שלא החמיץ [ואולי גם חזקת הגוף],
ובשו"ע (סי' תס"ז ס"ג) כתב שחיטים שבאו בספינה אם הם יבשות וקשות ולא נשתנה מראיהן אחזוקי איסורא לא מחזקינן,
וכתב הגר"א מקור לכך שאף ששכיח שיתרטב לא חוששים - מגיטין ל' א' שסומכים על חזקת חיים של העני לעניין לקיחת המעשר עני אפי' שמיתה שכיחא,
ומשמע מדבריו שזה מדין חזקה.

אמנם בשאר אחרונים נראה שזה גדר אחר [כמדומה שכן משמע בשו"ע הרב, שמביא לזה דימוי מטריפות],
ובשערי תשובה (סוף סי' ת"ס) הביא הנידון שיש שאינם אוכלים מצה שרויה בפסח שמא יש בה קמח שלא נילוש וכעת במגע עם המים יחמיץ,
וכתב שהרבה מקילים, כי אחזוקי איסורא לא מחזקינן.

וכאן לכאורה אין חזקה שנילוש [מיהו אולי נדחוק שכששורה במים - יש חזקה שלא החמיץ עכשיו],
ויל"ד שהוא בגדר מהיכי תיתי, ועי' ע"ז דף י"ב א' ברש"י ד"ה משום בשר נבילה, וד"ה הכא נמי,
ועי' רמב"ן עבודה זרה שכשקונים פת מגוי - אין חוששים שנאפתה בעצי איסור, כי אחזוקי איסורא לא מחזקינן.
 
ועי' רמב"ן עבודה זרה שכשקונים פת מגוי - אין חוששים שנאפתה בעצי איסור, כי אחזוקי איסורא לא מחזקינן.​
רמב"ן עבודה זרה דף סה עמוד ב:
ולזבוני לעכו"ם שלא בפני ישראל. שמעתי שר"ח כתב כאן שאף מפני זה אסור פת של עכו"ם שמא נתערב בו יין נסך ותמהני עליו שא"כ חטים לא נקח שמא נפל בו יין נסך פת לא נאכל שמא אפאו בעצי אשרה ויש שבח עצים בפת קדרות נמי לא נקח שמא הסיקן באשרה וערלה וכלאי הכרם עצים ופירות שלהן נמי שמא כלאי הכרם או ערלה בארץ או של אשרה הם אלא אחזוקי איסורי לא מחזקינן.​
 
והראוני בש"ך (יורה דעה סימן פג סעיף קטן יא):
אין להחמיר ולפשפש כו'. דאחזוקי איסורא לא מחזקינן ואפילו היכא דאיכא לברורי שם ול"ד למ"ש לעיל ריש סי' א' בהג"ה דאע"ג דרוב מוחזקין הן בשחיטה אין לסמוך לכתחלה על החזקה במקום דיכולים לבררו (והוא ג"כ מהאור זרוע) דהכא אין אנו מתירין הדגים מכח חזקה אלא אדרבה אמרי' מהיכי תיתי יהא כאן איסור:
ועי' ביאור הגר"א (שם ס"ק י"א) שכתב "אחזוקי איסורא לא מחזקינן", כחולין נ"ו ב',
ושם לשון הגמ' "אחזוקי ריעותא לא מחזקינן".​
 
חזור
חלק עליון