בשו"ע (סי' תנג ס"ד) כתב שבשעת הדחק מותר לקחת קמח מן השוק,
וכתב הביאור הלכה (ד"ה מן השוק) שמשמע שאפי' מן העכו"ם מותר, "דלא מחזקינן איסורא",
ורק צריך לנפות שמא יש פירור חמץ,
ועיי"ש זו מחלוקת ראשונים.
וכלל זה שלא מחזקינן איסורא - היה מקום לומר שזה מדין חזקת היתר שלא החמיץ [ואולי גם חזקת הגוף],
ובשו"ע (סי' תס"ז ס"ג) כתב שחיטים שבאו בספינה אם הם יבשות וקשות ולא נשתנה מראיהן אחזוקי איסורא לא מחזקינן,
וכתב הגר"א מקור לכך שאף ששכיח שיתרטב לא חוששים - מגיטין ל' א' שסומכים על חזקת חיים של העני לעניין לקיחת המעשר עני אפי' שמיתה שכיחא,
ומשמע מדבריו שזה מדין חזקה.
אמנם בשאר אחרונים נראה שזה גדר אחר [כמדומה שכן משמע בשו"ע הרב, שמביא לזה דימוי מטריפות],
ובשערי תשובה (סוף סי' ת"ס) הביא הנידון שיש שאינם אוכלים מצה שרויה בפסח שמא יש בה קמח שלא נילוש וכעת במגע עם המים יחמיץ,
וכתב שהרבה מקילים, כי אחזוקי איסורא לא מחזקינן.
וכאן לכאורה אין חזקה שנילוש [מיהו אולי נדחוק שכששורה במים - יש חזקה שלא החמיץ עכשיו],
ויל"ד שהוא בגדר מהיכי תיתי, ועי' ע"ז דף י"ב א' ברש"י ד"ה משום בשר נבילה, וד"ה הכא נמי,
ועי' רמב"ן עבודה זרה שכשקונים פת מגוי - אין חוששים שנאפתה בעצי איסור, כי אחזוקי איסורא לא מחזקינן.
וכתב הביאור הלכה (ד"ה מן השוק) שמשמע שאפי' מן העכו"ם מותר, "דלא מחזקינן איסורא",
ורק צריך לנפות שמא יש פירור חמץ,
ועיי"ש זו מחלוקת ראשונים.
וכלל זה שלא מחזקינן איסורא - היה מקום לומר שזה מדין חזקת היתר שלא החמיץ [ואולי גם חזקת הגוף],
ובשו"ע (סי' תס"ז ס"ג) כתב שחיטים שבאו בספינה אם הם יבשות וקשות ולא נשתנה מראיהן אחזוקי איסורא לא מחזקינן,
וכתב הגר"א מקור לכך שאף ששכיח שיתרטב לא חוששים - מגיטין ל' א' שסומכים על חזקת חיים של העני לעניין לקיחת המעשר עני אפי' שמיתה שכיחא,
ומשמע מדבריו שזה מדין חזקה.
אמנם בשאר אחרונים נראה שזה גדר אחר [כמדומה שכן משמע בשו"ע הרב, שמביא לזה דימוי מטריפות],
ובשערי תשובה (סוף סי' ת"ס) הביא הנידון שיש שאינם אוכלים מצה שרויה בפסח שמא יש בה קמח שלא נילוש וכעת במגע עם המים יחמיץ,
וכתב שהרבה מקילים, כי אחזוקי איסורא לא מחזקינן.
וכאן לכאורה אין חזקה שנילוש [מיהו אולי נדחוק שכששורה במים - יש חזקה שלא החמיץ עכשיו],
ויל"ד שהוא בגדר מהיכי תיתי, ועי' ע"ז דף י"ב א' ברש"י ד"ה משום בשר נבילה, וד"ה הכא נמי,
ועי' רמב"ן עבודה זרה שכשקונים פת מגוי - אין חוששים שנאפתה בעצי איסור, כי אחזוקי איסורא לא מחזקינן.
