בספר איל משולש הל' בורר הקשה על המבואר במו"ק ב' ע"ב שהמנכש עשבים רעים מבין צמחים, חייב משום זורע או חורש; שנחייבהו משום בורר, ועיי"ש. ולכאורה היה נראה לומר שבורר זה רק תיקון קלקול שנובע ממה שהדברים בתערובת, אבל כאן הקלקול הוא מה שהעשבים לוקחים כוח מהקרקע, וזה רוצה לתקן; וקלקול זה לא קשור לתערובת, כיון שגם אם היה מסודר וניכר כל צמח לעצמו, היה קלקול. וכעי"ז יל"ד (אולי ראיתי באיזה ספר) למה מותר [מצד דיני מלאכות] לשחק שחמט בשבת, והרי הוא בורר את הכלים הנאכלים; אלא שגם כאן מה שמוציא אינו משום שמעורב, ואפי' בלוח ענק היה מוציא. [מיהו עיין פרדס יצחק-בירורי הפרדס סי' ד' ענף ג' אות ע"ז, וציין בהערות לבית אהרן וישראל שנה ז' גליון ב (לח) עמ' קסח-קסט שכתבו טעמים אחרים]. וכעין זה יל"ד על הגמ' מכות כ' ע"ב שהמלקט שערה לבנה מתוך שחורות [בשבת] חייב, ופירש ריב"ן (נדפס במקום רש"י) שזה גוזז, ובביאור הלכה סי' ש"מ ד"ה וחייב דן שלכאורה לתוס' שבת צ"ד ע"ב ד"ה אבל בכלי זה מלאכה שאינה צריכה לגופה; ולכאורה נחייבו מצד בורר, אבל יתכן שגם כאן אין זה פגם שהלבנה מקלקלת השחורות, אלא שאין זה יפה שני צבעים [עי' משנ"ב שם סק"ד שבתוספתא מבואר שה"ה שחורה מתוך לבנות. ויתכן שהקפידא שרוצה ליראות זָקֵן, וכמו שבלבנה בין שחורות רוצה ליראות צעיר; ולפי"ז מובן טפי שאין זו קפידא להוציא מתערובת]. ובאיל המשולש מסיק שבמחובר אין בורר, עיין שם שדן על אמירה לעכו"ם לעקור כלאים שיתכן להתיר כי זה שבות (אמירה לעכו"ם) דשבות (עקירה לא לשימוש) במקום מצווה; ולהנ"ל גם יש להתיר כיון שכלאים אין זה מושג של תערובת כמו בשבת, ואפי' עומד מסודר במרחק טפח, נקרא כלאים.
מה שמביא באיל משולש שזה מועיל לגידול האחרים, לכאורה אם אין זה עשבים רעים, לא תמיד מועיל לגידול; גם י"ל שהוא לא מכוון למטרה זו של השבחת הגידול, אלא להינצל מאיסור כלאים, אמנם זה פסיק רישיה שיועיל לגידול אבל פסיק רישיה מותר באמירה לעכו"ם כמשנ"ב סי' רנ"ג ס"ק צ"ט, וצ"ע. ועי' בדרשו הע' 122 שהביאו מכמה מקומות בזה שלא מוחלט תמיד להתיר, ומביאים שבסי' רנ"ט שעה"צ ס"ק כ"ו כתב שבפסיק רישיה דניחא ליה אין היתר; ולפי"ז כאן בקרקע שלו לכאורה יהא אסור אם מוסיף כוח בקרקע.
נערך לאחרונה:
