תנן באבות (ג, ח): רבי דוסתאי ברבי ינאי משום רבי מאיר אומר, כל השוכח דבר אחד ממשנתו, מעלה עליו הכתוב כאלו מתחייב בנפשו, שנאמר (דברים ד, ט), רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך, ע"כ.
ובכתר ראש (אות סז) כתב דמתני' קאי על הראשונים שהיו לומדים בעל פה. ובשו"ע הגר"ז (ת"ת פ"ב ס"ד) פליג שגם בזמן הזה שייך האיסור.
והחו"ב (מנחות צט, ב ד"ה אמר ר"ל) העיר על הכתר ראש, שלכאורה הפסוק "את הדברים אשר ראו עיניך" – לא משמע שקאי דוקא על תורה שבעל פה.
ולכאורה קשה איך יתכן בכלל לומר שזה על תורה שבעל פה, והרי "דברים אשר ראו עיניך" – זה על הר סיני. ויש לומר על פי המדרש (שיר השירים א, ב) שכל דיבור נאמר כך וכך דינין יש בו וכו' וכך קלין וחמורין יש בו.
ובכתר ראש (אות סז) כתב דמתני' קאי על הראשונים שהיו לומדים בעל פה. ובשו"ע הגר"ז (ת"ת פ"ב ס"ד) פליג שגם בזמן הזה שייך האיסור.
והחו"ב (מנחות צט, ב ד"ה אמר ר"ל) העיר על הכתר ראש, שלכאורה הפסוק "את הדברים אשר ראו עיניך" – לא משמע שקאי דוקא על תורה שבעל פה.
ולכאורה קשה איך יתכן בכלל לומר שזה על תורה שבעל פה, והרי "דברים אשר ראו עיניך" – זה על הר סיני. ויש לומר על פי המדרש (שיר השירים א, ב) שכל דיבור נאמר כך וכך דינין יש בו וכו' וכך קלין וחמורין יש בו.