יסוד המעשים ושורש הפעולות המה נמצאים בנפש האדם ובהיות נפש האדם מתוקנת מפעליה יהיו מתוקנים עוד יותר [ותהיה דומה לרוחניים ותרכוש מעלה בעצמה]
ברצון ה' ראיתי לתת חשבון קצר בסבות מדות הנפש שיהיו שמורים אצל האדם ובבא הזמן ישתמש בהם כי עצות ביד גבר כחצים ביד גבור
ושלשה דברים צריך האדם בבקשת כל תכלית בטחון עצה וגבורה .בטחון כי אם ה' לא ירצה שוא שקד מתמיד ועל כן יתפלל וייחל ויקווה וידע שהכל ברצון ה'. עצה נכונה כי אם עצתו לא תהיה נכונה יגע כחו ויחלש כמ"ש מחשבות חרוץ אך למותר וכל אץ אך למחסור. וגבורה, והנה אחר שידע העצה הנכונה יתגבר כארי ללכת בעזרת ה' בעצתו הנכונה כמ"ש התרפית ביום צרה צר כחך למדנו שאין להתרפות בעצות הנכונות אך יש להתרפות מהעצות שאינם נכונות
והנה סבות מדות הנפש כלולים בארבעה טבע הרגל חכמה וחברה
טבע מתחלק לשלשה טבע היצירה טבע המאכלים והתרופות וטבע המנוחה והיגיעה
וההרגל אמרו החכמים ההרגל על כל דבר שלטון והנה אע"פ שהוא מסובב מ"מ אחרי שהאדם מתרגל מאיזה סיבה שתהיה אע"פ שתסור הסיבה הראשונה יחפוץ להמשיך בהרגלו כי האדם חפץ בהרגל ואמרו חז"ל שינוי וסת תחלת חולי אפילו מרע לטוב וכתוב אהבנו את הדגה וענין החינוך הוא ההרגל כי בהיות ההרגל טוב אע"פ שהטבע אינו טוב הנה ההרגל ישלוט
והחכמה כי האדם יעשה חסד או ימחל או ישכח יגון הרבה פעמים לא בעבור טבעו ולא הרגלו אלא בגלל מחשבה שעלתה בו או ששמע שזה הדבר טוב ועל כן נצטוינו לאהוב החכמה כי כפי תוקף האהבת החכמה כן על ידי כן ימשול בנפשו כערך זה
ועוד יש כלול בענין החכמה להיות החכם עיניו בראשו כלומר שם לב על עצמו כמו שאמרו החכמים קול מראה וריח מיישבין דעתו של אדם וזה אינו חכמה בבחינת ציור ענינים נקנים מבחוץ אבל הוא דרך חכמה להיות בעל לב שומע ודעת מיושבת
והחברה כי טבע ברייתו של אדם להיות נמשך אחר רעיו וחבריו כמפורסם ומי שיחפוץ מדה מסוימת יקנה לו חבר המצוין באותה מדה
חתימה
והנה זה הבנין יש לדבר על כל חלק מחלקיו בהתבוננות ולהוליד תולדות רבות ותחבולות וזהו רק סכום קטן ותן לחכם ויחכם עוד
ועוד ראוי לך לדעת כי האדם כשיהיו בידיו שני בחירות רעות ראוי לו לבחור ברע המועט ולא ברע המרובה ואל יאמר הואיל ואבדתי אבדתי והוא דבר חכמה פשוט וכמו שאמר יעקב אם יבא עשו אל המחנה האחת וכו' וכן אם לא תצליח לתקן מדותיך לגמרי אל תאמר הואיל ואבדתי אבדתי אלא תשתדל להפחית על כל פנים בכמות את המדה הרעה אע"פ שלא תעקרנה לגמרי וכן בכל דבר ודבר וכן בעשה טוב אל תאמר הואיל ולא באתי אל שאיפתי התרפה אלא תאמר עדיף זה מהעדר
וכן ראוי לך לשמוע לכל עצה ושומע לעצה חכם וכל אמצעי שיבא לידך בבקשת מבוקשת עשה בין טבעי בין סגולי בין רוחני הנה האמהות בבקשת זרע גם התפללו וגם הכניסו שפחתן לביתם וגם לקחו דודאים גם סבה רוחנית גם סגולית גם טבעית וכל אשר בכחך עשה כי אין מעשה וחשבון וכו וביחס למוות כל דבר שווה הרבה
ברצון ה' ראיתי לתת חשבון קצר בסבות מדות הנפש שיהיו שמורים אצל האדם ובבא הזמן ישתמש בהם כי עצות ביד גבר כחצים ביד גבור
ושלשה דברים צריך האדם בבקשת כל תכלית בטחון עצה וגבורה .בטחון כי אם ה' לא ירצה שוא שקד מתמיד ועל כן יתפלל וייחל ויקווה וידע שהכל ברצון ה'. עצה נכונה כי אם עצתו לא תהיה נכונה יגע כחו ויחלש כמ"ש מחשבות חרוץ אך למותר וכל אץ אך למחסור. וגבורה, והנה אחר שידע העצה הנכונה יתגבר כארי ללכת בעזרת ה' בעצתו הנכונה כמ"ש התרפית ביום צרה צר כחך למדנו שאין להתרפות בעצות הנכונות אך יש להתרפות מהעצות שאינם נכונות
והנה סבות מדות הנפש כלולים בארבעה טבע הרגל חכמה וחברה
טבע מתחלק לשלשה טבע היצירה טבע המאכלים והתרופות וטבע המנוחה והיגיעה
וההרגל אמרו החכמים ההרגל על כל דבר שלטון והנה אע"פ שהוא מסובב מ"מ אחרי שהאדם מתרגל מאיזה סיבה שתהיה אע"פ שתסור הסיבה הראשונה יחפוץ להמשיך בהרגלו כי האדם חפץ בהרגל ואמרו חז"ל שינוי וסת תחלת חולי אפילו מרע לטוב וכתוב אהבנו את הדגה וענין החינוך הוא ההרגל כי בהיות ההרגל טוב אע"פ שהטבע אינו טוב הנה ההרגל ישלוט
והחכמה כי האדם יעשה חסד או ימחל או ישכח יגון הרבה פעמים לא בעבור טבעו ולא הרגלו אלא בגלל מחשבה שעלתה בו או ששמע שזה הדבר טוב ועל כן נצטוינו לאהוב החכמה כי כפי תוקף האהבת החכמה כן על ידי כן ימשול בנפשו כערך זה
ועוד יש כלול בענין החכמה להיות החכם עיניו בראשו כלומר שם לב על עצמו כמו שאמרו החכמים קול מראה וריח מיישבין דעתו של אדם וזה אינו חכמה בבחינת ציור ענינים נקנים מבחוץ אבל הוא דרך חכמה להיות בעל לב שומע ודעת מיושבת
והחברה כי טבע ברייתו של אדם להיות נמשך אחר רעיו וחבריו כמפורסם ומי שיחפוץ מדה מסוימת יקנה לו חבר המצוין באותה מדה
חתימה
והנה זה הבנין יש לדבר על כל חלק מחלקיו בהתבוננות ולהוליד תולדות רבות ותחבולות וזהו רק סכום קטן ותן לחכם ויחכם עוד
ועוד ראוי לך לדעת כי האדם כשיהיו בידיו שני בחירות רעות ראוי לו לבחור ברע המועט ולא ברע המרובה ואל יאמר הואיל ואבדתי אבדתי והוא דבר חכמה פשוט וכמו שאמר יעקב אם יבא עשו אל המחנה האחת וכו' וכן אם לא תצליח לתקן מדותיך לגמרי אל תאמר הואיל ואבדתי אבדתי אלא תשתדל להפחית על כל פנים בכמות את המדה הרעה אע"פ שלא תעקרנה לגמרי וכן בכל דבר ודבר וכן בעשה טוב אל תאמר הואיל ולא באתי אל שאיפתי התרפה אלא תאמר עדיף זה מהעדר
וכן ראוי לך לשמוע לכל עצה ושומע לעצה חכם וכל אמצעי שיבא לידך בבקשת מבוקשת עשה בין טבעי בין סגולי בין רוחני הנה האמהות בבקשת זרע גם התפללו וגם הכניסו שפחתן לביתם וגם לקחו דודאים גם סבה רוחנית גם סגולית גם טבעית וכל אשר בכחך עשה כי אין מעשה וחשבון וכו וביחס למוות כל דבר שווה הרבה
נערך לאחרונה:
