לגנאי או לשבח?
יום העצמאות
- Thread starter נ ליסואר
- תאריך התחלה
-
- תגיות
- הלל יום העצמאות
הכל תלוי במעשיו של האדם וכמבואר בחזו"א אמונה ובטחון ש'מידות' אינם רע או טוב אלא עניין של מידה כמה ומתי משתמשים בהם. וכפי שביארו לנו בעלי השו"ע בסי' א' א'.
היום קראתי בפרשת תזריע (ויקרא י"ג, י"ד) את הפסוק: "וּבְיוֹם הֵרָאוֹת בּוֹ בָּשָׂר חַי יִטְמָא".
וחשבתי לעצמי שהמילים "יום הראות" הם בגימטרייא בדיוק "יום העצמאות" ומיד אח"כ כתוב "בשר" וד"ל.
[מצד שני, הפסוק מסיים "יטמא", ודו"ק].
מישהו גם אמר לי שבפרשת אמור כתוב את כל החגים. פסח, ספיה"ע, ר"ה, סוכות וכו'.
מה עם יום העצמאות?!
אלא, בסוף הפרשה נכתב: "וַיֵּצֵא בֶּן אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית וְהוּא בֶּן אִישׁ מִצְרִי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּנָּצוּ בַּמַּחֲנֶה בֶּן הַיִּשְׂרְאֵלִית וְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי", ופשוט.
אגב, אפשר לראות כאן את התייחסותו של מרן ליום העצמאות, כאן לעניין תחנון, כאן לעניין הלל, וכאן לעניין שמיעת שירים.
וחשבתי לעצמי שהמילים "יום הראות" הם בגימטרייא בדיוק "יום העצמאות" ומיד אח"כ כתוב "בשר" וד"ל.
[מצד שני, הפסוק מסיים "יטמא", ודו"ק].
מישהו גם אמר לי שבפרשת אמור כתוב את כל החגים. פסח, ספיה"ע, ר"ה, סוכות וכו'.
מה עם יום העצמאות?!
אלא, בסוף הפרשה נכתב: "וַיֵּצֵא בֶּן אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית וְהוּא בֶּן אִישׁ מִצְרִי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּנָּצוּ בַּמַּחֲנֶה בֶּן הַיִּשְׂרְאֵלִית וְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי", ופשוט.
אגב, אפשר לראות כאן את התייחסותו של מרן ליום העצמאות, כאן לעניין תחנון, כאן לעניין הלל, וכאן לעניין שמיעת שירים.
נ ליסואר
Active member
אני בגדול הולך בקו של החזו"א זצל אנחנו לא מתייחסים למדינה בשינאה רק אי אפשר לומר הלל כש עדיין אנו נמצאים במקום של עבדי אומות העולם
לגבי דעת הרב עובדיה זה מחייב להיות רלוונתי משום שבין אם הוא אמר בין אם לא אנחנו בסוף מסתכלים על המכלול
אז כל האברכים המשועמים האלו שעושקים בסוגיא הזו אין לה כל עניין אני מבחינתי נהגתי לומר תחנון וכך אנהג תמיד
אלא כל מה שאפשר להימנע ממחלוקות וויקוחים עם בעלי בתים צריך לעשות ולכן אם יש רב בית כנסת שהציבור שם מושפע מרבנים דתיים לאומיים כמובן לא מזלזל כאשר מדובר בת"ח (לדוגמא הרב דוד חי הכהן מבת ים אומנם הוא ת"ח גדול אבל מותר לי לחלוק על ההשקפה שלו )
והדבר יגרום למחלוקת ואותו בעל בית לא יבוא אח"כ לבית הכנסת ובמקום זה הוא ילך למקום ששם אין שיעורי תורה והלכות שבת אז עדיף
לומר לציבור שם שיאמרו הלל ואז עדיף שהאמת והשלום יאהבו
סליחה על הניסוח הלא תקין
אלא שאני כן רוצה שת"ח יענו לי עד איפה רב צריך לזרום הרי כתוב שאסור לרב שהציבור יאהב אותו יותר מידי מישום שהוא אינו מטיל מורה על הציבור
לגבי דעת הרב עובדיה זה מחייב להיות רלוונתי משום שבין אם הוא אמר בין אם לא אנחנו בסוף מסתכלים על המכלול
אז כל האברכים המשועמים האלו שעושקים בסוגיא הזו אין לה כל עניין אני מבחינתי נהגתי לומר תחנון וכך אנהג תמיד
אלא כל מה שאפשר להימנע ממחלוקות וויקוחים עם בעלי בתים צריך לעשות ולכן אם יש רב בית כנסת שהציבור שם מושפע מרבנים דתיים לאומיים כמובן לא מזלזל כאשר מדובר בת"ח (לדוגמא הרב דוד חי הכהן מבת ים אומנם הוא ת"ח גדול אבל מותר לי לחלוק על ההשקפה שלו )
והדבר יגרום למחלוקת ואותו בעל בית לא יבוא אח"כ לבית הכנסת ובמקום זה הוא ילך למקום ששם אין שיעורי תורה והלכות שבת אז עדיף
לומר לציבור שם שיאמרו הלל ואז עדיף שהאמת והשלום יאהבו
סליחה על הניסוח הלא תקין
אלא שאני כן רוצה שת"ח יענו לי עד איפה רב צריך לזרום הרי כתוב שאסור לרב שהציבור יאהב אותו יותר מידי מישום שהוא אינו מטיל מורה על הציבור
מותר לרב שהציבור יאהב אותו יותר מידי, אבל אולי כדאי לשמור על ריחוק מעט שלא ירגישו שהם ב'רמה שלו'
אליהו חמוי
Active member
אגב יש שמועה שבהיות מרן בתל אביב אחד שאלו אם לומר הלל ותחנון ביום העצמאות ענה לו בחוכמתו תיהיה כמו בן גוריון לא אומר הלל ולא אומר תחנון....
מרן זצוק''ל פסק לא לומר תחנון?
מישהו אמר לי שהאדמו"ר מסאטמר אמר את הווארט הזה.
וגם הוסיף שאותו יום של הסיפור הזה של ויצא בן אשה ישראלית היה בדיוק ביום ה' באייר.
וכך כתב לי החשבון:
ויצא בן אשה ישראלית פירש רש"י מהיכן יצא וכו' ומתניתא אמרה מבית דינו של משה יצא מחוייב, בא ליטע אהלו בתוך מחנה דן, אמרו לו מה טיבך לכאן, אמר להם מבני דן אני אמרו לו איש על דגלו באותות לבית אבותם כתיב, נכנס לבית דינו של משה ויצא מחוייב עמד וגדף ע"כ.
ואותו יום שחילקו את המחנות היה בא' אייר בשנה השנית, ככתוב וידבר ה' אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחודש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר וגו', איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל ע"כ. ובמדרש וכן בסדר עולם מצינו דציווי סידור המחנות היה בא' אייר, אחר הדיבור לספור את בנ"י, ויש כלל במפרשי המדרש שכל מה שציוה הקב"ה נעשה ביום שנצטוו, והיינו שבו ביום חילקו המחנות ע"פ הדיבור.
א' אייר בשנה השנית חל ביום ג', כדאיתא בגמ' שבת דף פז ע"ב: ת"ש ויהי בחודש הראשון בשנה השנית באחד לחודש הוקם המשכן, תנא אותו היום נטל עשר עטרות ראשון למעשה בראשית וכו', ופירש רש"י שא' בשבת היה, ומבואר בסדר עולם שחודש ניסן באותה שנה היה מלא, נמצא לפי חשבון שחודש אייר שלאחריו חל ר"ח - א' אייר ביום שלישי, וה' אייר חל בשבת, וברש"י על הפסוק ויצא בן אשה ישראלית כתב: לגלג ואמר ביום השבת יערכנו דרך המלך לאכול פת חמה בכל יום שמא פת צוננת של תשעה ימים בתמי' ע"כ, ושבת ראשונה אחר חלוקת הנחלות היתה בה' אייר.
ובבעל הטורים כתב שסמך מקלל לביום השבת לומר שהמקלל ומקושש היו בזמן אחד וכו', שבשבת הראשונה שהוציאו לחם הפנים אחרי שיצא חייב מיד עמד ולגלג על לחם הפנים.
שמואל הכהן
New member
מה שחוגגי יום ה' באייר רגילים לומר שעד תש"ח לא היה בן זוג ל-ז' של פסח זה לא נכון כי ז"ע הכוונה לעצים, דהיינו יום ט"ו באב שהפסיקו לכרות עצים למערכה שהוא חל ביום שחל שש"פ (השנה שניהם ביום רביעי, שנה שעברה שניהם ביום שישי וכיו"ב).
שמואל הכהן
New member
ה' באייר (יום הקמת מדינת הרשע והפשע) וכ"ח באייר (יום שחרור ירושלים).
עשירית האיפה
Active member
נ'ש
Active member
יש לך את בקובץ פידיאף?
נושאים דומים בפורום
