ב"ה
לכבוד הבחור היקר והחביב, ונוגה לו סביב,
שקדן בתורה, כבוד שם תפארתו הר' דביר רובין הי"ו
שלום וברכה,
הנני אשיב על שאלותיך החשובות:
א. בודאי יהיה חמור מצידנו לומר על החכמים הנזכרים את דברי הגר"א שהבאת, אולם הדרך שכתבו שיעוריהם אכן יש בה משהו שמזכיר את המדובר. אמנם הם נזהרו מעיקר הטעות שיש בדרך שהזכירו הגר"א וסייעתיה, אבל עדין אפשרי בנקל למי שעוסק בדבריהם להגיע לזה. מפני שעיקר הטעות בדרך שהזכירו הגר"א וסייעתיה היא שמפלפלים לשם החידוד בלבד בין יהיה אמת בין אינו אמת, ואפילו יודעים בתוך דבריהם שאינו אמת, ממשיכים לפלפל רק למטרת החידוד, ומאריכים ומבלים בזה דרשות שיעורים וימים שלמים. משא"כ הרבנים שהזכרת כוונתם בעיקר פלפולם היתה לשמים לפלפל אליבא דאמת של כוונת כל שיטה בסוגיא, אלא שכתבו את "כל הדרך" שביררו עד שהגיעו למסקנא, כך שגם כל הפלפולים והחידודים שהיו במו"מ בדרך ונדחו לבסוף לגמרי, וכבר ידוע להם שאינם אמת, השאירו הכל כתוב ע"מ לחדד התלמידים. ונמצא דמצד אחד הפלפולים שלהם במקורם מכוונים להגיע אל האמת, ודלא כהדרך שהזכיר הגר"א וסייעתיה, אולם מצד שני השאירו אף את אותם חלקים שבלאו הכי אחר כך דוחים אותם. ומטרתם בזה אינה לחינם אלא לתועלת לימוד התלמידים כיצד לפלפל ולברר שיטות הסוגיא. אולם מאידך יש בזה חשש שהתלמידים נמשכים להמשיך הפלפול בזה אף כשיודעים שאינו לפי האמת, ובזה מלבד הזמן היקר שהיו יכולים לאסוף ידיעות בתורה בחידוד ופלפול אליבא דאמת, גם מרגילים עצמם לפלפל סחור סחור ולא לחתור למטרה באופן ממוקד ותכליתי. אולם גם הגאון רבי שמעון שקופ זצוק"ל חיבר שערי יושר שכולו אליבא דהלכתא בעומק גדול וישרות ובאופן ממוקד מאד לכיוון המסקנא, וזה בודאי משובח. אבל השיעורים שנכתבו אפשר לטעום מהם ולהתענג עליהם זעיר כאן זעיר שם, אבל אין ראוי להרבות בהם בפרט כשבא על חשבון ריבוי העיון והחידוד בחיבורים שבאמת יכולים להרגילו בחתירה אל החידוד והבירור אליבא דהלכתא.
ולכן למסקנא, אף שאפשר ליהנות מהשיעורים של ראשי הישיבות שנכתבו עם כל אריכות הפלפול שהיו סבורים בהו"א ונדחו בהחלט והשאירום לפני הלומדים. אבל יש להרבות יותר בחידושי רבותינו שנכתבו ונשארו בספר בפלפול וחידוד למגמת בירור האמת בלבד, כדוגמת חיבור הצל"ח, הפנ"י, ערוך לנר, וכן שערי יושר ודוגמתו כאמור, ועוד ועוד, כאשר עיניך תחזינה מישרים. וכשתלך בדרך זו של האמצע, אז תלך לבטח דרכך להתרגל ולקנות את דרך העיון הישר בעזרת ה' יתברך, ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים.
ב. על כל סוגיא, אחר שמסיים הסוגיא, קודם שעובר לסוגיא הבאה, לראות (אפילו בבקיאות, כמובן בניחותא והבנה יפה), את הרי"ף, הרא"ש, בית יוסף, ש"ע, ובאר היטב, השייכים לסוגיא, המסומנים על הדף בעין משפט. וכאשר יש פסקים של מרן זיע"א או מרן הראש"ל שליט"א בנושא, או של חכמים אחרים שקרובים לדרכו של מרן זיע"א, יש לראות עיקרי דבריהם ע"מ לדעת לתרגם את הסוגיא גם בחלק המעשי.
ג. להתחיל ללמוד בשו"ת יחווה דעת חלק ב (ח"א זה מועדים לא תמיד אקטואלי, אבל אפשר מה שאקטואלי), בעיקר בימי שישי ושבת קודש, על מנת לרכוש את הבהירות בפסקים ההלכתיים, עם הכללים, ואת המבנה של פסק מסודר מתחילתו לסופו.
בכל מקור שלא מספיק מובן, אם זה מעכב את ההבנה במנה הפסק, לפתוח המקורות ולהבין ואז להמשיך, או להתייעץ, שהעיקר להבין מבנה הפסק והכללים יפה. אבל כשאינו מעכב הבנת המהלך, לנסות להבין אבל לא להתעכב מדאי. שלא עליך המלאכה לגמור. וכשיש נידון מענין, או כלל חשוב, וכן כל קושיא או הערה או חידוש, לרשום במחברת בצד לפי אותיות, ובשעות הפנאי לחפש ולתור עליהם בספרי רבותינו הפוסקים בעלי הכללים, ובשיחת ת"ח בעיתים שונים, ולכתוב כל המתברר על המחברת. ויהי למזכרת, ובעזרת ה' יהיו מזה פירות טובים ומשובחים.
בברכת יגדיל תורה ויאדיר!
ואתה צלח רכב על דבר אמת וענוה צדק, והיה שמך כאחד הגדולים אשר בארץ אמן.
כעתירת נפש מוקירו ידידו עוז
שמעון ללוש ס"ט
