מתוך ה'מגדלות מרקחים':
בגמ' בבא בתרא י: מבואר דאין מקבלין צדקה מעובדי כוכבים, והטעם משום "ביבוש קצירה תישברנה", היינו כדי שלא יהיה זכות לאומות העולם, וע"י כן שלא יהיה להם זכות הם ישברו. והנה במגילת רות ב' י"ב אמר בועז לרות, "ישלם ה' פעלך", על מה שעשתה עם חמותה, והקשה בספר יעלת חן לרבי אריה ליב תאומים זצ"ל, איך מברך אותה בכך, הרי מה שעשתה עם חמותה היה בהיותה עדיין נכריה, וכיון דכתיב ביבוש קצירה תישברנה, א"כ היאך מברך אותה בועז שתזכה לשכר על כך, הרי זו רעה לישראל. ועי' בדרשות חת"ס על מגילת רות שם מש"כ בזה.
ונראה לומר בפשיטות, דאין זה תלוי בשעת הקיום של המצות צדקה, אלא דגר שנתגייר נשארות לו זכויות המצות שעשה כשהיה נכרי [כמבואר ביבמות מח: דאיכא למ"ד דאף העבירות שעשה שלא קיים שבע מצוות בני נח נענש עליהם לאחר שמתגייר, וכן על מה ששיהה עצמו מליכנס תחת כנפי השכינה אע"פ שזה היה קודם שנתגייר, וכל שכן שעל המצוות שעשה בהיותו נכרי יקבל שכר], וכאשר מתגייר ונכנס לכל ישראל, כל זכויותיו נחשבות מעתה לזכויות של ישראל, גם מה שעשה בעודו נכרי, שהרי הם זכויות שלו, ועתה הוא ישראל, ולכן לא איכפת לנו שיהיה לו שכר על מה שעשה בעודו נכרי, דשכר זה הוא עתה לישראל.
ובזה יבואר סיפיה דקרא, "ותהי משכורתך שלמה מעם ה' אלקי ישראל אשר באת לחסות תחת כנפיו", היינו דזה שהוא מברך אותה "תהי משכורתך שלמה" ואין בזה משום ביבוש קצירה, משום "אשר באת לחסות תחת כנפיו" דעכשיו את מעם ישראל והרי זה זכויות של עם ישראל, וק"ל.
בגמ' בבא בתרא י: מבואר דאין מקבלין צדקה מעובדי כוכבים, והטעם משום "ביבוש קצירה תישברנה", היינו כדי שלא יהיה זכות לאומות העולם, וע"י כן שלא יהיה להם זכות הם ישברו. והנה במגילת רות ב' י"ב אמר בועז לרות, "ישלם ה' פעלך", על מה שעשתה עם חמותה, והקשה בספר יעלת חן לרבי אריה ליב תאומים זצ"ל, איך מברך אותה בכך, הרי מה שעשתה עם חמותה היה בהיותה עדיין נכריה, וכיון דכתיב ביבוש קצירה תישברנה, א"כ היאך מברך אותה בועז שתזכה לשכר על כך, הרי זו רעה לישראל. ועי' בדרשות חת"ס על מגילת רות שם מש"כ בזה.
ונראה לומר בפשיטות, דאין זה תלוי בשעת הקיום של המצות צדקה, אלא דגר שנתגייר נשארות לו זכויות המצות שעשה כשהיה נכרי [כמבואר ביבמות מח: דאיכא למ"ד דאף העבירות שעשה שלא קיים שבע מצוות בני נח נענש עליהם לאחר שמתגייר, וכן על מה ששיהה עצמו מליכנס תחת כנפי השכינה אע"פ שזה היה קודם שנתגייר, וכל שכן שעל המצוות שעשה בהיותו נכרי יקבל שכר], וכאשר מתגייר ונכנס לכל ישראל, כל זכויותיו נחשבות מעתה לזכויות של ישראל, גם מה שעשה בעודו נכרי, שהרי הם זכויות שלו, ועתה הוא ישראל, ולכן לא איכפת לנו שיהיה לו שכר על מה שעשה בעודו נכרי, דשכר זה הוא עתה לישראל.
ובזה יבואר סיפיה דקרא, "ותהי משכורתך שלמה מעם ה' אלקי ישראל אשר באת לחסות תחת כנפיו", היינו דזה שהוא מברך אותה "תהי משכורתך שלמה" ואין בזה משום ביבוש קצירה, משום "אשר באת לחסות תחת כנפיו" דעכשיו את מעם ישראל והרי זה זכויות של עם ישראל, וק"ל.
◆ ◆ ◆
ונראה לומר נפק"מ לדינא בדברינו הנ"ל, למעשה שהיה בנכרי אחד שעמד להתגייר בקרוב, והיה נותן הרבה צדקה, ונתעורר הנידון האם יכולים לקבל ממנו, דלכאורה איכא בזה משום "ביבוש קצירה תישברנה", אמנם לפי הנ"ל יש מקום לדון להקל בזה עפ"י הנ"ל, דלאחר שיתגייר כל זכויותיו יחשבו זכויות של ישראל.
אמנם יש מקום לומר דניחוש שיחזור בו ולא יתגייר, וא"כ ליכא נפק"מ בהנ"ל [אך יתכן דכיון שאין זה איסור מעיקר הדין רק משום חשש נזק לישראל, יש לומר דכל שנראה קרוב לודאי שיתגייר שרי, ועי'].
אבל נראה למצוא נפק"מ לדינא, דהנה עכו"ם שנתן צדקה לישראל והיו מוכרחים לקבלו, צריכים לחלקו לעניי עכו"ם, כמבואר בבבא בתרא י: וברמב"ם מתנו"ע פ"ח ה"ט. אמנם עובד כוכבים שנתן צדקה לגבאי ישראל ואח"כ נתגייר, ועדיין לא חילקוהו הגבאים, אינם צריכים עכשיו למיפלגינהו לעניי עכו"ם, אלא יחלקוהו לעניי ישראל, אע"ג דנתן הצדקה בעודו עכו"ם, מ"מ כיון דעכשיו הוא ישראל יחלקוהו לעניי ישראל, דלא אזלינן בתר שעת הנתינה, אלא בתר השתא, וכנ"ל.