בגמ' שבת קמ"ג ע"א מבואר שפירורין פחות מכזית [והוסיף החוט שני ח"ג פרק ס' סק"א שמדובר כשאינו עומד לאכילה] אינן מוקצה, כיון שראויים לבעלי חיים. וע"פ זה יל"ד במקום שלא מצויים בע"ח שיתכן שזה מוקצה [וי"א שכיון שאין משמש לבע"ח ממילא עומד לאדם (עי' נחלת ישראל)].
ויל"ד לפי"ז כשנשפך קצת שתייה ומסתמא זה ילך לאיבוד, האם זה מוקצה (לאסוף שלא יתלכלכו מזה יתכן שמותר כדין גרף). ושמעתי לדון שרק פירורין שניכר שזה פירור וגרוע, הוא מוקצה; אבל משקה אין לו צורה גרועה וממילא הוא חשוב.
ושו"ר במהרי"ל דיסקין קונט' אחרון סי' ה' אות קפ"ו שכתב על הדין שפירורין פחות מכזית מותר לאבדם ביד, שמשקה פחות מרביעית (ואפי' מועט מאוד) אינו בכלל היתר זה, כיון שיכול להצטרף עם עוד [ועיי"ש בהערות שבפמ"ג סי' רצ"ו א"א סק"ג נוקט שפחות מרביעית במשקין הוא כפחות מכזית מאוכלין, ולפי"ז לכאורה הוא מוקצה]. ולכאורה זו גם סברא לענין מוקצה ומעין הסברא הנ"ל.
ויל"ד לפי"ז כשנשפך קצת שתייה ומסתמא זה ילך לאיבוד, האם זה מוקצה (לאסוף שלא יתלכלכו מזה יתכן שמותר כדין גרף). ושמעתי לדון שרק פירורין שניכר שזה פירור וגרוע, הוא מוקצה; אבל משקה אין לו צורה גרועה וממילא הוא חשוב.
ושו"ר במהרי"ל דיסקין קונט' אחרון סי' ה' אות קפ"ו שכתב על הדין שפירורין פחות מכזית מותר לאבדם ביד, שמשקה פחות מרביעית (ואפי' מועט מאוד) אינו בכלל היתר זה, כיון שיכול להצטרף עם עוד [ועיי"ש בהערות שבפמ"ג סי' רצ"ו א"א סק"ג נוקט שפחות מרביעית במשקין הוא כפחות מכזית מאוכלין, ולפי"ז לכאורה הוא מוקצה]. ולכאורה זו גם סברא לענין מוקצה ומעין הסברא הנ"ל.
נערך לאחרונה: