• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • בשורה משמחת: בעז"ה עומד לצאת לאור בימים הקרובים ילקוט יוסף ברכות חלק א' החדש. מחיר מוזל לקבוצות הנרשמים מראש (כגון כוללים, קהילות, בתי כנסת וכדו'), לפרטים והרשמה יש לפנות למרכז למורשת מרן במייל: y@moreshet-maran.com

בענין פירות וירקות שמגיעים מאזור הערבה אם יש בהם קדושת שביעית?

אם אינני טועה ערבה דרומית נחשבת כחו"ל וערבה צפונית נחשבת כא"י (ויש חולקים, וכמדומני שהעדה"ח מקילים בזה). ואולי ראה כאן.

*ציטוט מכאן*
"בנוגע לשנת שמיטה, יש מחלוקת בין הבד"צים מהי הערבה הצפונית ומהי הערבה הדרומית, וכאן הרב רווח אמר לי שהרב עובדיה ישב איתו ממש על המפה וסימן לו את הגבולות, וגם זה מידע שטרם פורסם".
 
כל מה שמעל המעלה ה-30, זה חלק מארץ ישראל ויש לנהוג בזה קדושת שביעית. כל מה שמתחת, באזור של נוה חדיף, זה חו"ל.
ולמעשה הערבה הצפונית, שהבד"צ העדה החרדית החשיבו לחו"ל וכן דעת הגרח"ק קנייבסקי (להלכה ולא למעשה), זה בכלל ארץ ישראל.
 
פשוט הביאו לי תמרים, רשום שם שזה מגידול ערבה תיכונה (מושב עידן), וא"א לדעת אם זה היתר מכירה או לא, השאלה האם זה נחשב ארץ ישראל לענין חשש פירות שביעית?
Inked628275_LI.jpg
 
ומהי דעתו של מרן הרב עובדיה בעניין?
פשוט הביאו לי תמרים, רשום שם שזה מגידול ערבה תיכונה (מושב עידן), וא"א לדעת אם זה היתר מכירה או לא, השאלה האם זה נחשב ארץ ישראל לענין חשש פירות שביעית?
הצג קובץ מצורף 4112

ממילא דעתו שאין מה להחמיר בהיתר מכירה רק למי שרוצה לפזר כספו, ומאי נ"מ להולכים בדרכו? בפרט שקבלת את זה.
 
ממילא דעתו שאין מה להחמיר בהיתר מכירה רק למי שרוצה לפזר כספו, ומאי נ"מ להולכים בדרכו? בפרט שקבלת את זה.
אם זה היתר מכירה - ניחא, אבל זה מערבה הצפונית שדינה כא"י וזה לא היתר מכירה, אז זה "שמור ונעבד".
שאלתי לידידי מפקח איזורי מטעם בד"ץ בית יוסף והרב רווח אמר לי שלדעת מרן זצ"ל נחשב גידול ארץ ישראל
כוונתך לערבה צפונית, לא לערבה דרומית. נכון?
 
אבל הוא אמר שא"א לדעת אם זה היתר מכירה או לא, וממילא אם זה נחשב כא"י, אז זה נחשב "שמור ונעבד".
אני בררתי רק על מיקום הישוב עידן, והוסיף שיש לבקש היתר שיווק מהמגדל כדי לדעת מאין בא
 
נערך לאחרונה:
דעת מרן הרב עובדיה, כפי המבואר בחזון עובדיה על שביעית, שבמקרה ויש ספק, ניתן לסמוך על הרוב שהוא כשר. וכמעט כל החקלאים בארץ עשו את המכירה, וגם מי שלא עשה, המדינה עושה את זה (חלק גדול מאוד מהקרקעות במדינה אינם שייכים לחקלאים, אלא למדינה).
 
מתוך תוכנית "אור השבת" להגר"ש ללוש שליט"א

שאלה: האם לפי הספרדים, אסור לאכול בשמיטה
פירות וירקות המגיעים מהערבה הצפונית?

תשובה: מרן הראש"ל שליט"א פסק בילקוט יוסף
שביעית (פ"א ה"ה), עפ"י דעתו של מרן זצ"ל
(שהסכים לכלל דרכו של הגרש"ז רווח שליט"א בזה
בשו"ת חלקת השדה ח"ב, ובס' שביתת השדה פ"ב),
שבכל הספקות של גבולות הארץ, אנו מחמירים ולא
מתחשבים בזה כספק דרבנן לקולא. ולכן יש דינים
שונים באזור הערבה, בין החלק הדרומי שלה לחלק
הצפוני. בחלק הדרומי, מהמעלה ה-30 ואילך דרומה,
דנים אותם כודאי מחוץ לגבול א"י לענין שמיטה, ולכן
מותר לאכול מהיבול שמגיע משם.
אולם בחלק הצפוני של הערבה, שהוא לפני המעלה ה-
30, יש בו מחלוקת. מרן הראש"ל שליט"א פוסק
שצריך להחמיר בדבר, ואנו מתייחסים לחלק זה כמו
א"י. ואילו דעת רבני בד"צ העדה החרדית, שאפשר
להקל בחלק הצפוני, ויש לו דין של חו"ל לענין זה.
ולכן הם מוכרים את היבול שמגיע משם, כיבול שאין
בו דיני שמיטה. ולכן עבורנו הספרדים, שהולכים
לאורו של מרן שליט"א, יש ליתן את הדעת שלא
להיכשל בזה.
למעשה יש הבדל בין פירות לירקות, פירות, אפשר
לאכול מהיבול שמגיע משם, אלא שלגבי הקנייה של
היבול יכול להיות חשש של סחורה בפירות שביעית,
לכן צריך לקנות בכרטיס אשראי או בהבלעה, ז"א
קונים עוד משהו אחר, ואז משלמים על הכל ביחד
ואומרים שכל התשלום הוא עבור המשהו האחר.
וצריך לשים לב לאכול את הפירות לפי דיני קדושת
שביעית, ז"א לאוכלה ולא להפסד. אבל ירקות, אם הם
לא גדלו בשנה השישית אלא בשנה השביעית, יש להם
דין של ספיחין, ואין לאכול אותם.
למסקנה: הספרדים נמנעים מלאכול ירקות המגיעים
מהחלק הצפוני של הערבה, ובפירות הבאים משם
נזהרים בקדושת שביעית.
 
חזור
חלק עליון