בקשה מהת"ח המקורבים למרן הראש"ל לעסוק בסוגית שיעור כזית לצורך הסכמה לקונטרס "זית רענן"

[ינון]

כפי שכתבתי כדאי שלפני שמגיבים בסוגיא זו - פשוט להתחיל ללמוד אותה.
אולם הכונה כשלומדים סוגיא 'לאמיתה של תורה' צריכה להיות מראש שאני מוכן ומזומן לדעת שאם יצא לי שהזית הוא אכן קטן [או כל סוגיא אחרת שלומדים] אני אכן ינהג כן, ולא ללמוד על דעת לפרוך מראש דעה זו ולהראות למה זה לא נכון.

דוקא אני נגשתי לסוגיא זו "על דעת לפרוך מראש דעה זו, ולהראות למה זה לא נכון" והכל התחיל אחר שראיתי את ספר הידורי המידות של הרב הדר מרגולין (רק להזכיר שבזכות מאמרו בחקר מטבעות הדרהם שינה מרן זצ"ל את המנהג והורה שהדרהם הוא לא יותר מ 3 גרם) וכשקראתי שם דף אחר דף אמרתי אל ליבי שבוודאי הוא טועה ומטעה וכנראה לא למד כל צורכו דברי כל הפוסקים ובפרט הפוסקים שלנו שמתעלם מהם. ובוודאי אמצא תשובות מוחצות וכו' וכו'. זאת ועוד שכל יודעי ומכירי יודע שאני חסיד בלב ובנפש של מרן זצ"ל (עי' באשכול שפתחתי במאמר "עשה לך רב") ולכן חרה לי מאוד מה שכתב הרב מרגולין שם. אבל מה לעשות שכאשר בדקתי ולמדתי באמת ראיתי מה שראיתי. ותורה מונחת בקרן זוית כל הרוצה ליטול יבוא ויטול.

 

[ירושלמי של מרן]

אבל מה לעשות שכאשר בדקתי ולמדתי באמת ראיתי מה שראיתי. ותורה מונחת בקרן זוית כל הרוצה ליטול יבוא ויטול.

ובגלל זה כתבתי, אם מטרתך לדעת מדוע בכ"א מרן סבר כך, למה שלא תעביר את תמיהותך בנידון למורינו הראש"ל?

 

[ינון]

ינון: כולם מודים וכולם מודים וכולם מודים... וכולם טועים!... כבר ישבת ארבעים שנה עד שירדת לסוף דעת רבותיך?! לפלפול בעלמא ניחא, אבל לנקוט למעשה נגד גדולי הדור?!

בדיוק בשביל זה ביקשתי אם יש ת"ח אחד שרוצה ומוכן להסתכן בנפשו ולגלות שאולי כולם מודים וכולם טועים... ולגשת אל גדולי הדור. כמו שקרה לכל הת"ח שעסקו בזה עד עכשיו. אני עסקתי בזה שלשה חודשים לילה ויום ועד עכשיו במשך כשנה וחצי. ואתה תבדוק כמה זמן אתה או ת"ח מסביבך ישבו על הסוגיא הזו.

ולגופו של ענין האם אתה לא מודה שהי"ת אמר למשה שהשיעור הוא כמו פרי הזית הבינוני הצומח על העץ? הרי זה כתוב בגמרא שר' יוחנן אכל זית מליח אחד ובירך ברכה אחרונה?
האם אתה לא מודה שבכל התורה הולכים אחר חזקה ולא אומרים שהשתנה הטבע בלי הכרח גמור? א"כ אמור לי בבקשה איך אתה מעיז לשתות חלב הרי רוב הבהמות הנשחטות היום אינן בשר חלק והוי חלב טריפה? ועי' בשו"ת יבי"א ח"ה חיו"ד סוף סי' ג את התשובה שסומכים על החזקה שרוב בהמות כשרות ורק אנחנו לא יודעים ומטריפים שלא כדין באמת וצרף לכאן. א"כ אין בושה לומר שאנחנו לא יודעים.
האם אתה לא מודה שהרמב"ם ורוב הראשונים והשו"ע סי' שסח ס"ז כתבו שגרוגרת (תאנה מיובשת) היא שליש ביצה. וא"כ הזית הוא בוודאי "פחות" משליש ביצה (כמבואר להדיא בגמ' שבת צא. שהגרוגרת גדולה מזית) רק כתבו הפוסקים להדיא "שלא ידעו בכמה קטן הזית מהגרוגרת" ולא אני המצאתי שהם לא יודעים.
ובכן כמו שאמרת: אנא תתחיל ללמוד ותענה לעניין.

 

[ינון]

ובגלל זה כתבתי, אם מטרתך לדעת מדוע בכ"א מרן סבר כך, למה שלא תעביר את תמיהותך בנידון למורינו הראש"ל?

בתוך עמי אנכי יושב וברור בשמש ששאם אני אגש אל מרן הראש"ל הוא לא התייחס אלי כלל וכלל. ולכן ביקשתי דרך ארוכה שהיא קצרה אם יש משהו ממקורביו שמקובלים דבריו אצל מרן הראש"ל שיואיל בטובו לעזור לי. זה הכל.

 

[לשמור ולעשות]

הרב ינון היקר,
מה אמרתי ומה ענית...
נהניתי שבסוף דבריך לא נשארת חייב וציטטת מה שאמרתי לכהן, אבל הוצאת לגמרי הדברים מהקשרן, באתי לומר לו שבשביל לגבות במגמתיות את כל המחדשים למיניהם הוא צריך לכתוב לעניין [לפחות כמוך] ולא לרמוס בלי טעם וריח את גדולי הדור וההולכים אחריהם.
למדת את זה שנה וחצי? כנראה נשארו לך עוד 38.5 שנים כדי לעמוד על דעת רבותיך. כולי האי ואולי. שוב, להורות למעשה נגד רוב ככל גדולי הדור והדורות?!
מנין השיעורים המקובל בידינו לפי דרהם וגרם הוא על פי תשובת רב שרירא גאון (אוצר הגאונים על מס' ביצה סי' א). הרב המגיד (פ"א מהל' עירובין הי"א). החיד"א (בברכ"י סי' קסח סק"ד, מורה באצבע סי' ג סעיף צה). ר"ח פלאג'י (בחיים לראש עמ' לג, ועוד). הפתח הדביר (סימן קצ). הזבחי צדק (יו"ד סי' צח אות ד וסי' צט אות יא). הבא"ח (צו לד, חוקת יב, קרח ב, ועוד). הכה"ח (סי' קסח סקמ"ו). ועוד ועוד. אף אחד לא הסיק כמסקנתך. ושוב ושוב, לא הערתי לך אלא על ההוראה למעשה.
כבר היה לעולמים שאמרו על גדולי הדור שח"ו הם לא מזידים, אבל הם נוהגים איזה דבר בטעות בלי שחקרוהו לעמקו, ובא החדשן המפואר לאלפם בינה. למה לך להיות מהכת הלזו?!
גם אם גדולי הדורות אמרו שחסר איזו ידיעה ברורה בענין, זה לא מחמת שלא ראו כל מה שראית, אלא למרות שראו, עדיין לפי העיון הזך שלהם ובבקיאותם הנוראה, הדבר אינו ברור די הצורך.
תאמין לי שאם תשלח מכתב מכובד למרן הראש"ל ותסביר לו מגמתך הטהורה, ותכתוב כפי הראוי לכתוב לגדול הדור, הוא ישמע וישיב לך דעת תורה בנושא. ולא תצטרך לחפש דרכים מתוחכמות.

 

[ינון]

ומה שכתב כף החיים "ואין לשנות" קל בעיניך?

אם בדעתו של הרב כף החיים עסקינן אז אנא ממך תפנה לעיין בדבריו בסי' תפו סק"א שכתב להדיא וז"ל ולכתחילה יש ליזהר שלא להכניס עצמו לידי ספק ברכה ויאכל כחצי ביצה" או הרבה פחות משליש ביצה וכו', עכ"ל. ועכשיו תסביר בבקשה מה הוא לדעתך "הרבה פחות משליש ביצה" האם אין לחוש לגודל הזית הבינוני שלנו? הרי שאין לשנות שכתב הרב כף החיים נוגע לנידון הליכה אחר המשקל ולא קשור כלל לנידון גוף השיעור לחומרא.

עוד בא ותראה שהרב כף החיים סי' קנח סק"ח סובר שביצה בלי קליפתה צריך להוריד "רבע" מהביצה והיא 13.5 דרהם. וכן כתבו כל האחרונים (אני מצאתי עשרים מגדולי האחרונים שכתבו כן, החל ממהרי"ל ומגן אברהם והשל"ה וא"ר וחיי אדם והגר"א ונודע ביהודה ועולת שבת ותוספת שבת וחתם סופר והרוגוצובר והמשנה ברורה והרש"ש ועוד) ואילו מרן זצ"ל בשו"ת יבי"א ח"ט חאו"ח סי' יט אע"פ שמסתמא ידע את כל הפוסקים הנ"ל, מ"מ כתב שכיון שדבר זה סותר את המציאות כי קליפת הביצה בוודאי אינה רבע מהביצה, לכן סברת הרב כף החיים (להזכירך סברת כעשרים אחרונים) לא מצטרפת אפילו לס"ס, עיי"ש.
מחכה לתגובתך שתודה על האמת ותבקש סליחה בבקשה

 

[מורשת מרן]

@ינון אם נפגעת מבקש את סליחתך.
לא כתבתי את דברי לכבודו, אלא להרב @הלוי, וכמו שתייגתי את שמו כשכתבתי בהתחלה (ובציטוט זה לא מופיע).
כוונתי הייתה להעיר על מה שכתב שכן הוא נוהג, אז הבאתי את דברי כף החיים שכתב שאין לשנות ולמדוד השיעורים לפי נפח אלא לפי משקל.
חשוב להוסיף, שיש הבדל גדול בין מה חושבים בגוף הסוגיה, לבין מה שעושים בפועל. וכמו שהאריך בזה מרן הראש"ל בכמה מקומות, שאי אפשר להורות כנגד מרא דאתרא למרות שלא חושבים כמוהו במהלך הסוגיה.

 

[הלוי]

כהן, וחברו החדש הלוי: תלמידי מרן אינם משועממים להשיב על כל פטפוטיכם בכל הפורום

אנחנו תלמידי מרן האמיתיים שלומדים נכון כפי הדרך הישרה שמרן זצ''ל לימד אותנו. אלא שחושבים שע''י שיכתבו קונטרסים לישב דעת מרן הרי שמראש קבעו מטרה ולעולם לא ימצאו את האמת כי אם לא מחפשים ודאי שלא מוצאים, אלא מה הם קבעו לעצמם שהאמת=מרן ורק מרן צודק מרן לעולם לא יכול לטעות לא יתכן שנעלם ממנו וכו'. לענ''ד זה גובל באלילות. המטרה שלי להראות שאפשר להיות תלמידי מרן ואוהבי מרן ולומדי מרן, אך גם לחשוב אחרת. ומכיון שזו היא גישתינו לכן זו הסיבה שבהרבה סוגיות אנו משתווים כי אצלינו האמת היא מכרעת וכשמגיעים אליה אוחזים בה. אבל מי שחושב להגן על רבו יצטרך הרבה פעמים להכניס פיל בחוד של מחט, אבל אני חושב שגם לזה יש גבול כי מילא פיל אחד אפשר לדחוף אבל עדר של פילים????

בקיצור: תתחילו להיות רצינים תלמדו את הסוגיא לפני שאתם מתקיפים. ולכל הפחות תודו שחייבים להחמיר, ואת מה שאנחנו מקילים לעצמינו תשאירו לנו אנחנו כבר נסתדר.

לגבי המקור של כף החיים שהבאת שם הוא מדבר שמשערים במשקל ואין לשנות וזה לא הנדון שלנו. הנדון שלנו הוא מה גודל הזית ועל זאת אנו טוענים שהשיעור הוא כ-7 סמ''ק ולא 27 סמ''ק.

 

[כהן]

באתי לומר לו שבשביל לגבות במגמתיות את כל המחדשים למיניהם הוא צריך לכתוב לעניין [לפחות כמוך] ולא לרמוס בלי טעם וריח את גדולי הדור וההולכים אחריהם.

לא היה ולא יהיה מי שכותב לענין נגד הרב עובדיה זצ"ל. אין כזה דבר, זה תרתי דסתרי.
יעידו על כך התשובות המאלפות של הרב ללוש בפורום זה בענין שהחיינו בנר שני של חנוכה וברכה לבטלה בהדלקת נרות קודם הברכה ועוד ועוד..

מנין השיעורים המקובל בידינו לפי דרהם וגרם הוא על פי תשובת רב שרירא גאון (אוצר הגאונים על מס' ביצה סי' א). הרב המגיד (פ"א מהל' עירובין הי"א). החיד"א (בברכ"י סי' קסח סק"ד, מורה באצבע סי' ג סעיף צה). ר"ח פלאג'י (בחיים לראש עמ' לג, ועוד). הפתח הדביר (סימן קצ). הזבחי צדק (יו"ד סי' צח אות ד וסי' צט אות יא). הבא"ח (צו לד, חוקת יב, קרח ב, ועוד). הכה"ח (סי' קסח סקמ"ו). ועוד ועוד. אף אחד לא הסיק כמסקנתך. ושוב ושוב, לא הערתי לך אלא על ההוראה למעשה.

כפי שכתבתי אתה אפילו לא יודע מה הסוגיא ומה הנושא. ערבת כאן דברים שלא קשורים לנושא כלל.

כבר היה לעולמים שאמרו על גדולי הדור שח"ו הם לא מזידים, אבל הם נוהגים איזה דבר בטעות בלי שחקרוהו לעמקו, ובא החדשן המפואר לאלפם בינה.

כבר היה לעולמים המושג של מקום הניחו לו להתגדר בו - חולין ז' ע"א.

 

[לשמור ולעשות]

הרב ינון היקר,
א. בודאי לא נעלם מעיניך שאת הכה"ח כבר קדם ש"ע הגר"ז (סי' תפו סעיף א) בלשון זו. אבל אדרבה, משם ראיה לסתור דבריך, כי דוקא לענין ספק ברכות יש לחוש לדעת הרי"ף והרמב"ם (ע' בשו"ת יחוה דעת ח"א סימן טז ד"ה אולם) שכזית הוא שליש ביצה, ולכן יש להתרחק גם משיעור זה. אבל לא שלהלכה כזית פחות מחצי ביצה.
ב. לא יפה לכתוב שמרן על פי המציאות דחה דברי כה"ח, ולהעלים כי דבריו מאיש לוקחו, הוא הגר"ח נאה בע"ס שיעורי תורה (סי' ב אות ג עמוד קכח), וכידוע שמרן סמך עליו בענייני השיעורים. וראה בספרו שהאריך בזה ורק סיים שגם בדק את הדברים במציאות. ועוד שמה שביבי"א לא צירף לס"ס, יתכן שלא סמך על זה בלבד ולכן המשיך ליתן עוד טעם, דלא מהני ס"ס בברכות. וראה עוד בשיעו"ת עמ' קפה מה שכ' בזה. ועוד, שבענין זה לכאו' לא שייך למנות מנין האחרונים, כי כולם כתבו מה שכתבו קודמיהם, ולא כ"א מדד בפנ"ע. והשעו"ת מדד. משא"כ שאר מנייני השיעורים שאין זה תלוי במדידת כל אחד, אלא בקבלה שקיבלנו מרבותינו [כלומר שאם תמדוד היום זית, אין זה שיעור כזית של 9 דרהם, וכעזה"ד. אבל השיעו"ת מדד לפי שיעור הביצה שקיבלנו, כיעו"ש].
כהן, מסכן שלא ראוי לתשובה. אבל בכל זאת שידעו הקוראים שהסוגיא של נפח ומשקל שלובה לנידון היטב, כי כולם כתבו את השיעורים בדרהם, ומזה אנו יודעים את השיעור בגרם, בין להקל ובין להחמיר.

 

[כהן]

מסכן שלא ראוי לתשובה.

כבר קדמך שלמה המלך באמרו וחכמת המסכן בזויה.

כהן, מסכן שלא ראוי לתשובה. אבל בכל זאת שידעו הקוראים שהסוגיא של נפח ומשקל שלובה לנידון היטב, כי כולם כתבו את השיעורים בדרהם, ומזה אנו יודעים את השיעור בגרם, בין להקל ובין להחמיר.

הנושא העיקרי של הקונטרס הוא שיעור הכזית האם הוא כזית שלנו או חצי ביצה. דרך אגב נכנס גם ענין הנפח ומשקל.

מנין השיעורים המקובל בידינו לפי דרהם וגרם הוא על פי תשובת רב שרירא גאון (אוצר הגאונים על מס' ביצה סי' א). הרב המגיד (פ"א מהל' עירובין הי"א).

מדבריך ניכר שאתה נמשך אחר טעותו של אחד מחכמי הדור שכאילו בדברי המ"מ הנ"ל כתוב שמשערים במשקל ולא בנפח. חבל חבל שלא יודעים להבין את כונתו, שהיא בדיוק להיפך. לא בודקים אלא עושים העתק הדבק, וזהו.
והעיקר לדעת לעקוץ ולהתל במי שמעמיד את הדברים על דיוקם.

אל תענה כיון שאני לא ראוי לתשובה.

 

[לשמור ולעשות]

רק אמחה בכהן על דבריו האחרונים שביזה את גדול הדור בריש גלי. רח"ל.

 

[ינון]

האם מנהל הפורום יכול למחוק כליל את האשכול? מתנהל כאן שיחת חרשים לצערי הרב. ולא זו הייתה כוונתי כמבואר כבר בכותרת.

 

[לשמור ולעשות]

הרב ינון, כמדומה שכתבתי לך כדרכה של תורה, למה תתעלם?

 

[הלוי]

די, תפסיקו עם ההשמצות אנחנו גולשים מהענין.
'לשמור ולעשות' היקר אם אתה חושב שיש מקום לדחות אז תכתוב בעצמך מה יש לדחות ואתה יכול להתיעץ ולשאול את מי שאתה חפץ. אנחנו כבר אחרי הסרט הזה קראנו מאמרים ראינו מה כותבים המישבים דברנו עם רבנים ות''ח וזו מסקנתינו הברורה והחד משמעית. אני רק רוצה שלפחות תודה שחייבים לחוש לחומרא, כי לא התברר בדבריך מה דעתך בענין, וזה כל המטרה בפורום זה לברר הלכה זו שמרן זצ''ל לא כתב עליה במפורש [ועיין בילקוט יוסף הל' סעודה רביעית שכתב שמי שקשה לו לאכול סעודה רביעית לכאורה יכול לאכול כזית כשיעור הקטן אך אח''כ כתב לדחות שהרי בזה מכניס עצמו לספק חיוב ברכה אחרונה. ונמצא א''כ שגם הרשל''צ הרגיש בזה]. ולגבי להקל תשאיר את זה בצד, בנתיים אף אחד לא מעורר על זה.

לגבי הרב כהן הי''ו הוא בכלל לא נראה לי מסכן, אני דוקא התרשמתי שהוא ת''ח רציני שלומד בעיון ישר ובעל הרבה ידיעות.

ולגבי נפח ומשקל. הדבר ברור שדעת מרן זיע''א היתה לשער בנפח. ומה שהורה לשער במשקל הוא משום שבדרך כלל אין הפרש כ''כ בין נפח למשקל, וכדי שהציבור לא יתבלבלו הורה להם במשקל כי זה יותר קל וזה גם בדרך כלל לחומרא. וכך כתב בשו''ת חזון עובדיה פסח [עמ' תקנו כמדומני] בהערה שמשערים לפי נפח. ואין לומר שאח''כ חזר בו כי לא כתב בשום מקום סיבה לחזרה. והראיה הכי חזקה לזה היא ששיעור חלה לדעתו גם בערוב ימיו היה כקילו וחצי ולא שתי קילו ומאה וחמישים גרם שזהו שיעור חלה לפי משקל. ולכן שבידו לשער בדיוק לפי נפח הרשות בידו.

 

[כהן]

ולגבי נפח ומשקל. הדבר ברור שדעת מרן זיע''א היתה לשער בנפח.

כפי שאכן העלה בנו הרה"ג דוד יוסף שליט"א. וכן הרב יהודה ברכה שליט"א פרסם בזה שיש לו הקלטה שמרן זצ"ל אמר לו בזה"ל [פחות או יותר] אני לא בדקתי ולכן אני מורה במשקל, אם אתה בדקת ויצא לך שיעור אחר קטן יותר -אה"נ אתה יכול לסמוך על זה.
וכן פרסם הרב דקל כהן בירחון אור תורה תמוז תש"ע אותם הדברים גם בשם חמיו הגאון הנאמ"ן שליט"א.

 

[ינון]

הרב ינון, כמדומה שכתבתי לך כדרכה של תורה, למה תתעלם?

בשמחה אענה אם תסכים לקרוא לאט לאט ולהפנים שינוי ממושכלות ראשונים. ובכן:

א. בודאי לא נעלם מעיניך שאת הכה"ח כבר קדם ש"ע הגר"ז (סי' תפו סעיף א) בלשון זו. אבל אדרבה, משם ראיה לסתור דבריך, כי דוקא לענין ספק ברכות יש לחוש לדעת הרי"ף והרמב"ם (ע' בשו"ת יחוה דעת ח"א סימן טז ד"ה אולם) שכזית הוא שליש ביצה, ולכן יש להתרחק גם משיעור זה. אבל לא שלהלכה כזית פחות מחצי ביצה.

דע לך ידידי שאם תלמד מהתחלה לסוף ולא מהסוף להתחלה תבין הכל. וזו דוגמא יפה, שאתה בטוח שלפי הרמב"ם והרי"ף "כזית שליש ביצה" ולכן יש להתרחק משיעור זה. אבל האמת אינה כן שהרי "הרמב"ם לא כתב בשום מקום את שיעור הזית", לא ע"פ הדרהם ולא ביחס לביצה או לאצבעות וכדו'. (אם תמצא "מקום אחד" שביאר הרמב"ם כמה שיעור כזית ביחס לשיעורים אחרים אתן לך שכר טרחא 1000 ש"ח, בהתחייבות) רק הרמב"ם (והשו"ע) כתבו שגרוגרת היא שליש ביצה. שוב אני חוזר "גרוגרת היא שליש ביצה" לא הזית. ומזה למדו האחרונים שהרמב"ם סובר שזית פחות משליש ביצה שהרי מבואר בשבת צא. שגרוגרת גדולה מזית. זה הכל. עוד כתבו הפוסקים שאיננו יודעים כמה באמת הוא שיעור כזית להרמב"ם, האם קרוב לגרוגרת או רחוק מגרוגרת. (שוב לא אני המצאתי שהם לא יודעים "הם" כתבו זאת) ולכן כתבו הגר"ז והובאו דבריו בכף החיים ומשנה ברורה שצריך להחמיר לאכול "הרבה פחות" משליש ביצה כדי לא להיכנס לזית של הרמב"ם. ומה שרגילים לומר "רמב"ם שליש ביצה" זה רק לחומרא מחמת חוסר ידיעת גודל הזית הבינוני.
אמור מעתה כיון שאנו יודעים היום שהזית הבינוני הוא 5-7 סמ"ק או גרם (שזה כלל לא קשור לסוגיית נפח ומשקל שגלשו אליה כאן בטעות, וחבל כי זה מעלה רגשות שליליים וחסימה לדון העיקר הנידון) ואין לנו שום הכרח לומר שהזית של הרמב"ם היה יותר גדול מזה, לכן אמרתי שחייבים להחמיר כשיעור הזה.
ומה שאני מוסיף "חייבים להחמיר" ולא רק "ראוי להחמיר" זאת משום כמה טענות נוספות חזקות מאוד. צא ובדוק:
סיבה א) שאחר הבדיקה תראה, שרוב ככל הראשונים וכן הגאונים סוברים דלא כתוס' ואת ראיית התוס' שהביאו כדי להוכיח שהזית בזמן חז"ל היה גדול יותר מהזית שלנו כבר דחו ר"ת והמרדכי ותוס' רי"ד ותוס' ישנים ללא דוחק. וממילא כיון שאין לנו שום הכרח לומר שהזית היה גדול וכך סוברים רוב הראשונים והגאונים שוב חייבים להחמיר כן. (זאת גם מבלי להתייחס לכך שאנו מוכיחים בראיות, שהתוס' לא ראו זיתים של ארץ ישראל ולא ידעו שהם קטנים. וגם לא הייתה להם מסורת שהזית היה גדול בזמן חז"ל, שהרי ר"ת שהוא הממציא של הראיה, לבסוף בתירוצו חוזר בו שזית הוא קטן משליש ביצה. והנה גם תלמיד מהר"ם מרוטנבורג וכן רבינו שמשון כשעלו לארץ ישראל וראו זיתים חזרו בהם מיד שהזית אינו חצי ביצה. והראבי"ה אע"פ שהביא את ראיית התוס' מ"מ כתב במקום אחר "שאין אנו בקיאים בשיעור כזית" שים לב לא אני המצאתי שהם לא בקיאים אלא הם מעידים על כך)
סיבה ב) ועוד תדע שכך סובר השו"ע עצמו, שפסק כהרמב"ם הנ"ל, והתיר לברך על מצוות עירוב כאשר מניח ו' ביצים ואילו לתוס' צריך להניח י' ביצים ולא חשש השו"ע לברכה לבטלה לדברי התוס', הרי שבוודאי סובר מעיקר הדין כהרמב"ם ולא כתוס' וכמו שכבר כתבו כן הרב זרע אמת וכסא אליהו ועוד. וא"כ כיון שהשו"ע סובר מעיקר הדין כהרמב"ם חייבים להחמיר כן.
סיבה ג) אם תבדוק תראה שיש יותר מעשר ראיות מהגמ' שהזית קטן יותר משליש ביצה ומסתבר שהוא כגודל הזית שלנו. ומאידך אין כמעט שום ראיה להיפך (יש מעט ראיות שאפשר לדחות ללא דוחק)
סיבה ד) אם תבדוק תראה "שכל השיעורים האחרים" שגילה לנו הרמב"ם את שיעורם, דהיינו , אצבע, אמה, גרוגרת כביצה , גרעיני שעורה, גרעיני חרוב, גרעיני תמר, רימון. כולם כולם הינם לפנינו היום כמו מה ששיער הרמב"ם ואנו הולכים בזה בעקבותיו ללא עוררין. וראה זה פלא רק בשיעור כזית אנו משערים 27 גרם שהוא פי חמש מגודלו היום. ועכשיו תענה בכנות: האם אתה באמת חושב שהי"ת קילל (כביכול) "רק" את פרי הזית יותר מכל המינים שעל פני האדמה? וזו גם סיבה להחמיר בתורת חובה כהזית שלנו שהרי "המציאות" "מכל המינים" אומרת שזהו השיעור האמיתי.
סיבה ה) ט"ו גאוני עולם כתבו ששיעורי הלכה למשה מסיני שנמסרו לנו, יש לשערם על פי גודל הבינוני שבכל דור ודור ולא אכפת לנו כלל שפעם בזמן קדמון היה שיעורם גדול יותר. והרב זרע אמת כתב על זה שכל מי שיש לו מוח בקודקודו יודה על זה והביא ע"ז ראיות. וכ"כ פתח הדביר ארבעה פעמים בקונטרס כסא דחיי. וגם זה מספיק כדי שנצטרך להחמיר. (וממוצא דבר אתה למד שלא חקרו מהו גדול הזית הבינוני בימיהם ולכן כתבו 9 דרהם ו6 דרהם).

ב. לא יפה לכתוב שמרן על פי המציאות דחה דברי כה"ח, ולהעלים כי דבריו מאיש לוקחו, הוא הגר"ח נאה בע"ס שיעורי תורה (סי' ב אות ג עמוד קכח), וכידוע שמרן סמך עליו בענייני השיעורים. וראה בספרו שהאריך בזה ורק סיים שגם בדק את הדברים במציאות. ועוד שמה שביבי"א לא צירף לס"ס, יתכן שלא סמך על זה בלבד ולכן המשיך ליתן עוד טעם, דלא מהני ס"ס בברכות. וראה עוד בשיעו"ת עמ' קפה מה שכ' בזה. ועוד, שבענין זה לכאו' לא שייך למנות מנין האחרונים, כי כולם כתבו מה שכתבו קודמיהם, ולא כ"א מדד בפנ"ע. והשעו"ת מדד. משא"כ שאר מנייני השיעורים שאין זה תלוי במדידת כל אחד, אלא בקבלה שקיבלנו מרבותינו [כלומר שאם תמדוד היום זית, אין זה שיעור כזית של 9 דרהם, וכעזה"ד. אבל השיעו"ת מדד לפי שיעור הביצה שקיבלנו, כיעו"ש].

בקונטרס הארוך הבאנו הכל בס"ד ועוד הוספנו על דברי הגר"ח נאה. וכאן בפורום אי אפשר להאריך. מ"מ כל מה שכתבת שהפוסקים לא מדדו רק העתיקו אחד מהשני וכו' ונגררו אחר מהרי"ל שכתב זאת ראשון. אולם תמה על עצמך למה לא תאמר זאת על שיעור כזית שכולם העתיקו את התוס' מחמת הראיה החזקה שהביאו. ואנו שבודקים ומראים שהראיה נדחית ע"פ הראשונים בלי דוחק וגם יודעים שהמציאות סותרת את התוס' וגם יודעים שרוב ככל הראשונים חולקים על תוס' וכו' וכו' שאר טענות שכתבתי לעיל, למה כאן אנו ממשיכים להקל שכזית הוא חצי ביצה. אולי בואו נאמר שבזמן חז"ל קליפת הביצה הייתה עבה יותר (וכ"כ הסטייפלר זצ"ל) שהרי מוכח מהגמ' סוטה ד. כדברי מהרי"ל. ואע"פ שאפשר לדחות הראיה מ"מ הרי גם את ראיית התוס' אפשר לדחות.
ותראה שהגר"ח נאה הביא רק שמקושיית התוס' והב"י מוכח דלא כמהרי"ל. (ואולי אם היו שומעים את מהרי"ל באמת היו מודים לו כמו שהודו לו כל האחרונים שבאו אחריו) ועוד הקשה מהמציאות שסותרת. וגם כתב שביום כיפור שהשיעור ככותבת שהיא מעט פחות מביצה בלי קליפתה צריך להחמיר כמהרי"ל והאחרונים (ואילו מרן זצ"ל לא חושש לזה אפילו ביום כיפור להחמיר). ועל זה כתב מרן זצ"ל באחד הטעמים שלא מצטרף לס"ס בגלל שסותר המציאות. ועכשיו תשווה זאת לנידון שיעור כזית ותראה: קודם כל שחייבים להחמיר כגדול זית שלנו. ועוד תראה שראוי לעשות הערכה מחדש אם אפשר גם להקל אם יסכימו גדולי הדור לשנות את המנהג.
ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום. ועוד שלום אחד לאוהבי תורתך, בתקווה שאין למו מכשול.

 

[הלוי]

על השאר, אני מאמין שהרוצה יאמר "אין לו מה לענות", אבל האמת כבודו יודע מניסיונו שלהיכנס לסוגיא לעומקה יקח זמן רב, ורק לקרוא אורך דבריו לוקח זמן, ואין הפנאי עמדי כעת, ועמו הסליחה.

אם אין זמן להכנס לסוגיא אז למה להתוכח וכבר להסיק מסקנות מי צודק.

ועוד שלום גם למקיימים בעצמם "לאמר שלום שלום ["תפסיקו עם ההשמצות" בלע"ז...] ואין שלום".

למה אתה חושב שמי שסובר אחרת ממרן אין לו שלום עם מרן או שיש לו משהו נגד מרן. וכי הרב משאש והרב משה לוי היה להם משהו נגד מרן, וכי הם לא אהבו את מרן????

עדיף במקום כל המלל הזה לדון בראיות או להגיש אותם בפני ת''ח ואח''כ לבחון את הדברים במשקל הבינה והדעת ואז להכריע.
ודרך אגב עדין לא הודית שחייבים לחשוש לחומרא.

 

[מרפסן איגרי]

אפשר להגיד שבאמת נסחפתם...
פשוט ר' 'ינון' ישלח קונטרסו לת"ח איזה שירצה (שמעתי שהרב אהרון ירחי מירושלים בקי בנושא זה) וכאן החברים מאוד ישמחו אם תשלח אותו לרב יצחק יוסף (אפשר באימייל - rabbis@rab.gov.il) ואח"כ נוכל להתעמק כראוי בנושא הזה

 

[ינון]

אפשר להגיד שבאמת נסחפתם...
פשוט ר' 'ינון' ישלח קונטרסו לת"ח איזה שירצה (שמעתי שהרב אהרון ירחי מירושלים בקי בנושא זה) וכאן החברים מאוד ישמחו אם תשלח אותו לרב יצחק יוסף (אפשר באימייל - rabbis@rab.gov.il) ואח"כ נוכל להתעמק כראוי בנושא הזה

תודה רבה. זו באמת היית כוונתי. וזה גם מה שביקשתי במפורש - האם יש ת"ח ממקורבי מרן הראש"ל שמקובלים דבריו אצלו, (ולא שאני ישלח באימייל כי ברור לו שאין למרן פנאי לכך) שמוכן להקדיש מזמנו ולברר את ההלכה הזאת. ואז לגשת אל מרן הראש"ל. ואני מוכן לשבת עימו היכן שירצה וללמוד איתו את הסוגיא "מתחילתה לסופה ולא מסופה להתחלתה" ורק כאשר רואים את התמונה בשלמותה עם כל דברי הפוסקים שאביא לו, רק אז אפשר להבין ולהתחיל לדון בצורה אמיתית. לדוגמא אני רואה שהרב לשמור ולעשות עדיין לא התחיל להבין את כוונתי לצערי הרב, ועדיין הוא חושב שהפוסקים באמת חשבו שלהרמב"ם כזית הוא שליש ביצה, וכאילו אני חולק עליהם. אע"פ שאם הוא יפתח את דבריהם בפנים יראה מפורש אחרת, שלהרמב"ם זית הוא פחות משליש ביצה והם מודים שהם לא יודעים כמה בדיוק פחות. אולם כמובן שהוא אינו אשם בכך, שהרי אנחנו מציגים "אמת" הנוגדת "לכאורה בהשקפה ראשונה" את כל הפוסקים. ונדמה כאילו אנחנו חולקים על הבנתם (דבר שאינו נכון, אלא כל דברינו הם רק בבחינת ננס ע"ג ענק, שרואה תמונה בשלמותה יותר מהענקים, ואומר הננס: נראה לענ"ד שאילו היו רואים הענקים מה שאני רואה היו חוזרים בהם, שזה לא בגדר "מחלוקת" אלא גילוי מילתא בעלמא, ולהם הבחירה אם להסכים עם הגילוי או לא. ובלבד שיהיה להם זמן לראות את הגילוי ולהתבונן בו) וגם מבחינה שכלית ועוד יותר מבחינה רגשית קשה מאוד מאוד לקבל "שכולם מודים וכולם טועים" שהרי זה תרתי דסתרי כמובן. ולכן כתבתי שגם אני עצמי, כאשר ראיתי שהרב מרגולין טוען ששיעור כזית יותר קטן מחצי ושליש ביצה, הזדעזעתי כולי ומיד ניגשתי לנושא על דעת לסתור אותו, ולהוכיח את צידקת מנהג ודעת גדולי ספרד לדורותיהם, כי הייתי בטוח שגדולי ספרד כבר דנו בזה ויש להם ראיות להעמיד מה שאנו נוהגים. אבל כאשר פתחתי את הכל בפנים גיליתי אמת אחרת. והיא באמת "אמת כואבת" ואפשר לומר "גם מזעזעת" ולמי שיש לו לב חלש כאשר מגלה שכולם טעו אז באמת כדאי שלא יגש לנושא זה. וכמובן שדנתי רבות עם ת"ח "שאין להם זמן" אלא שהסכימו להקדיש לו זמן, עסקו בנושא "וכולם" מודים לאותו דבר, כי מי שרואה צבע לבן לא יכול אח"כ לומר שזהו צבע שחור, מה לעשות! גם אם כולם מסביבו יתעקשו שזהו צבע שחור, ויתנו לו מוסר על מיעוט ערכו והבנתו ועל גדולת כל החכמים האומרים שזהו שחור. ואם כולנו עיוורי צבעים, אז אדרבא אולי יבוא ת"ח אחד שיראה לנו למה אנחנו לא צודקים. ולכן כנראה שזו לא הצורה לדון בנושא דרך הפורום (גם מתחילה לא חשבתי שזו הצורה, ולכן ביקשתי ת"ח שמוכן להתמסר לעניין לפחות כמו שהתמסר על עניין "ברכת הבמבה" למשל. ואני מבטיח לו בהתחייבות שאחרי שלשה ימים בלבד (אם יסכים לשבת עימי ואני אפתח לו את כל הספרים בפנים שיראה בעצמו מה כתוב, ולא יצטרך לבזבז זמן יקר על חיפוש כמוני, כבר יספיק לו ולא יצטרך יותר. כי אני הקטן חושבני שלמדתי את כל החומר שנכתב בנושא ולא מעלים דבר וחצי דבר ממי שרוצה לראות)
ועכשיו זה הזמן להיפרד ולנעול כאן את הדיון העקר בעניין זה (וכמו שכבר ביקשתי פעמיים לעיל למחוק נושא זה מכאן) רק מתנה אחרונה לסיום: הנה לכם הקונטרסים שכתבתי עד עכשיו בנושא זה, כל הרוצה ליטול יבוא ויטול. אע"פ שהם עדיין בשלבי עריכה והגהה. אשמח לקבל הערות והארות לאמיתה של תורה.