בקשת מידע - ספר אפיית מצות השלם

[שילה אפרהימי]

מחפש לרכוש או להשאיל את הספר אפיית מצות השלם להרב שלום יהודה גרוס באלעד. או רשות מהמחבר להדפיסו באופן פרטי.
הספר: https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=50937&pgnum=1

 

[אבי רביבו]

מחפש לרכוש או להשאיל את הספר אפיית מצות השלם להרב שלום יהודה גרוס באלעד. או רשות מהמחבר להדפיסו באופן פרטי.
הספר: https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=50937&pgnum=1

לפני כמה זמן גם אני רציתי להדפיס ספר שאין אותו בנמצא (לפי הנראה גם הספר שאתה רוצה אין אותו בנמצא).
שאלתי דיין ת"ח גדול והוא אמר לי שאין בעיה.
בנוסף יש תשובה של הגאון הרב ברוך שרגא שליט"א שמתיר זאת.
העתקתי בשבילך:

זכויות יוצרים בהוצאת ספרים - אתר פסקי דין רבניים

הנתבע הדפיס ספרים. לטענת התובע הוא בעל הזכויות של ספר, אותו הדפיס הנתב, יותר מהכמות שקיבל עליהם רשות. לטענת הנתבע הוא קיבל את הרשות להדפסה מבעלי הזכות, וכי לתובע אין זכויות הדפסה בספר. התובע טוען שקיבל רשות להדפיס את הספרים אך נעלם לו שטר המכירה של הזכויות שהיה רשום לטובתו. לנתבע ייפוי כח מבעלי...

www.psakim.org

ח. הדפסת ספר שאזל מן השוק ואין המדפיס רוצה להדפיסו

אולם נראה אם אזלו הספרים והקלטות מן השוק וא״א להשיגם כדי ללמוד בהם ובעלי הזכויות לא מוציאים הספרים מסיבות שונות ומשונות נראה דשרי לצלם לעצמו כדי ללמוד בו דוקא אך לא לצרכי מסחר. כמבו׳ בשו״ע חו״מ סי׳ רצ״ב סעי׳ כ׳:

"המפקיד ס״ת אצל חבירו לא יפתח בגלל עצמו ויקרא וה״ה שאר ספרים".

ובהגהה:

"וכן אסור להעתיק ממנו אות אחת וה״מ בע״ה אבל ת״ח שאין לו ספר כיו״ב מותר לקרות ולהעתיק ממנו כי ודאי אדעתא דהכי הפקידו אצלו ובמקום ביטול תורה שאין ספרים נמצאים יכולים בי״ד לכוף לאחד להשאיל ספריו ללמוד בהן ובלבד שישלמו לו מה שיתקלקלו הספרים והוא מתשובת הרא״ש כלל צ״ג אות ג׳".

ועיין בסמ״ע אות מ״ה שדייק ממש״כ מור״מ אדעתא דהכי הפקידו אצלו ומזה מוכח דאם ידעינן דקפיד אסור. ובש״ך אות ל״ה השיג עליו והעלה דאפי׳ קפיד בודאי מותר להעתיקן ואע״ג שמקלקלו קצת וטעם דלא יבוזו לגנב צריך דאע״ג דמסתמא מקפיד בהכי מותר וזה דעת מור״מ שמתחילה כתב שמותר לקרות ממנו כי ודאי אדעתא דהכי הפקידו אצלו כלו׳ שמטעם זה מותר לקרות ולהעתיק אע״פ שמקלקלו ואח״כ כתב שיכולים בי״ד לכוף להשאיל ספריו ובכלל זה ג״כ שמותר להעתיק אפי׳ חבירו מקפיד על העתקה מטעם דלא יבוזו לגנב וכמוש״כ העיר שושן וכן נ״ל עיקר עכ״ל.

ובשו״ת חת״ס חלק או״ח סי׳ ב׳ הוסיף תבלין על דברי הש״ך בדקדוק לשון ר׳ יהודאי גאון שכתב אסור להעתיק ממנו אפי׳ אות אחת משום דמרע ליה לפקדונו אין במשמעות זה שהספר נקרא ונתקלקל ע״י העתקה והחוש מעיד שזה אינו, אלא דמרע ליה פירוש מזלזל בשיווי הספר דבימיהם לא היה הדפוס והעתיקו הספרים בכת״י וככל שהספרים יותר מצויים ומועתקים ומוגהים המה יותר בזול ואינם שווים כ״כ נמצא ע״י שזה מעתיק אפי׳ אות א׳ מספרו של זה להגיה ספר אחר ע״י אות זה הרי מגרע ומזלזל פקדונו של זה. ובתורף דבריו כתב עמ״ש הרמ״א משם תשובת הרא״ש הנזכר לעיל על דיין שדן על מי שיש לו ספר ואינו רוצה להשאילה ונתן עליו קנס עשרה זהובים בכל יום מפני שהיה ביטול תורה בעיר והיו אנשים שהיה להם ספרים ולא רצו להשאילם וכתב שיפה דן ואני מסכים אתו, ובלבד שישומו שלושה שמאים הספר ואם יפחת ויתקלקל שישלם השואל הפחת ע״פ אותן שמאים ויתן משכון שומת הספר ע״כ. וכתב ע״ז היינו אם הבעלים אינו ת״ח ולא יצא שכרם בהפסדם, או אפשר זכות הרבים שאני. ע״כ הרי בהדיא היכא דיש ביטול תורה או הפסד לימודים ע״י שבעל הזכויות לא מוציא הספרים לאור מותר לצלם ולהעתיק לעצמו אבל אם אפשר להשיג את הספרים ונמצאים למכירה יש לו לקנות ולא לצלם כי יש כח ביד האדם לצלם את שלו ושיורו במכר שיור. וכן כתב בהדיא בביאור הגר״א חו״מ סי׳ רצ״ב ס״ק מ״ו אבל בידוע שמקפיד אסור מיהו במקום ביטול תורה מותר עיי״ש.

 

[שילה אפרהימי]

א. השאלה הראשונה שלי היא אם הוא באמת בנמצא.
ב. אם יש אותו מודפס אני מעדיף כך.
ג. יש"כ על התשובה אעשה על דעת הראש כולל אצלנו הרה"ג יצחק יוסף שליט"א.