יש לציין שזה לא שמו המקורי שלא ידוע אלא וב על נייר וכן מחברו לא ידוע אלא שהיה מבעלי התוספות בצרפת במאה ה-13 למניינם.
ייחודו של הספר בהיותו ספר הלכה מבית מדרשם של בעלי התוספות, שעסקו בעיקר בפרשנות התלמוד ובדרך כלל לא כתבו ספרי הלכה.
בפסקיו הרבה להסתמך על
הרי"ף,
הרמב"ם וה
סמ"ג. מבין בעלי התוספות הרבה לצטט את
רבי שמשון משאנץ. הוא מזכיר גם מספר פעמים חכם בשם רבי ברוך חיים בן ר' מנחם, תלמידו של רבי שמשון, שאינו ידוע ממקור אחר.
הספר מוזכר פעמים מועטות בספרות התורנית (כגון על ידי
המהרי"ק) והשפעתו הייתה מצומצמת, כנראה בגלל הרדיפות כנגד יהודי צרפת בזמנו.
כפי הנראה, השם "ספר הנייר" אינו שמו המקורי, המעתיק בכת"י בודליאן כתב:
כתבתי ספר זה ולא ידעתי שמו, אכן שמעתי מאחורי הפרגוד שקורין אותו ספר פאפייר (=נייר, בצרפתית)
וכן בכת"י גינצבורג: ”אין אנו יודעין את שמו, אבל נמצא כתוב בנייר והעתיקו אותו הרבה במדינת צרפת ובעבור שלא ידעו שמו קראו שמו ספר פאפייר”.
ייתכן שהשם נובע מכך שבאותה תקופה לערך התחילו בצרפת לכתוב ספרים על נייר (במקום קלף או
פפירוס), ולכן עובדת היותו של ספר זה כתוב על נייר הייתה דבר מיוחד שבגינו ידעו האנשים באיזה ספר מדובר. מתאריכי שטרות שנרשמו בספר עולה כי נכתב לכל המאוחר בשנת ה'ס"ז (1307). לספר נוספו במהלך המאה ה-14 "הגהות" שהן הערות השלמה לספר, מאת מחבר שאף הוא בלתי ידוע. בחלק מכתבי היד ה"הגהות" נערכו והתמזגו בגוף הספר.
הספר כולל נוסחאות של שטרות שונים, ובכתבי היד יש הבדלים בין המקומות והתאריכים בשטרות אלו, שהותאמו כנראה לזמנו ומקומו של המעתיק. מן ההבדלים הללו ניתן ללמוד על תפוצת הספר בערים שונות בצרפת.
במשך שש מאות שנה היה הספר בכתבי יד. חלק מן הספר יצא לאור בהוצאת
מכון סורא והישיבה-אוניברסיטה (ניו יורק, תשכ"א).
הרב ד"ר גרשון אפפל ההדיר את הספר בשלמותו בהוצאת
מכון ירושלים (תשנ"ד ומהדורה מתוקנת בתשס"א). נכלל גם בפרויקט השו"ת.
לקריאה נוספתעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
