בס"ד
השו"ע בסימן ש"ט ס"ד פסק בסתם את דעת רש"י שאם הייתה דעתו שהמוקצה ישאר על הבסיס בבין השמשות, הריהו מוקצה.
וביש אומרים את שיטת התוספות שאם דעתו היה להוציא במהלך השבת אין לו דין בסיס.
בהליכות עולם ח"ג עמוד רי"ד כתב שאין לסמוך על היש אומרים אפילו בשעת הדחק.
מה הדין במקום הפסד מרובה? יהיה ניתן להקל? יש מקור לכך?
השו"ע בסימן ש"ט ס"ד פסק בסתם את דעת רש"י שאם הייתה דעתו שהמוקצה ישאר על הבסיס בבין השמשות, הריהו מוקצה.
וביש אומרים את שיטת התוספות שאם דעתו היה להוציא במהלך השבת אין לו דין בסיס.
בהליכות עולם ח"ג עמוד רי"ד כתב שאין לסמוך על היש אומרים אפילו בשעת הדחק.
מה הדין במקום הפסד מרובה? יהיה ניתן להקל? יש מקור לכך?
