א. ידוע דעת השו''ע שמהתורה חייבים רק בברכת המזון ושאר הברכות הם דרבנן ולכן מספק חוזר רק על ברכת המזון
אבל המשנ''ב מביא שיש דעות של הרבה ראשונים שמעין שלוש זה דאורייתא ולכן אם הוא מסופק אם בירך או לא בוודאי שאינו יכול לחזור ולברך אבל כדי לצאת מספק שיוכל עוד כזית כדי להתחיב בברכה שיש שיטות שהיא מהתורה,
ב. ידוע נוסח המג''א וכ''ה בהרבה סידורים שחותמים על המחיה ועל הכלכלה וזה נוסח הטור אבל המשנ'ב חולק ע''ז בתוקף שזה נגד רוב הראשונים שאין חותמים בשניים ויאמר רק על המחיה.
ג.בנוסח הברכה יש גורסים ונאכל מפריה ונשבע מטובה וכבר העיר הטור וכי בשביל זה כל הענין ויש לזה תירוצים או שקאי על ההמשך שנאכל את הפירות בקדושה וטהרה או כמו שכתב הב''ח דברים מפליאים שהפירות של א''י אינם מגשימים כאשר הארץ בקדושתה ולכן מברכים שתחזור השכינה ותחזור הקדושה לפירות.
ד. מברכים מעין שלוש בפירות רק על שבעת המינים ובא''י אומר על פירותיה ושל חו''ל אומר על הפירות, וכן בגפן של א''י אומר גפנה ושל חו''ל על הגפן.
ואם הוא מסופק מברך את הברכה הכללית שהוא על הפירות.
ובמזונות מדברים שגדלים בא''י הברכ''י מביא שצריך לומר מחיתה כמו פירות אבל יש הרבה שלא נוהגים כן וצ''ב מדוע לא נהגו
ויש שביארו בזה באופן נפלא שהלא חיטה ושעורה זה משבעת המינים ויש לדון מה אם שאר חמשת מיני דגן המהרש''א בפסחים ס''ל שהם נכללים בחיטה ושעורה אבל הפנ''י ס''ל שאינם משבעת המינים רק כיון שהם חשובים מברכים עליהם מעין שלוש ולשיטה זו בחיטה יאמר מחייתה ואילו בשיפון יאמר מחיה]
ה. יש לדון מה הדים אם אוכל פירות של א''י ושל חו''ל ביחד מה יברך בפשטות הסברא הפשוטה לומר שיברך על הפירות כיון שזה כולל את הכל ואם יאמר על הפירות לא כולל את הפירות של חו''ל אבל בספר וזאת הברכה מביא מפוסקים לומר על פירותיה וצ''ב.
ו. אורז חלוק שברכתו בתחילה מזונות כיון שהוא מזין אבל מאידך ברכתו בורא נפשות
ויש שאלה גדולה אם אכל למשל בורקס ואורז מה יעשה
כיון שהשערי תשובה מביא ממהרי מולכו שאם בירך על מזונות על המחיה יצא בדיעבד כיון שהוא מזין והבא''ח בפרשת פנחס כותב שאפילו לכתחילה
ומאידך גיסא מבואר בפמ''ג שצריך להקדים מעין שלוש לבורא נפשות מובא בביאור הלכה בסימן רב סעיף ד' שאע''פ שבורא נפשות זה תדיר אבל צריך להקדים את החשובה וטעם החשיבות כיון שהיא יותר מפורטת כמו שעץ עדיף מאדמה כיון שהוא מפורט.
שמעתי מת''ח אחד שליט''א.
אבל המשנ''ב מביא שיש דעות של הרבה ראשונים שמעין שלוש זה דאורייתא ולכן אם הוא מסופק אם בירך או לא בוודאי שאינו יכול לחזור ולברך אבל כדי לצאת מספק שיוכל עוד כזית כדי להתחיב בברכה שיש שיטות שהיא מהתורה,
ב. ידוע נוסח המג''א וכ''ה בהרבה סידורים שחותמים על המחיה ועל הכלכלה וזה נוסח הטור אבל המשנ'ב חולק ע''ז בתוקף שזה נגד רוב הראשונים שאין חותמים בשניים ויאמר רק על המחיה.
ג.בנוסח הברכה יש גורסים ונאכל מפריה ונשבע מטובה וכבר העיר הטור וכי בשביל זה כל הענין ויש לזה תירוצים או שקאי על ההמשך שנאכל את הפירות בקדושה וטהרה או כמו שכתב הב''ח דברים מפליאים שהפירות של א''י אינם מגשימים כאשר הארץ בקדושתה ולכן מברכים שתחזור השכינה ותחזור הקדושה לפירות.
ד. מברכים מעין שלוש בפירות רק על שבעת המינים ובא''י אומר על פירותיה ושל חו''ל אומר על הפירות, וכן בגפן של א''י אומר גפנה ושל חו''ל על הגפן.
ואם הוא מסופק מברך את הברכה הכללית שהוא על הפירות.
ובמזונות מדברים שגדלים בא''י הברכ''י מביא שצריך לומר מחיתה כמו פירות אבל יש הרבה שלא נוהגים כן וצ''ב מדוע לא נהגו
ויש שביארו בזה באופן נפלא שהלא חיטה ושעורה זה משבעת המינים ויש לדון מה אם שאר חמשת מיני דגן המהרש''א בפסחים ס''ל שהם נכללים בחיטה ושעורה אבל הפנ''י ס''ל שאינם משבעת המינים רק כיון שהם חשובים מברכים עליהם מעין שלוש ולשיטה זו בחיטה יאמר מחייתה ואילו בשיפון יאמר מחיה]
ה. יש לדון מה הדים אם אוכל פירות של א''י ושל חו''ל ביחד מה יברך בפשטות הסברא הפשוטה לומר שיברך על הפירות כיון שזה כולל את הכל ואם יאמר על הפירות לא כולל את הפירות של חו''ל אבל בספר וזאת הברכה מביא מפוסקים לומר על פירותיה וצ''ב.
ו. אורז חלוק שברכתו בתחילה מזונות כיון שהוא מזין אבל מאידך ברכתו בורא נפשות
ויש שאלה גדולה אם אכל למשל בורקס ואורז מה יעשה
כיון שהשערי תשובה מביא ממהרי מולכו שאם בירך על מזונות על המחיה יצא בדיעבד כיון שהוא מזין והבא''ח בפרשת פנחס כותב שאפילו לכתחילה
ומאידך גיסא מבואר בפמ''ג שצריך להקדים מעין שלוש לבורא נפשות מובא בביאור הלכה בסימן רב סעיף ד' שאע''פ שבורא נפשות זה תדיר אבל צריך להקדים את החשובה וטעם החשיבות כיון שהיא יותר מפורטת כמו שעץ עדיף מאדמה כיון שהוא מפורט.
שמעתי מת''ח אחד שליט''א.
